זהירות! שועל בסביבה

העולם של היום מלא באנשים
ערמומיים שכל רצונם למכור לכם
'כמויות בשר בצידו השני של הנהר'.
זהירות, שועל בסביבה. וזה לא צחוק.
 
 
זה קרה יום אחד, כשהשועל החליט להיכנס לכרם ענבים פרטית ואכל מהאשכולות העסיסיים. את תוכנית מילוי הכרס עצרו הקולות החשודים שזוהו בהמשך כקולותיהם של אנשי הבית. 'צרה צרורה' חשב השועל לעצמו וניסה לטכס עצה איך לא ליפול קורבן לרובה הצייד של בעל הכרם. והנורה דלקה. הוא עצמה עצמו כמת. שכב דומם על האדמה כשעיניו עצומות וגופו שמוט.
 
"חבר'ה, תראו מה יש פה! שועל מת שוכב לו בכרם.." כך קרא אחד הילדים. עד מהרה התקבצו כל הילדים המשועממים לחזות ביצור שפלש לשטחם. הגדול שבהם הציע לחפש את השועל לאדם והרעיון מצא חן בעיני כולם. הם חזרו לביתם והביאו בגדים ישנים ונעליים. הם הספיקו לנעול לשועל את הנעליים ואביהם ניגש לבדוק מה מסעיר ומעסיק כל כך את ילדיו. וכשראה את השועל המת קרא בכעס: "השליכו אותו מיד מחוץ לכרם! פגר מת עלול לטמון בחובו מחלות וחיידקים, זאת סכנה שאסור לכם להתקרב אליה". הילדים עשו כמצוות אביהם למרות האכזבה. כך בעצם ניצל השועל ומצא את עצמו מחוץ לכרם. בלי שהיות, קם על רגליו שהיו נעולות בנעליים וברח מן המקום.
 
למרבה הצער, חל עליו הכלל האומר שצרות באות בצרורות, והוא ראה אריה גדול ומאיים מתקרב אליו. חשבון פשוט: אין זמן לברוח, לכן שוב עמל לטכס עצה כיצד יינצל מהאריה. ואז, בצעדים מתרפסים, ניגש אל האריה ושטח בפניו הצעה קוסמת: להכין למלך החיות נעליים יפות כפי שהוא לובש. הוא סיפר לאריה שהינו מתמחה ביצירת נעליים ולשם כך הוא זקוק לעורו של הגמל. ולכן, המלצתו למלך היא שימתין מספר דקות והוא ילך לצוד גמל וייקח את עורו. המלך הסכים ועד מהרה חזר השועל עם עור של גמל בידיו. הוא הראה לאריה שהוא כביכול בא למדוד את רגליו ותוך כדי כך, קשר במיומנות שועלית זריזה את רגליו של האריה זו לזו. כעת לא האריה לא יכול היה לזוז והשועל ניצל זאת כדי לרקוד על גבו וללעוג לו. האריה שלא שהיה חסר אונים באותו רק אמר: "הנקמה לא תאחר לבוא…" ואז שמע השועל נהמה של אריה נוסף ממרחק ומיד הסתובב וברח מן המקום. אך עוד לפני שהספיק לברוח, האריה הקשור נגס בזנבו והשועל נותר לא זנב.
 
לאחר שהגיע השועל למקומו בחברת השועלים, הוא חשב על הבטחתו של האריה – על הנקמה, ועכשיו האריה יוכל לזהות אותו משום שהוא השועל היחיד ללא הזנב. ושוב חשב לעצמו מה אפשר לעשות. במוחו ניצנץ רעיון גאוני. הוא סיפר לחבריו שמעבר לנהר מצויה כמות אדירה של בשר, ממש ארוחה דשנה. עיני כולם נפקחו בתיאבון. "קחו כדים ומלאו אותם בבשר", הציע השועל לחבריו. והם נשאו את הכדים קשורים בזנבותיהם והתקדמו אל הנהר. אך, כשנכנסו אל הנהר, התמלאו הכדים במים והשועלים החלו לטבוע מרוב כובד. בפחד איום, הם זעקו לחברם השועל שיושיע אותם, והוא הרגיעם: "אל דאגה חברים, פשוט מאוד צריך שכל שועל ינגוס בזנבו של זה שלפניו, וכך תנתקו מעצמכם את משקל הכדים". ואכן כך עשו כולם וניצלו מטביעה. אלא שעכשיו כולם, כפי שחפץ אותו שועל, נותרו חסרי זנב. כיצד יזהה אותו האריה?…
 
זהירות, שועל בסביבה!
 
אחד החוקים החיוניים לכל אדם בחיים הוא "כבדהו וחשדהו". העולם של היום מלא באנשים ערמומיים שכל רצונם למכור 'כמויות בשר בצידו השני של הנהר', כלומר שטויות והבלים, חבילות 'משתלמות' וכביכול רווחיות. יש כאלה שאפילו מנסים לערב אחרים בבעיותיהם עם שלל שכנועים מפתים, אך בעצם מפילים את זולתם ברשתם העמוקה. זה קורה בתחומים רבים: הצעה להשקיע את כספך במקום 'הכי בטוח' והשקעה זו תניב רווחים שלא חלמת עליהם. או, חבר שנלכד ברשת, תרתי משמע, ומנסה לגרור את חברו לכל מיני אתרים שהריחוק יפה מהם, בלשון המעטה. יש מי שיגרור את חבריו לסמים, לאלכוהול ולכל סוגי ההתמכרות שישנם, העיקר לא ליפול לבד. 'אם כבר נפלתי, אז עוד כמה איתי…'
 
אי אפשר לתאר כמה בתים נהרסו, כמה אנשים אבדו מהאופק הרוחני של עצמם ונוטים לאבד את שפיותם. כל ההתמכרויות, כל הפיתויים וההשקעות למיניהם כבר קיצצו את זנבו של אחד עתידים לקצץ עוד זנבות רבים. כאן דרושה זהירות רבה, דריכות ושימת לב עם "כבדהו וחשדהו".
 
עלינו מוטל לכבד כל אדם, אך יחד עם זאת לברר מהן כוונותיו. לבדוק מה ייצא לנו מחברות כזו, האם יש בה תוספת יראת שמים ורצון לעבודה הרוחנית שלנו בעולם הזה, או שמה קלקולים, נזקים והרס.
 
אחת הדרכים היא לבדוק, רגע לפני ההכרות, "אם יש לו זנב". אם אין לו, מאחד כזה עדיף לברוח כמו מאש, לא להאמין להבטחות הנוצצות שלו על כמויות בשר אדירות שמחכות לנו בצידו השני של הנהר. ותשאירו לאריה לטפל בו.
 
"הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע!", אנו מתפללים על זה כל יום, שבורא עולם לא יביאנו לידי ניסיון ויצילנו מחבר רע. ואין לנו מושג עד כמה תפילה זו חשובה. כי כמו שבעזרת חבר טוב ניתן להגיע לפסגות רוחניות, כך חבר רע יכול לסחוף לבורות הכי עמוקים שרק ניתן לדמיין. יהי רצון שנזכה לדבוק בטוב ונתעלה ברוחניות, אמן.
 
 
* * *
אתם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, לייזר בימס