בשדי יער עמוד 413-414

כְּשֶׁיָּרְדוּ מִן הַגָּג, פָּנָה אַבָּא חִלְקִיָּה לְאוֹתָם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְשָׁאַל אוֹתָם לְמַטְּרַת בּוֹאָם. אָמְרוּ לוֹ, שֶׁנִּשְׁלְחוּ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים. אָמַר לָהֶם: בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ אֶתְכֶם אֵלַי, שֶׁהֲרֵי כְּבָר יָרְדוּ גְּשָׁמִים לִפְנֵי שֶׁפְּנִיתֶם אֵלַי. אָמְרוּ לוֹ אוֹתָם שְׁלִיחִים: יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבִּזְכוּתְכֶם יָרְדוּ הַגְּשָׁמִים, וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים שֶׁתַּסְבִּיר לָנוּ כַּמָּה תְּמִיהוֹת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ עַל הַנְהָגוֹת שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל כְּבוֹדוֹ. שָׁאֲלוּ חֲכָמִים אֶת אַבָּא חִלְקִיָּה כַּמָּה שְׁאֵלוֹת עַל הַנְהָגוֹתָיו, וְאַחַת מֵהַשְּׁאֵלוֹת שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ, הָיְתָה: מַדּוּעַ כְּשֶׁבָּאוּ הָעֲנָנִים, הֵם הִגִּיעוּ מִן הַצַּד שֶׁאִשְׁתּוֹ הָיְתָה עוֹמֶדֶת שָׁם, וְלֹא מִן הַצַּד שֶׁלּוֹ? וְכִי הִיא יוֹתֵר חֲשׁוּבָה מִמֶּנּוּ?

עָנָה לָהֶם אַבָּא חִלְקִיָּה, שֶׁכֵּן – תְּפִלָּתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ חֲשׁוּבָה יוֹתֵר מִשֶּׁלּוֹ, מִשְּׁתֵּי סִבּוֹת. הָאַחַת: שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁאִשְׁתּוֹ נִמְצֵאת הַרְבֵּה בַּבַּיִת, הִיא נוֹתֶנֶת אֹכֶל לַעֲנִיִּים, וְהֵם נֶהֱנִים מִיָּד מִמַּעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שֶׁלָּהּ, וְאִלּוּ הוּא – אַבָּא חִלְקִיָּה – נוֹתֵן לָהֶם כֶּסֶף, וְהֵם לֹא נֶהֱנִים מִיָּד, כִּי עֲדַיִן צְרִיכִים לִטְרֹחַ וְלִקְנוֹת בַּכֶּסֶף אֹכֶל. וְלָכֵן גְּדוֹלָה זְכוּתָהּ מִזְּכוּתוֹ. וְסִבָּה אַחֶרֶת: שֶׁפַּעַם גָּרוּ בִּשְׁכֵנוּתָם בִּרְיוֹנִים רְשָׁעִים, וְאַבָּא חִלְקִיָּה הָיָה מִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם שֶׁיָּמוּתוּ, וְאִלּוּ אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מִתְפַּלֶּלֶת עֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְהֵם אָכֵן חָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. לָכֵן, מִשּׁוּם שֶׁאִשְׁתּוֹ הִתְפַּלְלָה עַל הָרְשָׁעִים שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, תְּפִלָּתָהּ מְקֻבֶּלֶת יוֹתֵר מִשֶּׁלּוֹ.

רוֹאִים אָנוּ, שֶׁמַּה שֶּׁחָשׁוּב בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹתֵר מִכֹּל הוּא תְּשׁוּבַת הָרְשָׁעִים, וּמִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, הֲרֵי כָּל הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּנָּבִיא (יִרְמְיָהוּ לו): "וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה" – אִם תַּעֲסֹק בָּזֶה, לְהוֹצִיא נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל הַיְקָרוֹת מֵהַבִּזָּיוֹן וְהַזִּלְזוּל שֶׁהֵן מֻנָּחוֹת בּוֹ, בְּרֶפֶשׁ הַחֲטָאִים וְכוּ', שֶׁזֶּה: "וְאִם־תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל", אֲזַי: "כְּפִי תִהְיֶה" – אַתָּה תִּהְיֶה כְּמוֹ הַפֶּה שֶׁל ה' יִתְבָּרַךְ: מַה הוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם", כָּךְ מִי שֶּׁמַּחֲזִיר אֲנָשִׁים בִּתְשׁוּבָה, מַה שֶּׁהוּא גּוֹזֵר מִתְקַיֵּם, מַמָּשׁ כְּמוֹ הָיָה פִּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְעִקַּר הַמֶּסֶר הוּא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁלֹּא יְחַכֶּה שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ אֲחֵרִים עָלָיו, וְיִשְׁתַּדְּלוּ לְקָרְבוֹ וְכוּ', אֶלָּא יִתְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁזֶּה הֲכִי חָשׁוּב בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא לְעֵיל, שֶׁזּוֹ בַּקָּשָׁתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּמַה שֶּׁאוֹמֵר: "שׁוּבוּ אֵלַי", שֶׁיְּבַקֵּשׁ כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַל נַפְשׁוֹ – תָּמִיד! – שֶׁיְּשִׁיבוֹ ה' יִתְבָּרַךְ אֵלָיו בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה.

כִּי גַּם מִי שֶׁנִּתְעוֹרֵר כְּבָר לִתְשׁוּבָה, אָסוּר שֶׁיַּעֲצֹר וְיַעֲמֹד בְּאוֹתָהּ מַדְרֵגָה, וְיַחֲשֹׁב שֶׁבָּזֶה שֶׁהוּא עָשָׂה אֵיזֶה מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁהִתְחִיל לְהַנִּיח תְּפִלִּין, בָּזֶה הוּא עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ. אֶלָּא אַחֲרֵי כָּל נְקֻדָּה שֶׁהִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, יַמְשִׁיךְ הָלְאָה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה וִיבַקֵּשׁ עַל הַדָּבָר הַבָּא, וּבְכָל פַּעַם יִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ לְעוֹד עִנְיָן וְעוֹד עִנְיָן. כִּי רַק כָּךְ יִהְיוּ כָּל יָמָיו בִּתְשׁוּבָה, וְרַק כָּךְ יִהְיוּ כָּל יָמָיו בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לַה' שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ, בִּבְחִינַת: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'", שֶׁזּוֹ לְמַעֲשֶׂה בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא בְּמַה שֶּׁצּוֹעֵק: "שׁוּבוּ אֵלַי", כַּמְבֹאָר לְעֵיל, שֶׁיִּצְעֲקוּ אֵלָיו תָּמִיד: "הֲשִׁיבֵנוּ".

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּכָל יוֹם שָׁעָה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה עַל עוֹד נְקֻדָּה וְעוֹד נְקֻדָּה, וְצוֹעֵק לַה' שֶׁיְּקָרֵב אוֹתוֹ לְעוֹד עִנְיָן וְעוֹד עִנְיָן, הוּא בְּוַדַּאי מְקַיֵּם אֶת רְצוֹן ה' בְּמַה שֶּׁמְּבַקֵּשׁ "שׁוּבוּ אֵלַי", כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הוּא יִתְבָּרַךְ לְקַיֵּם גַּם הוּא אֶת הַ"וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם", וּלְהַחֲזִיר אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְקָרֵב אוֹתוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ.