בגן החכמה עמודים 299-300

לָכֵן, בְּוַדַּאי אִם הָאָדָם יֵלֵךְ בְּדַרְכֵי הַחַיִּים, בִּתְמִימוּת וּבַעֲנָוָה, לְפִי הַכֵּלִים שֶׁלּוֹ, אָז יוּכַל לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה, וְלִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם. וְאַדְּרַבָּה, אַךְ וְרַק מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הֵיטֵב כַּמָּה שֶׁהוּא מֻגְבָּל, רַק הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה, וְלִרְאוֹת אֶת הַשֵּׁם וּלְהִתְעַלּוֹת מֵעַל הַמִּגְבָּלוֹת שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ הַתָּם שֶׁיָּדַע אֶת הַמִּגְבָּלוֹת שֶׁלּוֹ וְלָכֵן זָכָה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ. אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַמִּגְבָּלוֹת שֶׁלּוֹ, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ מוּם קָשֶׁה, שֶׁלֹּא מְאַפְשֵׁר לוֹ לְהַתְחִיל כְּלָל לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל גַּשְׁמִיּוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא לְעֵיל, שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל: יָהִיר – בַּעַל מוּם הוּא… וְלָכֵן הֶחָכָם הַזֶּה, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא חָכָם, וְשֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל, הוּא בֶּאֱמֶת לֹא זוֹכֶה כְּלָל לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ.

כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁכָּאָמוּר, בֶּאֱמֶת הַשֹּׁרֶשׁ לְכָל הַכְּפִירוֹת, גַּם אֵלּוּ שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בְּכָל מִינֵי הֶסְבֵּרִים שְׂכַלְתָּנִיִּים, הוּא שֶׁלָּאָדָם יֵשׁ נְקֻדָּה שֶׁל כְּפִירָה בַּלֵּב, שֶׁהִיא בְּלִי שׁוּם שֵׂכֶל, וְהוּא פָּשׁוּט הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא מַתְאִים לוֹ לְהַאֲמִין, מִכָּל מִינֵי סִבּוֹת – תַּאֲווֹת, גַּאֲוָה, אִינְטֶרֶסִים וכו’ – וְלָכֵן הוּא סוֹגֵר אֶת לִבּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ הִתְנַגְּדוּת פְּנִימִית, שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם הֶסְבֵּר מִלְּבַד רֹעַ לֵב. כִּי אִם הוּא בֶּאֱמֶת רוֹצֶה אֶת הָאֱמֶת, מַדּוּעַ הוּא סָגוּר כָּל כָּךְ? מַדּוּעַ הוּא מִתְנַגֵּד כָּל כָּךְ? הֲרֵי אָדָם שֶׁרוֹצֶה אֶת הָאֱמֶת, הוּא בְּוַדַּאי פָּתוּחַ לִשְׁמֹעַ, לְקַבֵּל, לְהַקְשִׁיב וכו’, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא טוֹעֵן שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מָה הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי לֹא צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ שׁוּם הִתְנַגְּדוּת לִשְׁמֹעַ דְּבָרִים שׁוֹנִים מִמַּה שֶּׁהוּא חוֹשֵׁב. כִּי מֵאַחַר וְהוּא טוֹעֵן שֶׁהוּא חָזָק בְּדַעְתּוֹ, מָה אִכְפַּת לוֹ כָּל כָּךְ לִשְׁמֹעַ דֵּעָה אַחֶרֶת?

שׁוּב שָׁאַל הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ: אִם כֵּן מִי מַנְהִיג הַמְּדִינָה? הֵשִׁיב הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן: זֹאת אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ הַבֵּרוּר, כִּי מִמֶּנִּי תִּשְׁאַל, כִּי אֲנִי בָּקִי בָּזֶה, כִּי הָיִיתִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּדִינוֹת, וְהָיִיתִי בִּמְדִינַת אִיטַלְיָה, וְכָךְ הַמִּנְהָג – שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעִים שָׂרֵי יוֹעֲצִים (שֶׁקּוֹרִין רַאטְהֵיירִין), וְהֵם עוֹלִים וּמַנְהִיגִים הַמְּדִינָה זְמַן מְיֻחָד, וְעִם זֶה הַשְּׂרָרוּת חוֹלְקִין עַצְמָן כָּל בְּנֵי-הַמְּדִינָה בָּזֶה אַחַר זֶה…

אֵין צֹרֶךְ לְבָאֵר אֶת טִפְּשׁוּתוֹ שֶׁל הֶחָכָם, שֶׁמַּמְצִיא עַכְשָׁו אֵיזוֹ הַמְצָאָה “מְצוּצָה מִן הָאֶצְבַּע” בִּשְׁבִיל לְבַסֵּס אֶת הַתֵּאוֹרְיָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין מֶלֶךְ. כִּי מִי שָׁמַע עַל הַנְהָגָה כָּזֹאת, שֶׁכָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה, כָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ מוֹלֵךְ? וְכִי כָּל אֶחָד כָּשִׁיר לִמְלֹךְ? אֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת דָּבָר כָּזֶה? הַסְּבָרָה הַזֹּאת שֶׁל הֶחָכָם, מְרַמֶּזֶת עַל סְבָרוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמֶּחְקָרִים, שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁאֵין עֶלְיוֹנִים וְאֵין תַּחְתּוֹנִים. אֵין סֵדֶר שֶׁל בְּרוּאִים מְעֻלִּים יוֹתֵר וּשְׁפֵלִים יוֹתֵר. רַק הַכֹּל מִסְתּוֹבֵב בַּטֶּבַע וּמִקְרֶה, מַה שֶּׁנִּקְרָא “שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת”… וְזוֹ מַמָּשׁ הַטַּעֲנָה שֶׁל קֹרַח בְּמַחֲלֻקְתּוֹ, נֶגֶד משֶׁה וְאַהֲרֹן, כַּמּוּבָא: וַיִּקָּהֲלוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם: רַב לָכֶם! כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם הַשֵּׁם וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל הַשֵּׁם? (במדבר טז)

וְהִתְחִילוּ דְּבָרָיו לִכְנֹס בְּאָזְנֵי הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ….

הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ, שֶׁהָיָה חָשׂוּף לְדִבְרֵי הַכְּפִירָה שֶׁל הֶחָכָם, הִתְחִיל לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו. כָּאן יֶשְׁנוֹ מוּסָר הַשְׂכֵּל, כַּמָּה מְסֻכָּן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר רַבֵּינוּ בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי כְּפִירָה כִּי זֶה מַזִּיק מְאֹד לָאֱמוּנָה, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לְאָמְרָם בַּפֶּה אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ צְחוֹק, כִּי זֶה מַזִּיק מְאֹד מְאֹד לָאֱמוּנָה. כִּי כְּמוֹ שֶׁדִּבּוּרֵי אֱמוּנָה מְחַזְּקִים מְאֹד אֶת הָאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: “הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר”, כָּךְ גַּם הַהֵפֶךְ – דִּבּוּרֵי כְּפִירָה, אֲפִלּוּ שֶׁהֵם שְׁטוּת גְּמוּרָה, וַאֲפִלּוּ אִם חוֹזֵר עֲלֵיהֶם בְּפִיו עַל מְנַת לִלְעֹג לָהֶם, מְקַלְקְלִים מְאֹד אֶת הָאֱמוּנָה וּמַשְׁפִּיעִים עַל לִבּוֹ, מֵאַחַר וְהָאֱמוּנָה אוֹ לְהַבְדִּיל – הַכְּפִירָה, הֵן תְּלוּיוֹת  יְשִׁירוֹת בַּדִּבּוּר שֶׁל הָאָדָם.