מאחורי כל איש גדול

אומרים שמאחורי כל איש גדול
עומדת אישה גדולה, וזה נכון. האישה
מלווה, תומכת ומובילה, לא פחות
מהגבר! להצלחה הגדולה של שניהם.
 
 
אומרים שמאחורי כל איש גדול עומדת אישה גדולה. לאורך כל שנות ההיסטוריה אנחנו מוצאים שהאמרה הזו היא לא 'עוד אמרה', אלא אמת נכונה.
 
בניגוד לדעה והאמונה הרווחת בקרב הציבור הרחב, נשים בכלל לא כנועות ומשועבדות לגברים שחיים על פי התורה והמצוות! ההיפך הוא הנכון. הן הבסיס, העיקר והיסוד של הבית, אבן הפינה של דור העתיד. נשים לא 'מדשדשות' מאחורי הגברים, אדרבה, הן עומדות לידו, זה לצד זו, כשלכל אחד מבני הזוג התפקיד שהוטל עליו למלא בעולם הזה.
 
כמו שגברים ונשים שונים אחד מן השני, כך גם האחריות המוטלת על כל אחד מהם, ובשום אופן או דרך החשיבות של אחד מהם נחשבת כפחותה משל השני. בורא עולם, בחכמתו העצומה, נתן לנשים 'פטור' מכל המצוות שהזמן גרמן מסיבה אחת – האחריות והמחויבות העיקרית שלהן לא מאפשרת להן לקיים את המצוות הללו, למשל שלוש תפילות בציבור וכדומה. אין באפשרותן, גם אם היו רוצות! (אם זה מסתדר להן, אשריהן. אם לא, אז הן יכולות לקיים אותן לאו דווקא בזמן שנקבע או עם הציבור).
 
ואתם בודאי חושבים, 'רגע אחד, חיה, על מה בדיוק את מדברת? מה זה 'מחויבות עיקרית'? נשים תורמות הרבה יותר מעבר לגבולות הבית והמשפחה!'
 
נכון, אתם צודקים.
 
'ועוד משהו, חיה, נשים עובדות מחוץ לבית ועוזרות בפרנסת המשפחה, וזה משהו שקורה בכל רחבי העולם, הן לא קשורות לסינרים כל הזמן, מבשלות מנקות ומכבסות'.
 
'והכי חשוב', אתם זועקים עם כל הכוח, 'נשים שוות בדיוק כמו הגברים!'
 
ובכן, זו יכולה להיות נקודת מבט ממש לא פופולארית היום, אבל נשים באמת נבראו כדי להיות המנהיגות של ביתן, של ילדיהן המתוקים. האם בורא עולם נתן לגבר את היכולת לשאת את התינוק בגופו במשך תשעה חודשים? לא. הכוח, עדי כדי קביעת הדת של העובר, נקבעת על ידי אימו. כך על פי היהדות.
 
לנושא זה יש הסבר יפה. לא מדובר רק בעובדה שהאישה היא זו שיולדת את הילדים. מדובר כאן במשהו עמוק שקשור לרוחניות האישה, לנשמתה. רבינו בחיי אומר על הפסוק בבראשית (כ"ט, כ"ה) שהאמא מעניקה מהמהות שלה לילידה. ה"אמרי שפר" משווה את הרחם למקווה, שיש לו את היכולת על ידי הטבילה להפוך את האדם ליהודי (אחרי תהליך הגיור כהלכה כמובן). הוא מסביר, שהאמא קובעת את הגנטיקה הרוחנית של העם היהודי מכיוון שלרחם ישנו רושם עצום וחזק על העובר.
 
בנוסף, כאשר אישה מקדישה חלק לא מבוטל מהאנרגיות שלה להזין את היצור הקטן והטהור שברחמה, היא לא מזינה רק את גופו אלא גם את הדרישות הרוחניות שלו. לאבא יש תפקיד מאוד חשוב בהתפתחות של ילדיו על ידי שמשמש דוגמה טובה וקדושה של איך בעל יהודי צריך להתנהג. ומכיוון שגברים לא טיפוסים רוחניים כמו הנשים – זה הטבע שלהם – ישנו גבול להשראה וההתעוררות שהם יכולים לגרום לנשמה. אולם, כשההורים מחוברים יחד עד לבחינה של "והיו לבשר אחד", הם מבורכים בניצוצות של בורא עולם – השכינה הקדושה – בצורה שווה אך שונה – ולנשמה החדשה יש פוטנציאל אדיר.
 
לאורך כל ההיסטוריה, נשים צדקניות רבות היו הגורם המכריע והמשפיע בהבאת ישועה ושינויים לטובת כלל ישראל. הן היו ידועות בשל רחמנותן, חכמתן והאינטואיציה בה ניחנו, והן היו מכובדות בהתאם.
 
ביום שישי, אחרי שהאישה מדליקה את נרות השבת, היא מתפללת ואומרת: "בזכות שרה, רבקה, רחל ולאה אימותינו". בהמשך, כשהבעל מגיע מבית הכנסת בני הבית שרים את פיוט "שלום עליכם", ובהמשך הבעל אומר הפסוקים המפורסמים של החכם מכל אדם – שלמה המלך ע"ה (משלי ל"א, י-לא) – "אשת חיל". האישה המוזכרת בדבריו של שלמה המלך היא גם משל לשכינה הקדושה, השבת והנשמה. העובדה שהאישה היהודייה נבחרה כצינור וכלי, נועדה לתאר משמעות עצומה ונעלה, ומעלה זו לכשעצמה היא מתנה עצומה בה ניחנה.
 
מכיוון שהגברים נדרשים למלא את האחריות והתפקיד המוטלים עליהם, בריכוז ובפוקוס מלא על המטרה, חשוב שדעתם לא תוסח. לכן, אם הנשים, למשל, יושבות בעזרת נשים בבית הכנסת או בחצי השני של האולם – זה לא בגלל שהן פחותות מגברים. ממש לא, וחלילה לנו לחשוב כך. ההפרדה נועדה אך ורק כדי לעזור לכל אחד מהצדדים לקיים את התפקיד שלו בעולם הזה, להשיג את המטרה שלשמה ירד לעולם, לכן אף צד לא יסיח את דעתו של השני. ואם זה כך, אז למה להרגיש פחותים? למה להתעצבן? כל אחד מהצדדים צריך לשמוח על ההזדמנות האדירה שנפלה בחלקו: למשוך קדושה לעולם! את זה אפשר להשיג בעזרת הצניעות והכבוד שכל אחד רוחש למטרה שלו ושל הצד השני.
 
הן הגברים והן הנשים לא יכולים להשלים את עצמם לבד. כזה דבר לא תמצאו. כבר מבראשית הבריאה נקודה זו הובנה ועלתה בקול רם כשבורא עולם אמר "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב, יח). רש"י מסביר – זכה – נעשתה לו עזר, לא זכה – נעשית כנגדו. לכן, גבר שמתמודד עם קשיים בשלום הבית שלו צריך לעשות חשבון נפש, במקום להאשים את אשתו כל הזמן.
 
באחת ההרצאות שלו, הרב זכריה וולרשטיין הזכיר את האמרה מתחילת המאמר, אך עם מעט הומור: 'מאחורי איש גדול, עומדת אישה גדולה שאומרת לו שהוא לא גדול'… מה שנאמר כבדיחה, למעשה, הוא מציאות כואבת. לכן רצוי מאוד להפגין אהבה, תמיכה ופרגון, אלה דברים חשובים והכרחיים לשני בני הזוג, במקום להיכנס למעגל הרסני שלא מסתיים. עם תשובה ותפילה יש לכל אדם את היכולת לשנות את חייו ולהביא אותם למקום טוב יותר.
 
ואת החלום הזה בהחלט אפשר להגשים!