השטח האפור
זה קורה במקום הכי לא ברור, בין השחור ללבן, בין האמת לשקר, בין הטוב לרע, במקום בו אנחנו מרגישים מבולבלים, בשטח האפור.
זה קורה במקום הכי לא ברור,
בין השחור ללבן, בין האמת לשקר,
בין הטוב לרע, במקום בו אנחנו
מרגישים מבולבלים, בשטח האפור.
זה קורה בין השטח הלבן והשחור, בין הטוב והרע, בין הידיעה וחוסר הידיעה, במקום בו הבלבולים והאמת שחשפנו נפגשים – השטח האפור.
השטח האפור הוא המגרש הביתי של היצר הרע. שם הוא תמיד ינסה להכשיל אותנו, מכיוון שבמקום הזה הדברים עדיין לא ברורים לנו. זה המקום שאנחנו עדיין מתלבטים וטרם גיבשנו החלטה נחושה בנושא מסוים, או להמשך דרכנו. זה המקום בו היצר ינסה לטשטש, ובלי להרפות אפילו לא לרגע אחד, את יכולת האבחון שלנו בין כל הפרמטרים הללו, תוך כדי ניסיונות חוזרים ונשנים עם כל הטריקים והתחבולות שהוא מכיר, ואנחנו לא, לגרום לנו לחשוב שיש דברים, כלומר עבירות, שאפשר לעשות והן בהחלט חלק מהאג'נדה הרוחנית. כמובן, תוך כדי ניצול עובדת היותנו בשטח בו הדברים טרם התבררו לנו והרבה לפני שהבנו אם הם בגדר מותר או אסור.
אולם, ברגע שאנחנו מצליחים לזהות את התחבולות של היצר הרע, את הדברים הרעים שהוא מציע לנו לעשות בטענה שהם 'נכונים', 'אמיתיים', ואפילו כאלה שהן בגדר 'מצווה לכל הדעות' (על פי טענותיו כמובן) – נוכל להישיר אליהם מבט ולא לפחד להתמודד איתם ולברר לאיזה צד הם שייכים, דבר שימנע מאיתנו לעשות עבירות חלילה.
נכון, אם כבר גיבשנו דעה, אם הגענו להחלטה, אם הדברים בשטח האפור ברורים לנו – ליצר הרע יהיה קשה מאוד להכשיל אותנו בהם. למשל, אם הבנו שלא אוכלים אוכל כשר, ששומרים את השבת וכדומה, היצר הרע לא ינסה להפיל אותנו בנקודות הללו. במה כן? בדברים שטרם חקרנו ולמדנו לעומק, במקום בו הרע והטוב עדיין מעורבבים ושם ליצר יש אחיזה גדולה יותר. זה משחק בית מכור מראש. ואחד הנושאים המובהקים בשטח הזה הוא הקדושה האישית של האדם – קדושה שמתחילה ממחשבה נקייה, עובר לראייה, לדיבור ולמעשה. אלה נקודות תורפה שהיצר הרע מנצל, בגלל חוסר הידע שלנו, ובמקומות אלה הוא משתמש בכלי נשק מתוחכמים מסיבה אחת: הקדושה האישית היא הנקודה החשובה בהא הידיעה, והרגישה, אצל האדם והיא זו שמעלה אותו בסולם הרוחניות שלו, לכן בחזית הזו היצר הרע לא בוחל בשום אמצעים!
השמירה על הקדושה האישית – שכוללת את כל החושים, כשהעיקריים הם הראיה והדיבור (הלכות שמירת הלשון ודברי רכילות) הם המקום בהם היצר הרע חוגג. ממש כך. מכיוון שמדובר בדקויות ופרטים שלרוב בני האדם אין בהם מושג, הנפילות שנזקפות לטובת היצר הן רבות, לצערנו הרב. אפשר לראות היום כיצד אנשים נופלים בדיבורי לשון הרע, בתגובות מהירות על כל דבר שקורה בלי לחשוב ובלי לבדוק, העיקר להגיב, גם אם זה כרוך בהלבנת פניו של אדם דבר שנחשב כשפיכות דמים ממש.
במצב של חוסר ידיעת הפרטים קל מאוד ליצר לשכנע את האדם לעבור על איסורים רבים, ועוד להצדיק את מעשיו. 'זאת מצווה שאין כדוגמתה, אתה חייב להוכיח אותו, אתה חייב לספר לחבר שלו מה שהוא עוש, כך תציל את הבית שלו…' המלכודות, והתכסיסים הם רבים, דברים ששום אדם לא יכול להעלות בדעתו, כאלה שנועדו להפיל את האדם לבלבול נוראי, לאי וודאות, לחוסר אבחון משווע בין האמת לשקר ובין הטוב לרע. לא פעם הוא יטען שאתה כזה מחמיר עד שכדאי שתרפה, ותרפה עד הסוף, עד לאי קיום המצוות חלילה, או עד שיחליש את האמונה שלך.
אם אדם היה באמת יודע כמה האיסורים הללו הם חמורים, הוא היה נמנע מהם בדיוק כמו מאכילת בשר טרף או אי שמירת השבת, מצוות שבהן הוא כבר אוחז. התורה לא סתם אומרת לנו "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר ט"ו, ל"ט) – מכיוון שהעיניים הן החלונות שדרכם אדם רואה את העולם ומפנים לתוכו, למוח שקולט את המראות והדברים שלרוב מפילים אותו וגורמים לו בלבולים קשים. על כך אומר הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ד): "והוא אינו יודע שראיית העיניים עוון גדול, שהיא גורמת לגופן של עריות, לכן מעלה על דעתו שאין בכך כלום".
זו הסיבה שאדם צריך תמיד לעשות בירורים, בעיקר כשהוא מגיע לשטח האפור, למקום בו הדברים נראים הכי מבלבלים ואולי אפילו נכונים, בו בזמן שהם לא. ואת הבירורים עושים תוך כדי לימוד על הנושא/נקודה שאיתם מתמודדים, אפשר גם עם אדם שמבין בנושא ויכול לתת מענה הולם וראוי לשאלות שעולות, להבהרת הדברים וכדומה. וכמובן, גם להציב גבולות ומחיצות, את אלה אפשר להשיג בעזרת לימוד ההלכה בנושא הנדרש.
את עיקר כוחו היצר הרע שואב מהנפילות והכישלונות של האדם. זו הסיבה שרבי נחמן מברסלב אומר לנו לא להתייאש ולא לתת לכישלונות והחסרונות להפיל אותנו הישר לזרועות היצר הרע. אלא אדרבה, לקום, לנער את הברכיים ולהמשיך הלאה. בשעה בה אנו מדברים עם הבורא (התפילה האישית – התבודדות) רק שם נדבר על הכישלון, שם נבדוק ונבחן את הפעולות שלנו ונלמד להבא, ונמשיך הלאה עם חיוך על הפנים!
זו הסיבה שבשטח האפור אנחנו חייבים לברר מהו חושך ומהו אור, מהו הטוב ומהו הרע, מהי התמונה בשלמותה, את האמת האחת והברורה מול השקרים הרבים שהיצר הרע מציב לנו בדרך בטענה שהם דברים נכונים וצריך לעשות. וברגע שאדם מצליח לעשות את ההבחנה הזו הוא מנטרל את הנשקים המתוחכמים של היצר הרע, בעיקר את המחשבות השליליות והאשליות אליהן הוא סוחף את האדם.
ובחודש נפלא זה – חודש הרחמים והאהבה, חודש אלול, כשהמלך בשדה וקרוב אלינו יותר מתמיד, זו העבודה הנפלאה שאנחנו צריכים לעשות – לבקש מבורא עולם שיעזור לנו להבדיל בין הטוב לרע, בין החושך לאור, בין האמת לשקר, והוא ישמח להושיט יד ולעזור לנו, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור