בשדי יער עמוד 401-402

פֶּרֶק סִכּוּם
קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים

בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת, בְּהִלְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, הֲלָכָה ה', מֵבִיא רַבִּי נָתָן אֶת מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, לְעִנְיַן הַגְּאֻלָּה, שֶׁמִּתְעַכֶּבֶת בִּגְלַל וִכּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְהַוִּכּוּחַ הוּא, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ דּוֹרֵשׁ שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה תָּבוֹא מֵאִתָּנוּ, וְרַק אַחֲרֵי כֵן הוּא יָשׁוּב אֵלֵינוּ וְיִגְאָלֵנוּ. וְאִלּוּ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל טוֹעֶנֶת, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת הַהֶפֶךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָאִיר פָּנִים אֵלֵינוּ תְּחִלָּה וִישִׁיבֵנוּ אֵלָיו, וְרַק אַחַר כָּךְ נָשׁוּב אֵלָיו אֲנַחְנוּ. אוֹ בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹרֵשׁ שֶׁהַהַתְחָלָה תָּבוֹא מֵאִתָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים שֶׁהַהַתְחָלָה תָּבוֹא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.

וְזֶה מַה שֶּׁמּוּבָא בַּנָּבִיא, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ צוֹעֵק אֵלֵינוּ: "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם" (מַלְאָכִי) – דְּהַיְנוּ שֶׁדּוֹרֵשׁ שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה תָּבוֹא מֵאִתָּנוּ – שֶׁאָנוּ נָשׁוּב תְּחִלָּה בִּתְשׁוּבָה, וְרַק אַחַר כָּךְ יָשׁוּב ה' אֵלֵינוּ וְיִגְאָלֵנוּ. וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל צוֹעֲקִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (אֵיכָה) – דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ, וְאֵין בְּכֹחֵנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא אִם כֵּן יָשִׁיב אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וִיעוֹרֵר לִבֵּנוּ לִתְשׁוּבָה, וְרַק אָז נָשׁוּב אֵלָיו, הַיְנוּ: "הֲשִׁיבֵנוּ וְנָשׁוּבָה…" וּבִגְלַל הַוִּכּוּחַ הַזֶּה, כָּל עִכּוּב הַגְּאֻלָּה.

וְלִכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁיִּשְׂרָאֵל צוֹדְקִים בְּטַעֲנָתָם, בְּמַה שֶּׁאוֹמְרִים: הֲשִׁיבֵנוּ אַתָּה תְּחִלָּה! כִּי הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בְּלִי שֶׁה' יָשִׁיב אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין בְּכֹחֵנוּ לָשׁוּב אֵלָיו, בְּלֹא עֶזְרָתוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא, וּמוּבָא בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה, שֶׁבְּכָל יוֹם יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזֵר לָאָדָם, הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ. וּבְוַדַּאי אִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזֵר לָאָדָם, אֵין בִּיכָלְתּוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

לָכֵן חַיָּבִים לְהַגִּיעַ לַמַּסְקָנָה, שֶׁזֶּה לֹא כְּמוֹ שֶׁזֶּה נִרְאֶה, שֶׁהַבּוֹרֵא דּוֹרֵשׁ שֶׁכָּל הִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה תָּבוֹא רַק מִצִּדֵּנוּ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא בָּא בִּטְרוּנְיָה עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ מֵאַף אֶחָד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לוֹ. כִּי הַבּוֹרֵא מַכִּיר אֶת יְצִירֵי כַּפָּיו, וְיוֹדֵעַ שֶׁשּׁוּם דָּבָר לֹא בַּיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ, רַק הַכֹּל בַּיָּדַיִם שֶׁלּוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן, שֶׁאֵינוֹ דּוֹרֵשׁ מִן הָאָדָם לַחְשֹׁב אֶת עַצְמוֹ לִמְצִיאוּת.

אִם כֵּן, מַה בְּכָל זֹאת ה' יִתְבָּרַךְ מְבַקֵּשׁ מֵאִתָּנוּ? שֶׁהֲרֵי סוֹף כָּל סוֹף, ה' צוֹעֵק אֵלֵינוּ: "שׁוּבוּ אֵלַי" וְרַק אַחֲרֵי כֵן: "וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם", שֶׁמַּשְׁמַע מִכָּךְ, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ כֵּן דּוֹרֵשׁ שֶׁהִתְעוֹרְרוּת הַתְּשׁוּבָה תַּתְחִיל מֵעִמָּנוּ?

רַבִּי נָתָן מַסְבִּיר דָּבָר נִפְלָא זֶה, שֶׁמִּצַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין שׁוּם וִכּוּחַ, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מְבַקֵּשׁ שֶׁנַּעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא בְּכֹחֵנוּ. וּמַה שֶּׁעַם יִשְׂרָאֵל מִתְוַכְּחִים, זֶה בִּגְלַל שֶׁלֹּא מְבִינִים אֶת כַּוָּנָתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ בְּמַה שֶּׁאוֹמֵר: "שׁוּבוּ אֵלַי". כִּי בֶּאֱמֶת כָּל צַעֲקָתוֹ שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁצּוֹעֵק אֵלֵינוּ: "שׁוּבוּ אֵלַי וְכוּ'", כַּוָּנָתוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ נִצְעַק אֵלָיו תָּמִיד: "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְכוּ'". זֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁלְּמַעֲשֶׂה, מַה שֶּׁה' רוֹצֶה, שֶׁהַהַתְחָלָה לָשׁוּב אֵלָיו תָּבוֹא מִצִּדֵּנוּ, רְצוֹנוֹ הוּא, שֶׁנְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ: תַּחֲזִיר אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה.

אוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ

וְטָעוּת זוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁה' יִתְבָּרַךְ דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בְּיָדֵינוּ כְּלָל, הִיא מִשּׁוּם שֶׁנִּסְתָּר וְנֶעְלָם שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה. כִּי הַגָּלוּת הַזּוֹ שֶׁל עַכְשָׁו, הִיא גָּלוּת שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַטֻּמְאָה, וְרַק עַל יְדֵי הָאוֹר שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה אֶפְשָׁר לָצֵאת מִמֶּנָּה. וּמַהוּ הָאוֹר הַזֶּה? מַהוּ הַשֵּׂכֶל הַנִּפְלָא שֶׁל שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה? הַשֵּׂכֶל הוּא: שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵדַע יְדִיעָה בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁהוּא צָרִיךְ לִצְעֹק תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּשִׁיבֶנּוּ אֵלָיו. כִּי בַּשֵּׂכֶל הַזֶּה בֶּאֱמֶת הַכֹּל תָּלוּי, וְרַק בּוֹ תְּלוּיָה הַתְּשׁוּבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּדְעוּ כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁדַּוְקָא הַצְּעָקָה שֶׁלָּהֶם לַה': "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ", זוֹ וְאַךְ וְרַק זוֹ הִיא הַדְּרִישָׁה שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ מֵעַם יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁצּוֹעֵק אֵלֵינוּ: "שׁוּבוּ אֵלַי"! שֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁאָנוּ נִצְעַק אֵלָיו תָּמִיד: "הֲשִׁיבֵנוּ …".