השער שלך

אני מניח שהייתם מאוד שמחים אם
מישהו היה מוריד מעליכם את הנטל
הזה שנקרא ניסיונות החיים, נכון? אבל
זה לא עובד ככה. כל ניסיון לוקח אותך
עוד כמה צעדים לשער שלך.
 
 
תארו לכם את הסיטואציה הבאה:
 
אתם ילדים בני שלוש והממשלה רואה אתכם כאויב מספר אחד שלה. כל המדינה יוצאת לחיפושים אחריכם, אחרי הכל – אתם אויב לא פשוט ומאוד מסוכן. עונש מרחף מעל ראשכם… ואתם רק קטנטנים בני שלוש!!!
 
נשמע כמו סיוט מזעזע?
 
כן ולא, מכיוון שלא מדובר כאן בתסריט הזוי, אלא זו מציאות שקרתה. כן, לפני הרבה שנים זה קרה לאדם מאוד מיוחד – לאברהם אבינו!
 
בכל אופן, בורא עולם החליט לשלוח את אחד מבכירי מלאכיו – המלאך גבריאל, להאכיל את הפעוט שנס על נפשו, מכיוון שסירב להכיר בעבודה הזרה ונאלץ להסתתר במערה.
 
אם אתם חושבים שזה היה אחד מתוך אותם עשרה ניסיונות בהם התנסה אבי האומה היהודית – אברהם אבינו, טעות איומה בידיכם. טראומה זו, לכל הדעות, הייתה רק מעין 'פתיח' קל לפני ההתנסויות הגדולות.
 
חז"ל אומרים לנו שאברהם אבינו סבל עשרה ניסיונות מייסרים וקשים. רק תארו לעצמכם מה זה להיזרק לכבשן האש. תחשבו איך הייתם מרגישים אם האדם היקר לכם בעולם היה נחטף ונלקח מכם. או מה לגבי לצאת למלחמה מול חיילים רבים, נגד כמה צבאות חזקים של מדינות שעשו ברית ביניהם וכל החיילים שלהם – ומדובר בהמון – הם פתאום 'אחים לנשק'? לא קל, הא? אבל עוד לא סיימנו. נניח שהייתם מקבלים הוראה שמימית לעזוב את ארץ מולדתכם, ובמקביל, באותה ארץ שהובטחה לכם שורר רעב איום ונורא – איך זה בשביל מבחן אמונה? ומה עם למול את עצמכם בגיל 99? לא מספיק? אז הנה הדובדבן שבקצפת: אתם מתבקשים לעקוד, קרי לשחוט, את בנכם יחידכם, זה שהתפללתם עליו כל חייכם…
 
אוי….
 
ליעקב אבינו אפילו לא היה את הלוקסוס של המלחמות האלה בעולם הפתוח. הקרבות עם האויב מספר אחד שלו – עשיו אחיו, החלו עוד בבטן אימו כשהוא רק עובר שנלחם על חייו! חכו, הנה מגיע עוד משהו חזק. חמיו, לבן הארמי (ובהיפוך אותיות – רמאי) רימה אותו אינסוף פעמים. הוא התייסר בניסיון של בתו דינה שנחטפה ועונתה, ולבסוף, כמעט יצא למלחמה מול כל האומה הכנענית לבדו. במשך 22 שנים הוא התאבל על בנו אהובו – יוסף הצדיק, שחשב כי חיה רעה אכלה אותו. מאבקים פיזיים חוזרים ונשנים היו חלק מהשגרה שלו, כולל קרב של חיים או מוות עם מלאך.
 
ואם כל אלה לא הנוסחה 'המושלמת' לחרדות ופחדים, אז מה כן?!?
 
משה רבינו, גם הוא סבל עוד כשהיה תינוק, ומחשש גזרותיו של פרעה הושם בתיבה בנהר הנילוס. בגיל 18 דין מוות ריחף מעל ראשו, אז נאלץ לברוח ממצרים ולבלות 60 שנות סבל במדבר. מה כבר הוא עשה?! למה זה הגיע לו?!
 
המדרש מספר לנו שדוד המלך הרג אריה ודוב והוא רק בן…שלוש! זה קרה כשרעה את הצאן של משפחתו במרחבי שטחי יהודה. כאן עולה שאלה קשה מאוד: מה עושה ילד בן שלוש במקום כזה?!? התשובה לכך היא שאביו חשב שהוא ממזר, חלילה, לכן רצה להיפטר ממנו בלי לגרום מבוכה למשפחה.
 
חייו של דוד המלך הפכו גרועים וקשים ככל שגדל. הקרב מול גלית היה די קל, אבל החשש מחמיו, שאול המלך, שרדף אותו ורצה להרוג אותו היה קשה מנשוא. היו לו בעיות בשלום בית עם אשתו מיכל. בניו – אבשלום ואדוניה – מרדו בו. היועצים הקרובים אליו ביותר בגדו בו, וזה עוד בלי להזכיר את האויבים בגבולות המדינה.
 
האם דוד המלך בכה? האם הוא ישב באיזו פינה ולא הפסיק לרחם על עצמו? נפל לדיכאון? לייאוש? לא! הוא דווקא ראה את כל המצב הזה כסיבה נפלאה לכתוב ספר – התהלים! כן, זה מה שעשה אותו משיח השם.
 
לא, לא בגלל שוקולד או גלידה משובחת הפכו אבותינו למנהיגים של העם היהודי. בורא עולם הטביע משהו בשבלונה של הבריאה: הכאב, הסבל והייסורים מוציאים החוצה את הפוטנציאל האדיר הטמון באדם! ואם כך, הקשיים והניסיונות שאדם חווה הם השער לתהילה והגדולה שלו!
 
אם לא הולך לכם, אם קשה ומרגיש לוחץ ודוחק, תשמחו! ואם אתם עוברים ניסיונות – תשמחו עוד יותר! בורא עולם פותח בפניכם את שער התהילה והגדולה, הוא רוצה שתגדלו, שתעלו מעלה.
 
אבל אתם כבר צועקים ואומרים 'לא רוצים להיות כאלה גדולים, לא רוצים שום סבל'. ובכלל, אתם ממש תשמחו אם יורידו מעליכם את הנטל הזה שנקרא ניסיונות החיים, נכון? אבל זה לא עובד ככה. לעולם הזה נשלחנו כדי לעבוד קשה, להשלים את עצמנו ולהפוך אותו למקום טוב יותר.
 
יש רק דרך אחת לצלוח את ניסיונות ואתגרי החיים: תשליכו את השכל הצידה, אל תחשבו פעמיים. תאמרו לעצמכם שוב ושוב שאין עוד מלבדו – מלבד בורא עולם. אין! עד שזה יהפוך לטבע שני שלכם, לחלק בלתי נפרד מהנשמה שלכם. וכשתעשו את זה, חכו ותראו איך השער לתהילה נפתח בפניכם, זה רק עניין של זמן.