ההחלטה שלך!

בורא עולם נתן לאדם הראשון עולם
עם פוטנציאל להישבר, ואמר לו
אל תשבור אותו! אבל אדם חטא, והרע
נכנס למציאות. ומאז, קיבלנו עוד
דבר: היכולת להחליט. וזה לא קל.
 
 
'ככה אני, וזה מה יש. זה מה שאני מרגיש. וזה מה שכולם עושים…'
 
שמעתם את עצמכם אומרים משפטים כאלה בחיים? אם כן (בטח שכן) אז יצא לכם לפגוש את שד האנטי-בחירה-חופשית שהתאזרח אצלכם במוח. היצור הקטן הזה יושב לו על הכסא שנמצא אצלכם בראש, רגל על רגל על איזה שרפרף נחמד, וכל הזמן מנקר לכם במוח 'אתה לא יכול, אתה לא יכול, אתה לא יכול… להשתנות'.
 
אבל אתם כן, אתם כן, אתם כן! יכולים להשתנות! אם רק תדעו מהי בחירה חופשית.
 
בורא עולם נתן לאדם הראשון עולם עם פוטנציאל להישבר, ואמר לו אל תשבור אותו! אבל אדם חטא, והרע נכנס למציאות. אז מה שקורה עכשיו הוא, שאנחנו חיים בעולם שבור והמשימה שלנו היא לתקן אותו. לפני החטא בגן עדן, אדם הבין רק אמת או שקר. מבחינתו, או שהכל היה אמיתי או שלא. אחרי החטא, הוא הכניס ערבוב של טוב ורע והמושג 'ספק' נברא. אנחנו, אחרי אלפי שנים, לא יכולים לראות את הדברים בצורה הברורה שאדם ראה לפני החטא, לנו הטוב והרע מעורבבים.
 
איך התורה מגדירה את חופש הבחירה? התלמוד מלמד שהבחירה החופשית של האדם היא רק בתחום הנוגע ליראת שמים. במילים אחרות, לאדם יש בחירה חופשית בשטח ההחלטות המוסריות שלו, ומכיוון שמוסריות בתורה מושווית לקדושה, כל החלטה שאנו מקבלים, עד כמה שזה אפשרי, צריכה לכלול בתוכה את השאלה – האם היא מקרבת אותי לבורא עולם או מרחיקה אותי ממנו? התורה ניתנה לעם ישראל עם הוראות ברורות (המצוות) איך לברור את הטוב מהרע. זה המקום בו החלטה אמיתית נכנסת לתמונה.
 
אז ההחלטה שלי לגבי מה אוכל בארוחת הבוקר לא באמת נכנסת לקטגוריה של בחירה חופשית, אבל אם היא כשרה או לא – בהחלט כן. מה אחליט ללבוש היום גם כן לא נמצא תחת קטגוריית בחירה חופשית, אבל האם הבגד יהיה צנוע או לא – בהחלט כן.
 
אני לא יכולה להחליט מי יהיו ההורים שלי, הנסיבות והאירועים של חיי, מה יהיה הקוד הגנטי שלי, או אילו תכונות יהיו לי, אבל אני כן יכולה להחליט איך אשתמש בכל הנתונים שהשם נתן לי כדי לעבוד אותו.
 
יש לי בחירה חופשית ברמה מסוימת, מה שנקרא 'נקודת הבחירה החופשית'. מתחת לנקודת בחירה זו לא יהיו לי אתגרים. מן הסתם, לא ארגיש צורך או חשק לשדוד מישהו. מעל לנקודת הבחירה החופשית שלי לא אשפט על ההחלטות שלי, כי זה מעבר ליכולות שלי או לנסיבות חיי. מה שנחשב היא רק הבחירה שאני יכולה לעשות באופן ריאלי.
 
במשך השנים פגשתי נשים ששינו את חייהן בעקבות החלטה שקיבלו על עצמן – לחיות חיים של תורה. הן היו צריכות לקבל (ובהמשך ליישם) החלטות משנות-חיים, לוותר על קריירה כי אי אפשר לעבוד עד לדקה ה-90 ביום שישי, צריך להכין את השבת, נכון?
 
אחת מהן, היום נשואה באושר, עוסקת בחיזוק וקירוב נשים לחיי תורה ומצוות, היא גם מלמדת ריקוד, רק נשים כמובן, ועומדת מאחורי בעלה שמנהל בית ספר יהודי (הם גרים באנגליה), אומן שהיום מצייר רק ציורים עם השראות מהתורה והיהדות. אף אחת מההחלטות של הזוג הזה לא הייתה קלה, גם לא השינוי שהיה נראה להם כמשהו קשה לביצוע בתחילת הדרך, אבל בורא עולם עזר להם להשתמש בכישרונות המיוחדים שלהם לעשות את השינוי, בלי להקריב שום דבר ממה שהם אוהבים לעשות. למעשה, כולם הרוויחו רווח אדיר. איך הם עשו את זה? הם קיבלו החלטה, בחרו, ויצאו לדרך.
 
אני נזכרת בימים שהתחלתי ללכת לשיעורי תורה. הייתה לי בחירה בין שני שיעורים חשובים: אחד עסק בהלכות תפילה, והשני בהלכות שבת. תמיד חשבתי שאני לא טיפוס למדני כזה, מה שפיתה אותי להצטרף לשיעורי הלכות תפילה כי ידעתי שאבין את ההלכות הללו. השיעורים על השבת רק יכבידו עלי, לא חשבתי שאבין אותן וללא ספק זה יהיה קשה. אבל קול קטן בתוכי אמר לי 'את יודעת, יעל, בשלב הנוכחי בו את נמצאת את באמת צריכה ללמוד את ההלכות של שבת, את רק צריכה לנסות. אם לא תביני, לפחות תדעי שניסית'. החלטתי ללכת לשיעורים על שבת ולהפתעתי הגדולה הבנתי (כמעט את הכל). היה לי מורה מדהים ומאוד עניו. כשלא הבנתי משהו, הוא תמיד אמר לי 'יעל זו לא, זה אני שלא הסברתי את החומר כמו שצריך…' ללמוד הלכות זה היה אתגר לא קטן בשבילי. זה היה אתגר אמיתי, לא משהו שבא באופן טבעי. אבל מה הדבר החשוב שהבנתי מכל העניין הזה? שאנחנו צריכים רק לעשות את המאמץ הראשוני, להשקיע, לרצות, ובורא עולם יעשה את השאר, יפתח בפנינו את הדרך ויאיר לנו אותה באור יקרות. הוא רצה שאלמד הלכות בנושא מסוים והוא עזר לי.
 
אה, אתם בודאי אומרים 'זה נכון לגביך, יעל, אבל המצב שלי שונה'. נכון, לכל אחד מצב שמיוחד רק לו, לכן אף אחד לא יכול לומר לשני איך צריך להתקדם ולהתנהל, עד שיהיה להם יועץ ומדריך טוב.
 
בכל אופן, דבר אחד שלכולם יש הוא – היכולת לשנות את הדרך בה הם חושבים, כי שום מעשה או רגש לא נעשים בלי מחשבה מקדימה, גם אם אנחנו בהתחלה לא מודעים לזה. ומה מקדים את המחשבה? הרצון. ומה שאנחנו רוצים הוא גם בחירה. אני בוחרת את מה שאני רוצה. אני בוחרת איך אני רוצה להרגיש. אני בוחרת מה אני רוצה לעשות. אני בוחרת ללמוד אמונה. אני בוחרת להיות שמחה. אני בוחרת להיות קרובה לאלוקים. ומה שאני בוחרת ישתקף בתגובה של אלוקים אלי ולכלל עם ישראל. ויהי רצון שזה יהיה רק טוב, אמן.