ההיסטוריה חוזרת
יהודים יקרים, מה שהיה חסר לנו עכשיו זה רק בחירות. כאילו לא מספיקה לנו שנאת החינם שכבר משתוללת. זה הזמן להרבות באהבת ישראל. במקום לחלוק ולבזות ולשנוא, אנחנו צריכים לרחם על כולם, לאהוב את כולם, ולהתפלל על כולם.
השיחה שלא הפתיעה
זה סיפור אמתי מהימים האחרונים. אחד התלמידים שלי סיפר לי זאת ממקור ראשון:
הוא ידע ששיחת הטלפון הזו תגיע, והטלפון אכן לא הכזיב. בתוך עמו הוא יושב, וכמו כולם, גם הוא שמע שנבואת חז”ל שהיוקר יאמיר בימות עקבתא דמשיחא – מתקיימת. החברים שלו סיפרו לו ששכר הדירה שלהם עלה בצורה משמעותית. בכל הארץ המחירים עולים, ובפרט באיזורי הביקוש. הוא גר בירושלים, איזור ביקוש למהדרין. הוא ידע שייתכן מאוד שגם בעל הבית שלו יעלה לו את סכום השכירות החודשית.
כשראה על הצג את שמו של בעל הבית, הוא כבר תיאר לעצמו לשם מה הוא מתקשר. “תראה”, אמר לו בעל הבית, “אנחנו אוהבים אותך, אתה משלם בזמן, אבל אתה יודע, גם לנו עולים המחירים וכו’ וכו’ והנה החוזה עומד להיגמר, ואנחנו שוקלים בחוזה הבא להעלות לך את המחיר בחמש מאות שקלים…”
הוא קיבל את זה בהבנה ובאהבה וסיים את השיחה. התלמיד הזה שוכר דירה בירושלים, אבל הוא בעצמו גם משכיר דירה בעיר אחרת, מאוד מבוקשת. הדיירים – זוג צעיר, והמחיר נוח וזול משמעותית מהמחירים שבאותו האיזור, שעלו מאוד מאז חתימת החוזה הראשון של הזוג.
השיחה שכן הפתיעה
לבו של התלמיד לא הניח לו להעלות להם את השכירות. הוא סבל רבות מבעלי דירות ואמר לעצמו ‘מה ששנוי עלי לא אעשה לשוכרים שלי’. שוכרים חיים בסוג של אי ודאות, ולפני חתימת החוזה האחרון הם רצו לדעת לאן הרוח נושבת. הוא הרגיע אותם ואמר שהוא לא מתכוון להוציא אותם מהדירה ונתן להם אופציה בחוזה לשנה נוספת באותו מחיר.
אמנם הכול מתייקר, והריבית עולה, והמשכנתה מתייקרת, וגם מחירם של הדלק ושאר מוצרי הצריכה מאמיר, וערך הכסף נשחק, והייתה לתלמיד שלי הצדקה מוחלטת לדרוש עלייה בשכר. אבל הוא נותר נאמן לעקרונות שלו.
והנה, יום אחד הטלפון שלו מצלצל. זה היה השוכר. הוא עונה. חושב אולי ישנה תקלה בדירה הדורשת טיפול. לאחר פתיחה בדברי שלום, ניגש השוכר לעניין:
“תראה, פלוני, כל החברים שלנו מספרים לנו שמעלים להם את מחירי השכירות, וחשבנו לעצמנו הרי גם אתה בעצמך שוכר, ומן הסתם גם לך מעלים את השכר החודשי, והרי יש לך ילדים רבים בבית בלי עין הרע, ואנחנו יודעים שהמחיר שבו אתה משכיר לנו את הדירה הוא הרבה יותר מהוגן, לכן אנחנו מעונינים להוסיף לך על הסכום החודשי. אבל לא מהחוזה הבא, אלא כבר מעכשיו”.
אני מסופק אם אי פעם התנהלה שיחה כזאת. ששוכר יתקשר לבעל הבית ויציע לו מיוזמתו להעלות את השכר?!
התלמיד שלי התרגש מאוד, אך שלל את זה מכל וכול: “יישר כוחכם עם המחשבה ועל הרגישות. אכן גם לי מעלים את שכר הדירה, אבל לא היה בדעתי להעלות לכם ולא אקח מכם סכום נוסף בשום פנים ואופן. אתם זוג צעיר. תחסכו לעצמכם כדי שתזכו לקנות דירה בעתיד בעזרת ה’…”
השוכרים התווכחו ודרשו בתוקף להוסיף לבעל הבית שלהם כל סכום שבעל הבית שלו יוסיף לו!
שיחת טלפון מבורא עולם
אני שוב מדגיש שזה מעשה אמיתי, כי זה נשמע סיפור הלקוח ממחוזות המדע הבדיוני. בעל המעשה סיפר לי בעצמו וגם הוא לא האמין שדבר כזה יכול לקרות. ומעבר לכך שזהו מעשה נפלא של אהבת ישראל, יש בו גם חיזוק עצום באמונה בהשגחה פרטית ובפרט בעניין הפרנסה שאין טעויות ואין דרך הטבע כלל.
אנשים בוכים ומתלוננים: הכול יקר לי, אני לא גומר את החודש, בעל הבית לא מתחשב במצב ואפילו מנצל אותו, מה אני אעשה, אין לי עבודה, השכר שלי נמוך, לאף אחד לא אכפת, הממשלה, שר האוצר, המשבר בדיור, אין מי שיעזור לי וכו’ וכו’.
תתבוננו בסיפור הזה ותחשבו: אם שוכר חושב על בעל הבית שלו ודואג לו ולמשפחתו, למרות שדרכו של עולם היא שהשוכר רואה בבעל הבית שלו עושק ומנצל ומנסה להוריד את המחיר כמה שיותר – על אחת כמה וכמה בורא עולם, שהוא אבא שלנו ואוהב אותנו, והוא יודע בדיוק מה עובר עלינו. הוא יודע בדיוק שהמחירים עולים, הוא יודע בדיוק שקשה לנו, והוא בוודאי לא “מפקיר” אותנו לגורלנו. אלא חושב עלינו ודואג לנו ולא יחסיר מאתנו דבר. ה’ זן ומפרנס לפני עליית המחירים וגם לאחריה.
אתם יכולים לראות את הסיפור הזה כטלפון אישי לכל אחד ואחת מכם. על הקו בורא עולם, אבא שבשמיים, והוא מתקשר אליכם ואומר: “בני היקר, בתי היקרה, אני יודע שבעל הבית מעלה לך את השכירות, אני יודע שהמשכנתה שלך מתייקרת, אני יודע שכל תדלוק של הרכב שלך הרבה יותר יקר, אני יודע שאתה ואת יוצאים מהסופר עם אותה עגלה אבל עם חשבון הרבה יותר גדול. אני יודע הכול, ואני דואג לך, ואני מוכן ורוצה ומשתוקק לתת לך ולהשלים לך את כל מה שחסר לך, את כל מה שהעלו לך. אל תדאג. אל תדאגי. חזקו ואמצו, אני איתכם!”
זה הזמן לאהבה
מסר נוסף ולא פחות חשוב. אנחנו נמצאים כעת בימי בין המצרים שבהם אנחנו מתאבלים על החורבן שקרה לנו בגלל שנאת חינם. בזמן שקשה לכולם בפרנסה – עלינו לשים לב יותר לחברים, לתת אוזן קשבת, לעודד, להתחשב, להתחזק בצדקה ובגמילות חסד. סיפור כזה הוא לימוד זכות גדול על עם ישראל ונדבך נוסף בבניין בית המקדש.
האגדה מספרת על שני אחים שהיו שדותיהם סמוכים זה לזה. לאחד הייתה משפחה ברוכת ילדים והשני היה רווק וערירי. לאחר שקצרו את שדותיהם ואספו את האלומות והעמידו גורן, שכב כל אחד בביתו והתהפך על משכבו.
האח הרווק אמר בלבו: הלא אחי צריך להאכיל פיות רבים, ואני אין לי צורך בכל התבואה הזאת, אקום בחסות החשיכה ואעביר בחשאי חלק מהתבואה מהערימה שלי לערימה של אחי…
וגם אחיו, בעל המשפחה, חשב על אחיו הבודד ורצה לחזקו ולשמחו, ואמר בלבו אקום באישון הלילה ואעביר חלק מהתבואה שלי לגורן של אחי בלי שהוא ישים לב – שלפחות יוכל להתנחם בהצלחה ובשפע שלו, ואולי אף ירצו יותר לקחתו כחתן בגלל עושרו…
כך קמו שניהם בלילה ונשאו ברינה על שכמם את אלומותיהם. באמצע הדרך נפגשו שני האחים. כל אחד ראה מולו את אחיו, והבין מיד את מחשבותיו הטהורות. הם נפלו זה על צווארו של זה ובכו מהתרגשות על האהבה שביניהם.
אומרת האדה שהקדוש ברוך הוא ראה את זה ובחר באותו מקום להיות מקום המקדש לדורות!
יהודים יקרים, מה שהיה חסר לנו עכשיו זה רק בחירות. כאילו לא מספיקה לנו שנאת החינם שכבר משתוללת. זה הזמן להרבות באהבת ישראל. במקום לחלוק ולבזות ולשנוא, אנחנו צריכים לרחם על כולם, לאהוב את כולם, ולהתפלל על כולם, לרחם, לוותר, לעזור, והעיקר לא לצעוק על יהודי, וכמובן להרבות בטוב וחסד בעולם הזה כדי שנזכה לתקן את כל השנאת חינם ונזכה לבניין בית המקדש ברחמים, במהרה בימינו אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור