בגן החכמה עמודים 105-106

וְנָשָׂא אִשָּׁה…

כְּמוֹ שֶׁלְּגַבֵּי בְּחִירַת הַמִּקְצוֹעַ הַתָּם לֹא הִתְמַהְמַהּ, כָּךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן לְהִתְחַתֵּן הוּא לֹא מִתְחַכֶּם וְאֵינוֹ מִתְבַּלְבֵּל מִכְּלוּם, אֶלָּא קָם וּמִתְחַתֵּן. וּבָזֶה הָרַבִּי מְלַמֵּד אוֹתָנוּ, שֶׁאַחַת מִדַּרְכֵי הַתְּמִימוּת הִיא לְהִתְחַתֵּן צָעִיר, וְיֶשְׁנָן כַּמָּה סִבּוֹת לְכָךְ:

א. מִצְוָה הַבָּאָה לְיָדְךָ – אַל תַּחְמִיצֶנָּה. הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה עָלֶיהָ נִצְטַוָּה הָאָדָם הִיא “פְּרוּ וּרְבוּ”. כָּל מִי שֶׁמִּתְבַּטֵּל מִמִּצְוָה זוֹ עוֹבֵר עַל רְצוֹן הַבּוֹרֵא שֶׁחָפֵץ בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לֹא תֹּהוּ בְּרָאָהּ לְשֶׁבֶת יְצָרָהּ. וּבַמֶּה שׁוֹנָה מִצְוָה זוֹ מִכָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן: זְרִיזִים מַקְדִּימִים לְמִצְווֹת? לָכֵן צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז וּלְהִתְחַתֵּן.

ב. רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל קָבְעוּ לַהֲלָכָה שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְחַתֵּן לִפְנֵי גִּיל עֶשְׂרִים, בְּאָמְרָם שֶׁכָּל מִי שֶׁעָבַר עָלָיו גִּיל עֶשְׂרִים וְלֹא הִתְחַתֵּן, כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּרֵי עֲבֵרָה. וְזֶה יָדוּעַ, שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא לְהִתְגַּבֵּר עַל תַּאֲוַת הַנִּאוּף, וְלָכֵן כָּל הַהַצְלָחָה שֶׁל הָאָדָם תְּלוּיָה בְּתִקּוּן הַבְּרִית. וְאִם כֵּן, בָּחוּר שֶׁמִּתְחַתֵּן צָעִיר, הוּא יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִן הַחֲטָאִים הַקְּשׁוּרִים לְנִאוּף, וּמִמֵּילָא יֵשׁ לוֹ עֶזְרָה גְּדוֹלָה מִשָּׁמַיִם, וְהוּא בְּוַדַּאי יַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, הֵן בְּלִמּוּדָיו, הֵן בְּפַרְנָסָתוֹ וְהֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁיִּגַּע בּוֹ.

ג. אָדָם שֶׁאֵינוֹ נָשׂוּי אֵינוֹ שָׁלֵם, וְחָסֵר לוֹ חֵלֶק הַנְּשָׁמָה שֶׁל בֶּן אוֹ בַּת הַזּוּג, שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא יָכוֹל לִשְׁאֹב כֹּחוֹת עֲצוּמִים, עַל כֵּן הוּא צָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז לְהִתְחַתֵּן וּלְהַשְׁלִים אֶת נִשְׁמָתוֹ, מֵרֶגַע שֶׁהוּא בָּשֵׁל וְרָאוּי לְכָךְ. הַטַּעֲנָה שֶׁהוּא צָרִיךְ קֹדֶם כֹּל לִלְמֹד, לַחֲסֹךְ וכו’ אֵינָהּ נְכוֹנָה כְּלָל, אַדְּרַבָּה וְאַדְּרַבָּה, כְּשֶׁיִּתְחַתֵּן וְיַשְׁלִים אֶת עַצְמוֹ, יִהְיוּ לוֹ כֹּחוֹת לְהַצְלִיחַ בְּכָל תְּחוּם שֶׁיִּפְנֶה, כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁהֶעֱמִיד רִבְבוֹת תַּלְמִידִים, וְהֵעִיד קָבָל עַם וְעֵדָה, שֶׁכָּל הַצְלָחָתוֹ וְהַצְלָחָתָם שַׁיָּכִים לְאִשְׁתּוֹ.
 

ד. גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הִתְחַתְּנוּ רֻבָּם בְּגִיל צָעִיר מְאֹד, וְזֶה לֹא הִפְרִיעַ לָהֶם לְהַגִּיעַ לְמָה שֶׁהִגִּיעוּ, וְאַדְּרַבָּה, זֶה הוֹעִיל לָהֶם לִהְיוֹת גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. לְדֻגְמָא: רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב הִתְחַתֵּן בְּגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה, וְכֵן רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב הִתְחַתֵּן בְּגִיל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה.

ה. כָּל זוּג נָשׂוּי, שֶׁחַיִּים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הֵם שְׁלֵמוּת הַמְהַוָּה כְּלִי לְקַבָּלַת כָּל הַשֶּׁפַע. רוֹאִים בְּחוּשׁ שֶׁלַּאֲנָשִׁים נְשׂוּאִים יֵשׁ בְּרָכָה בַּפַּרְנָסָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִלְּרַוָּקִים, פָּשׁוּט כִּי הֵם כְּלִי שָׁלֵם.

ו. מִי שֶׁנָּשׂוּי, יֵשׁ לַבּוֹרֵא אֶת כָּל הַסִּבּוֹת לָתֵת לוֹ שֶׁפַע בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת. כִּי מֵאַחַר וְהוּא בּוֹנֶה בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל, וּמֵבִיא יְלָדִים לָעוֹלָם וכו’, עַל כֵּן מִשָּׁמַיִם נוֹתְנִים לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לְשֵׁם כָּךְ: דִּירָה, פַּרְנָסָה, וְגַם אֶת הַחָכְמָה לְהַשִּׂיג עַל יָדָהּ מִדּוֹת טוֹבוֹת וכו’.

ז. מִסְגֶּרֶת הַנִּשּׂוּאִין הִיא מִסְגֶּרֶת בּוֹנָה, הִיא נוֹתֶנֶת לַבָּחוּר הַצָּעִיר יִשּׁוּב הַדַּעַת וְשַׁלְוָה; יֵשׁ לוֹ אֶתְגָּר; יֵשׁ לוֹ סִבָּה לְהִתְאַמֵּץ; הוּא יוֹצֵא מִכָּל הַבִּלְבּוּלִים וּמֵהַפִּנּוּק וּמֵהַגִּישָׁה הַיַּלְדוּתִית וְהַבִּלְתִּי אַחֲרָאִית שֶׁלּוֹ לַחַיִּים. רָאִינוּ בְּמוֹ עֵינֵינוּ בַּחוּרִים צְעִירִים שֶׁלֹּא מָצְאוּ אֶת עַצְמָם, וְהָיוּ לָהֶם בִּלְבּוּלִים, קְשָׁיִים וכו’, עַד שֶׁמַּמָּשׁ הָיוּ בַּדֶּרֶךְ לָלֶכֶת לְאִבּוּד בָּעוֹלָם הַמַּר הַזֶּה, וּמַה שֶּׁהִצִּיל אוֹתָם הָיָה שֶׁחִתְּנוּ אוֹתָם מַהֵר – זֶה יִצֵּב אוֹתָם וְהֶעֱלָה אוֹתָם עַל דֶּרֶךְ טוֹבָה וּבְרוּרָה.

ח. מִי שֶׁמִּתְחַתֵּן צָעִיר יֵשׁ לוֹ סַבְלָנוּת לְגַדֵּל אֶת הַיְלָדִים, וְרוּחַ צְעִירָה לִשְׂמֹחַ עִם אִשְׁתּוֹ וְלָקַחַת בְּקַלּוּת אֶת קְשָׁיֵי הַיּוֹם יוֹם וכו’ וכו’.

נִמְצָא, שֶׁלְּהִתְחַתֵּן בְּגִיל צָעִיר זוֹ בְּרָכָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת. וְכָאן בָּא רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ וּמְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַתְּמִימוּת, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה: הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח. כִּי אֵלּוּ הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, שֶׁדּוֹחִים אֶת חַיֵּי הַנִּשּׂוּאִין בִּשְׁבִיל אֵיזוֹ סִבָּה שֶׁהִיא, הֵם מַפְסִידִים הַרְבֵּה. וּמִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וּמִזְדָּרֵז לְהִתְחַתֵּן מִבְּלִי לְדַקְדֵּק יוֹתֵר מִדַּי בִּבְחִירַת הַזִּוּוּג – כִּי הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ לֹא כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת, וְיֵשׁ לוֹ בְּעַצְמוֹ הַרְבֵּה מַה לְּתַקֵּן – וְהוּא מַאֲמִין בַּבּוֹרֵא שֶׁיִּהְיֶה בְּעֶזְרוֹ, הוּא רוֹאֶה בְּרָכָה.