בגן החכמה עמודים 359-360

פֶּרֶק עֲשִׂירִי
וּמִנְהָגוֹ הָיָה

בְּפֶרֶק זֶה נָבִיא מֵעֵין סִכּוּם, לַהֲלָכָה וּלְמַעֲשֶׂה, לָדַעַת כֵּיצַד לָקַחַת אֶת הַדְּבָרִים שֶׁלָּמַדְנוּ לַעֲבוֹדָה, וּלְהָבִיא אוֹתָם לְקִיּוּם.

צְרִיכִים אָנוּ לָדַעַת, שֶׁעִקַּר קִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא עַל יְדֵי שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיקִים וְהַהִתְבּוֹנְנוּת בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וּבַמַּעֲשֶׂה הַנִּפְלָא הַזֶּה, שֶׁבּוֹ מְתֹאֶרֶת דְּמוּתוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁל הַתָּם הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוּא לְמַעֲשֶׂה צַדִּיק נוֹרָא, יֵשׁ בְּחִינָה עֲצוּמָה שֶׁל שִׁמּוּשׁ הַצַּדִּיק. שֶׁכָּל הַקּוֹרֵא בְּמַעֲשֶׂה זֶה יָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲשָׂיו שֶׁל הַתָּם וְלִלְמֹד אֶת דְּרָכָיו, וְלָלֶכֶת בִּדְרָכִים אֵלּוּ.

כִּי זוֹ הִיא תַּכְלִית הַשִּׁמּוּשׁ, שֶׁהָאָדָם מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַצַּדִּיק וְנִמְצָא בִּמְחִצָּתוֹ, וְרוֹאֶה לְנֶגֶד עֵינָיו אֶת הַצַּדִּיק בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם; אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ בְּכָל מַצְּבֵי הַחַיִּים; אֶת הֲלַךְ מַחְשַׁבְתּוֹ; אֶת תְּגוּבוֹתָיו בְּנִסְיוֹנוֹת קָשִׁים, כְּגוֹן כְּשֶׁמְּקַבֵּל בִּזְיוֹנוֹת, אוֹ כְּשֶׁנִּכְשָׁל וכו’, שֶׁבָּזֶה הוּא רוֹאֶה אֵיךְ הַצַּדִּיק מְיַשֵּׂם וּמְקַיֵּם בְּאֹפֶן מַעֲשִׂי, אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְכָךְ גַּם הוּא יָכוֹל לָדַעַת, אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל מַצָּב בַּחַיִּים עַל פִּי הַדַּעַת שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לוֹ דֻּגְמָא לְיִשּׂוּם וּלְקִיּוּם שֶׁל הַתּוֹרָה, בִּדְמוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְהַנְהָגָתוֹ.

וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲזַ”ל, שֶׁגָּדוֹל שִׁמּוּשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה יוֹתֵר מִלִּמּוּדָהּ. שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁגַּם אָדָם שֶׁקָּרָא בַּתּוֹרָה וְשָׁנָה בַּמִּשְׁנָה וכו’ וכו’, לֹא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לָאֱמֶת שֶׁל הַתּוֹרָה בְּלִי שִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּרְאֶה בְּפֹעַל כֵּיצַד מִתְבַּטְּאוֹת הַמִּדּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה בְּכָל מַהַלְכֵי הַחַיִּים.

הַשִּׁמּוּשׁ שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה

וּבֶאֱמֶת, בְּפֹעַל, בְּלִמּוּד הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ פּוֹתֵחַ לָנוּ כַּמָּה פְּתָחִים, וּמְאַפְשֵׁר לָנוּ לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת שִׁמּוּשׁ חֲכָמִים, וּמֵקֵל לָנוּ אוֹתָהּ, בְּכַמָּה אֳפָנִים:

רֵאשִׁית – מִפְּנֵי שֶׁרַבֵּינוּ מְתָאֵר כָּאן צַדִּיק מְיֻחָד, שֶׁלֹּא כָּל אֶחָד יָכוֹל לִפְגֹּשׁ כְּמוֹתוֹ.

שֵׁנִית – מִפְּנֵי שֶׁגַּם אִם הָיִינוּ פּוֹגְשִׁים צַדִּיק כְּמוֹ הַתָּם הַקָּדוֹשׁ, סָבִיר לְהַנִּיח שֶׁהָיִינוּ מְגִיבִים כְּמוֹ כָּל הָעוֹלָם וְחוֹשְׁבִים אוֹתוֹ לְשׁוֹטֶה. וְאִלּוּ בַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, רַבֵּינוּ הוֹרִישׁ לָנוּ מִזְּכוּתוֹ הָעֲצוּמָה, לְזַהוֹת אֶת הַתָּם כְּצַדִּיק עָצוּם.

וְעוֹד – בְּמַעֲשֶׂה זֶה אָנוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת סוֹף דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, כֵּיצַד הִתְחִיל מַהֲלַךְ חַיָּיו שֶׁל הַתָּם, וּלְאָן הוּא הִגִּיעַ בִּזְכוּת תְּמִימוּתוֹ. שֶׁזֶּה דָּבָר שֶׁקָּרוֹב לִהְיוֹת בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְבָשָׂר וָדָם, לִרְאוֹת בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, שֶׁהֲרֵי בְּדֶרֶךְ כְּלָל פּוֹגְשִׁים צַדִּיק רַק אַחֲרֵי שֶׁמִּתְגַּלֶּה, וּמְעַטִּים מְאֹד זוֹכִים לִהְיוֹת עֵדִים לְרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, שֶׁהִיא תָּמִיד בְּהַצְנֵעַ לֶכֶת.

דָּבָר נוֹסָף – גַּם כַּאֲשֶׁר אָדָם זוֹכֶה, וְהוּא מִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים וְאַף מְשַׁמֵּשׁ אוֹתָם, יָכוֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁדַּרְכֵיהֶם נֶעֱלָמִים מֵעֵינָיו, וְהוּא לֹא מַשְׂכִּיל לַעֲמֹד עַל דַּקֻּיּוֹת מְסֻיָּמוֹת בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְלֹא יוֹרֵד לְסוֹף דַּעְתָּם וכו’. אֲבָל בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת אֵלּוּ רַבֵּינוּ מַעֲבִיר לָנוּ אֶת רוּחוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מַמָּשׁ, וּמְתָאֵר אֶת הַתָּם הַקָּדוֹשׁ בְּצוּרָה כָּל כָּךְ מוּחָשִׁית וְחָיָה, עַד שֶׁהַקּוֹרֵא מַמָּשׁ “חַי” אֶת הַדְּבָרִים, וְהוּא זוֹכֶה לְקַבֵּל לְתוֹכוֹ אֶת רוּחוֹ שֶׁל הַתָּם.

לְאוֹרוֹ נֵלֵךְ

וְדַע, שֶׁהַתָּם הַקָּדוֹשׁ, הוּא הַצַּדִּיק שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁבִיל לָדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּנוּ בַּחַיִּים. הַתָּם מְהַוֶּה אֶת הַדֻּגְמָא הַמֻּשְׁלֶמֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, בְּכָל דַּרְגָּה שֶׁעוֹמֵד, כֵּיצַד לִחְיוֹת בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה וְהַתְּמִימוּת, שֶׁדֶּרֶךְ זוֹ הִיא שְׁלֵמוּת קִיּוּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. לָכֵן, דַּוְקָא דְּמוּתוֹ וְהִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַתָּם הִיא שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, כְּמוֹ אוֹר גָּדוֹל שֶׁמֵּאִיר לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ! וּבִשְׁבִיל שֶׁנִּזְכֶּה לְזֶה, צָרִיךְ שֶׁנִּלְמַד אֶת דְּרָכָיו הֵיטֵב הֵיטֵב, וְנָשִׂים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ אֶת דְּמוּתוֹ בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע. כִּי הָאָדָם שֶׁחַי עִם דְּמוּתוֹ שֶׁל הַתָּם לְנֶגֶד עֵינָיו, יָכוֹל לָדַעַת כֵּיצַד לִנְהֹג בְּכָל הַמַּצָּבִים שֶׁל הַחַיִּים, עַל יְדֵי שֶׁיִּשְׁאַל אֶת עַצְמוֹ: אֵיךְ הַתָּם הָיָה מֵגִיב בְּמִקְרֶה כָּזֶה? מָה הַתָּם הָיָה עוֹשֶׂה בְּמִקְרֶה כָּזֶה? וכד’.