המפתח שהתחיל את המסע

התפילה הייתה אמיתית ועמוקה.
מה ביקשתי בסך הכל? שריבונו של
עולם יפתח לנו את השערים. זהו.
ואז ראיתי את המפתח הישן והמלוכלך
הזה על האדמה.

המסע הביתה היה ארוך.

בראש  השנה האחרון הייתי אצל רבי נחמן באומן. בין התפילות על קברו של רבי נחמן והתיקונים הכלליים שכל אחד עושה, וכמה שיותר, פניתי אל היער הקרוב כדי להתפלל את התפילה האישית עליה מדבר רבי נחמן רבות – ההתבודדות.

התפילה ביער יצאה מעומקי ליבי. התחננתי לבורא עולם שיפתח את השערים של ארץ ישראל למשפחתי ולי שוב ושוב. התחננתי, בכיתי, התפללתי – 'בבקשה, ריבונו של עולם, פתח את השערים בפנינו'. התפילה הייתה אמיתית, ממקום עמוק בלב ומלווה בדמעות ובבכי לא פוסק. כל כך בכיתי עד שמצאתי את עצמי כורע ברך ומתכופף למטה, כשהדמעות מרטיבות את האדמה.

שוב תפילות, תחנונים – 'השם, פתח לנו את השערים, בבקשה השם…'
 
באותו רגע פתחתי את עיניי כשאני מביט על האדמה ו…. ראיתי את המפתח הישן והמלוכלך הזה. איזו מתנה!

טירונית  אומן
מכתב  לרבי נחמן
רגליים  קרות
אני לא ברסלבר

כשחזרתי לארצות הברית לקחתי את המפתח לאישה שמבינה במתכנות עתיקות, כדי לגלות משהו עליו.

"מצטערת", אמרה אחרי שבחנה את המפתח ועשתה לו כמה בדיקות, "הוא לא כזה ישן, רוב האנשים מגיעים אלי עם מתכות בנות 500-700 שנים, אבל לא המפתח הזה".
 
"בסדר, בכל אופן, בן כמה המפתח הזה להערכתך?" שאלתי.
 
"200-210 שנים…"

למי שלא יודע, זה אומר שהמפתח הזה נמצא באומן כבר מהתקופה של רבי נחמן, אולי עוד מהימים בהם רבי נחמן היה מתפלל באותו יער שאני התפללתי.
 
אחרי הרבה עבודה ומאמצים אנחנו, ברוך השם, עולים לארץ ישראל באוגוסט הקרוב. כשהתחלנו לחפש את המקום המתאים לנו בארץ ישראל, התייעצנו עם הרב אליעזר רפאל ברוידא והוא אמר לנו: "תנו דעתכם למקום שנקרא מעלות. אני חושב שזה יהיה מקום טוב בשבילכם".
 
וזה מה שעשינו. התחלנו לחקור, לשאול, לבדוק, לקבל כל שביב אינפורמציה על מעלות. בדקנו גם באינטרנט ובאחת הפעמים מצאנו את התמונה של פסל המפתח שנמצא בלב מעלות!
 
כל הדברים האלה רק עודדו וחיזקו אותי, גרמו להודות לבורא עולם מעומק ליבי, בלי להפסיק, על הסימנים בדרך למקום הנכון. על הסימנים שהוא מקשיב. כי זה דבר אחד – לדעת שבורא עולם שומע אותנו. וזה בהחלט דבר אחר – לראות שהוא שומע אותנו!

בתמונה: מימין – פסל המעלות שנמצא במרכז מעלות, משמאל – המפתח שמצאתי