שימו לב לדלת

"שמתם לב מה קרה פה? כולכם
הסתכלתם על הדלת וחיכיתם
לראות את הפושע נכנס, למרות
שהנאשם יושב מולכם על כסא
הנאשמים!…" מי ניצח באמת?
 
 
ידוע שכאשר אדם בטוח במאת האחוזים בצדקת דרכו, הוא לא זקוק להוכחות נוספות. ברור לו כשמש שהוא עושה את הדבר הנכון והראוי, לכן אין לו שום צורך לפזול לדרכים נוספות. מה זה אומר?
 
אל בית המשפט הגיע הפושע בהא הידיעה, שסוף סוף הצליחו לשים עליו יד ולתפוס אותו על-חם. הושיבו אותו בדוכן הנאשמים והקטגור החל להרצות את דבריו המוכנים מבעוד מועד והטעים אותם מילה במילה. הוא תיאר את עבירותיו הנאשם כשהוא מתחיל בקול נמוך ואחר כך, מגביר לאט לאט את הטון בדרמתיות, עד שהגיע לעבירה החמורה ביותר שבגינה נתפס. אז הוא כמעט שצעק צעקה מעוררת אימה ומלווה בדפיקה רצינית על השולחן שלפניו באגרופו. הס הושלך באולם הדיונים. לאף אחד לא נותר ספק באשר לגורלו של הנאשם ולעונש הכבד שיוטל עליו.
 
ואז, עלה הסנגור אל הדוכן והחל בדבריו. הוא הסביר במילים הבאות: "קהל נכבד, נכון וברור כשמש שהאיש חטא ועבר על עבירות חמורות ביותר. אותו עבריין אכן עתיד להיכנס לכאן בתוך דקות ספורות דרך הדלת הראשית. בינתיים, נמנה אחת לאחת את עבירותיו החמורות והבלתי נסלחות". וכאן החל לתאר שוב את חטאיו של האיש והוסיף עוד ועוד עובדות מרשיעות. כך עברו 5דקות וחלפו להן גם 10דקות, וכל העת ראשיהם של הנוכחים הופנו לכיוון דלת האולם, הם חיכו לראות את הנאשם נכנס ואת גזר הדין שיוטל עליו. ואז, אחרי חצי שעה מורטת עצבים, במהלכה שלחו כולם מבטים אל הדלת, דפק הסנגור על השולחן והכריז בקול גדול: "אתם שמים לב מה קרה פה? כולכם הסתכלתם על הדלת וחיכיתם לראות את הפושע נכנס, וזאת למרות שהנאשם בעצם יושב מולכם על כסא הנאשמים. הנה לכם סימן שאי אפשר להאמין במה שמאשמים אותו, כי כולכם חשבתם שהוא חף מפשע". כך הוא סיים בתרועת ניצחון כשמחיאות כפיים מלוות אותו.
 
אלא שאז עלה הקטגור אל הדוכן ובמשפט אחד שיתק את כולם: "רבותי! אם שמתם לב, היה פה אדם אחד שלא הסתכל לעבר הדלת. האדם הזה היה הנאשם בכבודו ובעצמו! רק הוא יודע בוודאות מה גרם וכמה הרס חולל, לא יכול היה להאמין לבדיה המשכנעת של הסנגור, הגם שהייתה כל כך מוצלחת"….
 
* * *
 
ככה זה גם בחיים. אדם שהעובדות ברורות לו כשמש או שהוא בטוח באמיתות מעשיו, לעולם לא יוכלו לשנות את עמדתו. רק הוא מבין מהו מצבו ולא יתכחש לעונש שמגיע לו ביושר. אדם חי על פי הערכים שהוא חש שהם אמיתיים. לכן, אם חושב שהוא אינו יכול בלי סיגריה, או ששמירת המצוות על ידי ניסור הקצוות המגבילים זה הדבר הנכון, יהיה קשה מאוד להסביר לו שהוא טועה. ולהיפך. כשאדם מקפיד על קיום המצוות כפי שנצוויו בהן, אי אפשר לזרוע בו ספקות באשר לצדקת דרכו, כמובן, בתנאי שהוא שלם בדרכו ורואה בה את האמת.
 
ומסופר על הצדיק 'הבעל שם' מליכטנשטט זצ"ל, שהיה חריף שכל ובקי מאוד בנושאים רבים ומגוונים. פעם אחת קרא לו המושל לבוא לאחוזתו כדי לבחון את חכמתו. הוא ציווה על כל אנשי הבית שיעזבו את המקום והבית הוחשך. כך רצה המושל לנסות את הרב ולראות האם ידע לאיזה חדר להיכנס, מבלי שיעזרו לו להלך בנבכי הטירה עמוסת החדרים. הרב אך הגיע אל המקום וכבר נכנס לחדרו בתוך כמה שניות. המושל המשתאה שאל את הרב: "אמור לי, כיצד ידעת להיכנס דווקא לכאן מכל החדרים?". ענה לו הרב: "עמדתי בחוץ וראיתי שכל החלונות סגורים וחשוכים מלבד חלון אחד שאף הוא היה חשוך, אך הוילון היה מוסט והבנתי שאתה מציץ דרכו לראות אותי".
 
אחר כך פנה אל הרב בשאלה: "הלוא בתורתכם נאמר ש'אחרי רבים יש להטות'. אם כן, מדוע אתם נשארים בשלכם ולא מתערים עם רוב העולם שהוא בעצם נוצרי?"
 
ענה לו הרב במתיקות שפתיו: "אתה צודק שכך כתוב. אך אמור נא לי, האם כשעמדתי מחוץ לטירה וראיתי שכל החלונות סגורים היה עלי להיכנס לספקות באשר למקום בו אתה נמצא? ברור שלא! משום שאני יודע שבחדר עם הוילון המוסט אתה מצוי. וכעת תוכל להבין שמה שברור לאדם על פי זה הוא נוהג. ולנו היהודים ברור הדבר שדרכנו היא דרך האמת, ועל כן אנו לא נוהים אחר הרוב".
 
בכל השנים היו עם ישראל בכמות המועטה לעומת כל העמים, ואף על פי כן, אנו בטוחים שהאמת בידינו וההוכחה לכך היא שרק אנו קיימים מאז בריאת העולם ועד עכשיו, כבר אלפי שנים שהאמת הזאת עומדת ולא תיפסק לעולם. הרי כל אחד מבין שהשמש זורחת ביום והירח מאיר בלילה. העצים מלבלבים וההרים עומדים על מקומם. ברור לנו שכל אלו נמצאים, אנו רואים אותם וחשים אותם, לכן אף אחד לא מפקפק בזה. כך הוא הדבר לגבי יהודי ירא שמים שחי ומאמין באמונה שלמה בקב"ה ובצדקת דרכו – לעולם לא יקום האיש שיצליח להזיזו מאמונתו היוקדת. הכל תלוי רק בהרגשת אמיתות הדברים, עלינו לחוש עד עומק נפשנו ונשמתנו שחיי התורה שנצטווינו בהם הם האמת הנצחית, וברגע שנשריש זאת במוחנו שוב לא יהיה ניתן להחליש ולקרר אותנו.
 
ראשי התיבות של חודש תמוז מזכירים לנו כי ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים. גם חודש אב מורה לנו שא'לול ב'א. הבה נתחזק ונטעין את ליבנו באמת האמיתית ביותר, וזו תהיה ההכנה החזקה והטובה ביותר לקראת ימי הדין הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה. יהי רצון שנזכה לזה!
 
 
* * *
אתם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, לייזר בימס