האוצרות – שיעור בקבלה מעשית

הרב ברוידא מלמד אותנו שיעור בקבלה
מעשית – שמירה על האוצרות האישיים
שלנו, דרכם עובר אלינו כל השפע האלוקי.
מה זה אומר ואיך עושים את זה?
 
 
אברהם אבינו היה אדם עם שכל וכושר התבוננות שלא ניתן לתאר כלל. תוך כדי הסתכלות על היקום בעין בוחנת וחדה מאוד, הוא הגיע להשגה שיש בורא ומנהיג אחד ויחיד, כוח-על שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף. ואם לא די בזה, אברהם אבינו אף הבין שהבורא ברא את העולם ומשפיע על ברואיו באמצעות 22 אותיות ה-א"ב של לשון הקודש ועשר ספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. ביחד, עשר הספירות ו-22האותיות מהוות ה"שלושים ושתיים נתיבות" שאברהם אבינו מזכיר בפתיחה לספר שלו, "ספר היצירה", שהוא בעצם הספר הראשון על תורת הקבלה בתולדות האנושות.
 
"ספר היצירה" מזכיר שלושה מימדים של השפעה אלוקית: עולם, שנה, ונפש. "עולם" מתייחס למקום, "שנה" מתייחס למימד הזמן, ואילו "נפש" מתייחס לאדם עצמו. בפרק ד', אברהם אבינו מסביר איך מספר אותיות משפיעות בעולם. לדוגמה, האות בי"ת (ב) משפיעה על כוכב שבתאי (עולם), יום השבת (שנה), והפה (נפש). הסודות בידיעה "מזערית" זו הם רבים ועמוקים. אך מה שכן נוכל ללמוד מכאן הוא, שהפה קשור באופן מיוחד ליום השבת. מצווה עצומה להפעיל את הפה בשבת תוך כדי תפילה, אמירת דבר-תורה בשולחן שבת, שירת זמירות השבת, לימוד תורה בקול, וסעודות השבת – אכילה. רבי נחמן מברסלב מלמד שאכילה בשבת היא כולה רוחניות, ואינה דומה כלל לאכילה של אמצע השבוע. מצד שני, ה"חפץ חיים" מזהיר ואומר שלשון הרע בשבת חמור פי שבע מלשון הרע שאומרים ביום חול. כל העקרונות הללו מושרשים בפרט קטן מתוך משנתו של אברהם אבינו.
 
עוד בנושא:
אל תתפשר על עוצמת המנוע
טהרת  המחשבה
מה יש בשם?
 
 
המסר של עולם-שנה-נפש מלמד אותנו שיעור מעשי כיצד לשמור על האוצרות האישיים שלנו ולנצל אותם ביעילות מרבית. הן הגמרא והן התורה מלמדות אותנו שהאדם הוא עולם קטן. כל דבר שיש בעולם נמצא גם באדם פנימה. ובכן, כשם ששמירה על אוצרות הטבע בעולם היא חיונית מאד, כך גם שמירה על האוצרות האישיים שלנו היא משימה שחייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות של כל אחד מאיתנו. וברגע שנבין שהשפעות אלוקיות מגיעות אלינו בשלושת המישורים של עולם-שנה-נפש, נוכל לשפר את איכות החיים שלנו מאוד.
 
באמצעות ההשפעות במימדי עולם-שנה-נפש, בורא עולם עוזר לנו למלא את המשימה שלנו עלי אדמות. עולם-שנה-נפש הם שלושת סוגי האוצרות האישיים שלנו, כפי שנסביר בהמשך. ואם האדם מבזבז אותם, הנשמה סובלת באותו צורה בדיוק כמו שהעולם הגדול סובל כאשר מבזבזים את אוצרות הטבע שלו. בואו נראה כיצד זה פועל בצורה מעשית:
 
עולם: השפעת המקום
 
מאוד מומלץ להתייעץ עם הרב שלכם לפני שאתם עוברים דירה או מחליפים מקום עבודה. למה? כי כפי שצמחים מסוימים גדלים הכי טוב באזורי אקלים מסוימים, כך כל נשמה מתפתחת ופורחת באזור מסוים. למשל, אם התפקיד שלך בעולם הוא לרפא אנשים, לא יהיה לך טוב לגור על אי בודד. אבל, אם נשלחת לעולם כדי לתקן את הנטייה לפטפט כל הזמן, יתכן מאוד שאותו אי בודד יהיה מקום חלומי עבורך.
 
"עולם" מתחלק לשניים – עולמנו הכללי ועולמנו הפרטי. עולמנו הכללי הוא מדינתנו ועיר מגורינו, ואילו עולמנו הפרטי הוא מקום העבודה או הלימוד, בית כנסת, הבית, או מועדון כושר וכדומה. דרך מקומות אלה בורא עולם משלשל לנו שפע, רוחני וגשמי.
 
כיצד מבזבזים אוצרות של "עולם"? נניח שהקב"ה מחליט לתת לנו פרנסה דרך מקום עבודה, וחכמה דרך הלימודים בערב בכולל. אם האדם יהיה בחוף הים או בפאב במקום להימצא במקום העבודה ובכולל, ברור שיפסיד את ההשפעות האלוקיות ובגדול! לכן, כדי לקבל שפע ולמלא את המשימה שלנו בעולם הזה, עלינו להיות במקום הנכון ובזמן הנכון. וזה מביא אותו למימד הבא:
 
מדיטציה  ונשימות
המפתח  לכל השערים
 
שנה: השפעת הזמן
 
הכי קל להבין את המושג של שמירת "שנה", אוצר הזמן. הזמן, מכל אוצרותינו, הוא היקר ביותר. אי אפשר לקנות אותו בשום מחיר אך בקלות מפסידים אותו ומבזבזים אותו. הקב"ה נותן לכל אחד מאיתנו הקצבה של זמן לפי התיקון והמשימה שאנו למלא בעולם הזה.
 
בזבוז זמן שיטתי מונע מן האדם למלא את תפקידו בעולם. מעבר לזה, בזבוז זמן מביא את האדם לחוסר סיפוק, לאדישות ולדיכאון. לדוגמה, אם סטודנט לרפואה מבלה את הלילה לפני מבחן הגמר בכימיה אורגנית בדיסקוטק, במקום בלימוד וחזרה על החומר, הסיכויים שלו להצליח יורדים פלאים. הסיכוי להיכשל גדול לכן יש חשש סביר להניח שהוא יכול לשכוח מעתידו כרופא. לא חבל? הכל בגלל לילה אחד מבוזבז…
 
אוי לילדים שהוריהם מבזבזים שעות על פייסבוק ואינטרנט. אוי לילד שאין לו ארוחה נורמאלית בגלל שאמא שלו שורפת שעות מול הלפטופ. השם יתברך נתן לה מספיק זמן לנהל בית ולהצליח בתור אמא ואישה, אך היא 'שרפה' את האוצר היקר הזה, שהוא מעוות שאינה יכולה לתקן? מה היא תגיד בבית דין של מעלה כאשר יתבעו אותה על בזבוז משווע של זמן יקר? גרוע מכך, במקרים רבים בזבוז אוצרות הזמן אף מביא להרס טוטאלי של המשפחה, ח"ו.
 
המאפיין של גדולי ישראל לאורך כל הדורות היה שמירה קפדנית על הזמן. מדהים לחשוב על מה שהאריז"ל ורבי נחמן מברסלב הספיקו לעשות בחיים, כאשר שניהם לא הגיעו ליום הולדתם ה-39! מאוד כדאי שכולנו נתבודד ונשפר את שמירת הזמן. כל דקה בחיים היא יהלום של ממש.
 
נפש: הגוף
 
הגוף הוא משכן הנשמה. עלינו לשמור עליו ולהשתמש בו אך ורק לצורך זה. למשל, הקב"ה נותן לכל אחד לב. תפקיד הלב הוא לשמש כמשאבת הדם ולספק דם לכל הגוף כל עוד האדם חי. אם אדם אוכל יותר ממה שהגוף צריך, על מנת לתפקד כראוי, או אוכל דברים שהגוף לא צריך בכלל, אז הוא ישמין. אם אדם סובל מעשר קילוגרם מיותרים, הלב נאלץ לספק דם לעוד עשרה קילומטרים של מסלולי דם, שהרי בכל קילוגרם של שומן ישנו קילומטר של מסלולי דם. אותו לב צריך לעבוד הרבה יותר קשה ובשביל מה, בגלל שאדם רוצה לאכול פיצה ופלאפל כל היום? מדוע שלא יאכל עגבניות ומלפפונים במקום? מה, הוא לא אוהב פירות וירקות? השיקול של שמירת אוצרות ה"נפש" צריך להיות על משקל מה טוב לגוף ולא מה טעים, קל, או נוח לאדם. במקום לשבת כמו גולם לפני מסך הטלוויזיה, עדיף ללכת שעה כל יום, וכדומה.
 
כל עניין שמירת העיניים ושמירת הברית הוא חלק עיקרי בשמירת אוצרות "נפש". כשהעיניים מונחות בתורה, הנשמה פורחת. ואם ח"ו העיניים משוטטות ברחוב, הנשמה נהרסת ונשרפת ממש. וכן, כל עניין הצניעות מובן היטב לאור תורת שמירת אוצרות הנפש. השם נתן לאישה יופי כדי שתמצא חן בעיני בעלה וכדי להקים איתו משפחה, ולא כדי לצוד את הבריות. וכן הלאה, ודי למשכילים.
 
לסיכום – עלינו לשמור על האוצרות האישיים של עולם-שנה-נפש כמיטב יכולתנו. ברגע שנעשה את שלנו ונבקש את עזרת השם הטוב והמטיב, בורא עולם הבטיח שאם נפתח לו פתח כחוד של מחט, הוא יפתח לנו כפתחו של אולם רחב ידיים עם שפע וכל טוב, ברוחניות ובגשמיות, אמן!
 
 
* * *
אתם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא – "לייזר בימס"