וקצת מנוחה, אפשר?

מי אמר שמנוחה זה רק על
כסא נוח בחוף הים, או סופשבוע
בבית מלון או צימר? מנוחה, כמו
שגיליתי, היא לא רק בטן גב,
אלא גם בצומת סואן של החיים.
 
 
האם במהלך דרך אפשר גם למצוא מנוחה?
 
התפישה הרווחת היום היא שמנוחה משמעותה פאסיביות, שמנוחה דורשת הימנעות מכל פעולת חיים כל שהיא.
 
לפי התפישה הזאת, אני חושבת שאפשר למצוא כביכול "מנוחה" רק בנופשים, במה שמוציא אותנו מהשגרה, ובמה שמנתק אותנו בדרך זו או אחרת מעשיית היומיום שלנו.
 
והתפישה הזאת, איך שהוא, לא נשמעת לי הגיונית.
 
למה?
 
כי קשה לחשוב שבעולם שהמהות שלו היא תנועה תוך כדי עשייה, המנוחה נמצאת רק בצמתים או רק בהצלחות או הישגים.
 
כשאדם מתחיל, למשל, תהליך של שינוי תזונתי לעבר ריפוי, אני חייבת לעודד אותו ולתת לו להאמין שהדרך שהוא עומד לעבור היא חיובית וטובה, מצמיחה ומפתחת.
 
נכון, זה לא תמיד פשוט וגם בהחלט לא קל, מכיוון שתוך כדי התהליך קורים שינויים
ויש תזוזות, אבל מאוד מנחם לדעת ולזכור שהצעידה עצמה היא טובה, הדרך עם הצמתים והשאלות שעולות בה היא טובה ומדויקת עבור כל אחד ואחת.
 
כשמסתכלים על החיים כאל רצף מקוטע של עבודה / עשייה / משפחה / מנוחה / לחץ / פחד וכדומה, קשה מאוד להגיע להרמוניה ושלווה פנימית של יציבות.
 
כי המטרה היא, להפוך את אותן הנקודות והצמתים הקשים שבהם טמון מתח, ניסיון, קושי, פחד, לחץ ומרירות, לנקודות אור ושמחה.
 
נשמע הזוי? ממש לא!
 
לדוגמא, אמא שיודעת ששעה קשה עבורה זה השעה שבה הילד שלה חוזר מהגן עמוס חוויות, ריגושים ורמת אדרנלין גבוהה, אם היא תהיה אחוזה באותן אנרגיות של סטרס ולחץ ופחד מהמפגש ה"משוגע" הזה עם הילד שלה, יכול מאוד להיות שמה שיקרה זה התפוצצות, ולא בגלל שאין פה אהבה או נתינה לילד, אלא בגלל שיש כאן פחד מצומת מסוימת.
 
תחפשו גם אתם את הנקודות האלה בחיים שלכם, ותראו כמה שהמתח שלכם מהצמתים האלה מחליש אתכם ולוקח מכם "אנרגיה עיכולית" שמפתיחה מכוחות החיים.
 
למצוא את המנוחה שבצמתים זה דבר נפלא.
 
תתבוננו על זה, ותראו שגם אתם יכולים.
 
כי פתאום, החיים יוכלו להיות עבורכם הרבה יותר פשוטים, נעימים וזורמים, רק מכוח נטרול הדריכות והפחד מפני הבאות, והאפשרות לתת למנוחה להיכנס לתוך שטחי חייכם השונים.
 
זה בדוק, מנוסה ומומלץ. בהצלחה!