חודש אב

אמרו חז”ל משנכנס אב ממעטין בשמחה. חודש אב מתחילתו ועד לאחר תשעה באב נוהגים ימי אבלות . לא מתחתנים, לא אומרים שהחיינו. ימי אבלות על חורבן בית המקדש.

בית מקדש הבית של הקב”ה אשר כל יהודי שהיה מקריב קורבן היה מתכפר עוונו, קורבן מלשון קרוב לה’ מקום מפגש בין האדם לאלוקיו, מקום השארת השכינה שהיו באים להקריב קורבנות הקורבנות היו מכפרים על החטאים ולהודות על הטוב שה’ גמלם אך בעוונותינו

הרבים חרב המקדש וחרבה ירושלים ועל כך אנחנו מתאבלים. כולם יכלו לבוא ולפגוש את הקב”ה בביתו ולכפר על חטאיהם ולהודות על הטוב שה’ גמלם. אך בעוונותינו הרבים נחרב המקדש וחרבה ירושלים ועל כך אנחנו מתאבלים. ועל מה  חרבה ירושלים, על שנאת חינם.

כמובא על סיפור קמצא ובר קמצא שמובא בגמרא מעשה בעשיר שעשה סעודה והיה לו חבר קמצא רצה להזמינו לסעודה שלח את שליחו והלה הביא את בר קמצא שהעשיר היה שונאו שראהו העשיר בסעודה אמר לו תסתלק מיד מכאן והלבין את פניו אך ההוא התחנן על נפשו אשלם לך את כל הסעודה בלבד שלא תביישני. אך העשיר לא הסכים וגרשו שנאת חינם

בגללה נחרב המקדש כל דור שלא נבנה בית המקדש כאילו חרב בימיו כל מעשה טוב בונה אבן בבית המקדש אהבת חינם בונה אבן בבית המקדש צריך כל אחד להגביר את אהבת חינם בין אדם לחברו בין איש לאשתו איך מגבירים את אהבת חינם על ידי נקודות טובות של השני ושל עצמך. כאשר נאהב את עצמינו נוכל לאהוב את השני מי שלא אוהב את עצמו אין לו את הכוח לראות את הטוב של השני כל יום בביקורת עצמית וביקורת על השני  ואין לו כח לאהוב את עצמו וקל וחומר לאהוב את השני . קוראים בתשעה באב מגילת איכה. איכה

המילה אומרת לנו אייכה איפה אתה נמצא?! שב תעשה חשבון נפש. יום תשעה באב יום חשבון נפש כאשר בית המקדש נחרב יצאה בת קול ואמרה לאדריאנוס קיסר “היכל חרוב חרבתה היכל שרוף שרפתה” זרקו פרחי הכהונה את המפתחות ההיכל ויצאה יד מן השמים ולקחה אותם . ה’ החריב את המקדש ולא אדריאנוס קיסר. חסד גדול ה’ עשה ששפך חמתו

על עצים ואבנים ולא על בני אדם. המקדש מקום התפארת של העם. הקב”ה חמל עלינו ולא הרג בנו. הדבר הכי כואב להורים שהילדים רבים בניהם ה’ כואב לו שאין בנינו אהבה ואנו רבים בנינו ושונאים אחד את השני. כולם הבנים של הקב”ה הפסדנו את היקר לנו את בית המקדש בואו נעשה חשבון נפש איך אנחנו מרבים אהבה המילה בכיה זה רק בך ה’. אנחנו בוטחים בך שתבנה את בית מקדשינו ותיתן בנינו אהבה ואחווה.