היא לא מזדקנת

מכירים הדמות הזאת שמסרבת
להזדקן? היא אמיתית. היא בערך
בת 70 והיא מכורה לניתוחים
קוסמטיים ולמראה החיצוני. רחלי
רקלס, לא ד"ר ברבי, עונה לליאורה.
 
 
שלום לך רחלי,
 
אחרי שיחות לא מעטות עם חברות, אני מבינה שצניעות היא חלק חשוב ובלתי נפרד מהיהדות. בכל אופן, אני לא מסכימה עם זה. רוב הנשים הצנועות לא נראות טוב (לעניות דעתי לא מושכות) ואני חושבת שהלבוש הזה מדכא, וזה עוד בלי להזכיר את העובדה שהוא ישן ועתיק. אין שום דבר רע בלהיראות טוב, במיוחד אם זה גורם לאישה להרגיש טוב. בכנות, אני לא רואה שום בעיה עם ללבוש שמלות יפות ולהיראות מושכת.
 
שמחה לשתף אותך, ליאורה.
 
ליאורה היקרה שלום גם לך,
 
ראשית, אני מבינה את הנקודה שלך, כי גם אני חשבתי כמוך. דבר שני, אין שום בעיה בלהיראות טוב וללבוש בגדים שלא מזכירים מראה ארכאי ומיושן של פעם. כפמיניסטית "מודרנית" לשעבר, הסתכלתי על כל עניין הצניעות עם זלזול ושאת נפש. האמת, אפילו שנאתי את זה. אמרתי לעצמי שאני לעולם, אבל לעולם, לא אלבש משהו שלא מבטא את התדמית והגוף שלי. ואז, כשהתחלתי ללבוש בגדים עם יותר בד, אמרתי לעצמי שאני לעולם, אבל לעולם, לא אשים כיסוי  ראש במקום הפאות המדהימות שהיו לי. ואז, כשהתחלתי לשים כיסוי ראש ובגדים שמגלים פחות בשר, הבטחתי לעצמי עוד כמה דברים שלעולם לא אעשה…
 
את מבינה מה קרה בהמשך, נכון. אבל הרשי לומר לך שאף פעם לא הרגשתי יפה יותר ממה שאני מרגישה היום.
 
מאמרים נוספים בנושא:
צניעות וקדושה – מדברים על זה
נערת  התותים
שלא עשני  אישה
 
בסופו של יום, העניין הזה עומד תמיד איפשהו, לא פעם מחכה בשקט בפינה, מולך – וצריך להתמודד איתו. עניין המשיכה הוא למשוך דווקא את תשומת הלב הלא נכונה. קשה למתוח את העניין הזה בתוך מאמר אחד, אבל אישה, בעיקר אם היא נשואה, צריכה להיזהר עם עניין המראה המושך שמפנה מבטים של גברים אחרים, במיוחד אם הם נשואים. כי מה היא רוצה להשיג בזה? עוד כמה רגעי אגו שקריים? ובשביל מה? והאם זה מראה על כך שהיא לא מקבלת את תשומת הלב האמיתית שהיא צריכה בבית?
 
חיי נישואין גם ככה מורכבים, אז למה להוסיף עוד? כי אם את אישה נשואה שהמראה שלה מושך את מבטיהם של גברים, את גונבת חלק מהלב שלהם ששייך רק לאשתו. וכמו שהראש לא יכול להיות בשני מקומות בו זמנית, כך גם הלב.
 
ואם את לא נשואה, אבל מחפשת את החצי השני שלך, איך את יכולה להתמקד במטרה אם הראש עסוק במבטים ומראה חיצוני? למה לא להיות הכי קרוב למי ומה שאני, הכי טבעי ונעים?
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
די לחיצוניות!
מתלבש בשביל ההצגה
בגד או חזון?
 
ישנה בעיה גדולה מאוד עם כל עניין החיצוניות, הסגידה ליופי ולגוף, דבר שהורס לכל הדעות את הדימוי העצמי של האישה. וזה עוד בלי להזכיר ולשאול אילו ערכים זה מקנה לצאן הצעיר – הילדים, כשהם נכנסים לתמונה? איך זה משפיע על החברה בכלל, ועל סדר העדיפויות של האדם בפרט?
 
הרשי לי לספר לך על הדמות הזאת שמסרבת להזדקן, זו שהיא מה זה אנטי אייג'ינג. היא אמיתית. היא בערך בת 70 והיא מכורה לניתוחים קוסמטיים. הפנים שלה יפות להפליא במבט הראשון, אבל במבט שני, שלישי וקרוב יותר, פתאום רואים שמשהו פה לא רגיל, הלחיים מתוחות בצורה מאוד לא טבעית, ורואים את זה בעיקר כשהיא מחייכת. השפתיים נראות כמו חגורת הצלה ומהאף נשארו רק שני נחיריים… היא בקושי אוכלת כי היא רוצה להיכנס לג'ינסים במידה אפס. והאמת, היא נראית כמו קריקטורה של הגרסה הצעירה שלה.
 
אז את בטח אומרת "נו, אז מה? כל זמן שהיא שמחה…" ובכן, את טועה. הנה אתגר: מצאי מספר נשים עם אובססיה למראה החיצוני שלהן ובדקי היטב אם הן שמחות ומאושרות. כי אם הן שמחות באמת, למה הן משקיעות כל כך הרבה כסף וזמן במראה החיצוני שלהן, ועוד באובססיה? ולמה הן רוצות להיראות ולהרגיש מושלמות? (למרות העובדה שאף אדם לא מושלם! אין חיה כזאת!).
 
את מבינה למה אני מתכוונת? כשאישה משועבדת וסוגדת באובססיה למראה החיצוני, לחיצוניות וליופי, אין קו אדום. היא אף פעם לא תאמר 'אני יפה מספיק, אני לא צריכה להשקיע עוד'. אבל הבעיה היא שהאובססיה למראה החיצוני רק גדלה ככל שהיא מתבגרת. היא במרוץ תמידי נגד הזמן והגיל, מנסה להערים על ההזדקנות עם מחסן המוצרים הקוסמטיים שלה, עם הניתוחים ומה לא!
 
אבל בסוף, מי מנצח?
 
אם אני מסתכלת על זה, אז זה משפט המוטו שלי: הרעיונות המודרניים בכל הקשור ליופי ומראה חיצוני (בעיקר אלה שבאים עם אובססיה) הם מתקפה ישירה על האישה והדרך שלה להרגיע את עצמה. העולם של היום שסוגד ליופי וחיצוניות בצורה מזעזעת, אומר לנשים ולנערות ואפילו לילדות קטנות, שאם הן רוצות להצליח, להרגיש 'שוות', הן חייבות להיכנס למעגל האכזרי הזה. לא מאמינה לי? הנה העוד אתגר: עשי סקר בין נשים ובחורות שאת מכירה, שאלי אותן איך הן מרגישות עם עצמן? כמה הן מעריכות את עצמן? כמה הן מעריכות ומחזיקות מההישגים שלהן? אני חושבת שתגלי משהו כואב, כי ככל שהאישה יותר יפה כך היא מרגישה טוב עם עצמה, ולהיפך. ולא רק, תגלי גם שלא משנה כמה תארים הן השיגו בחיים, אילו כישרונות ויכולות יש להן, בתוך תוכן הן מרגישות שאם אין להן את התואר הנכסף – ד"ר ברבי, אז מה זה שווה???
 
כשהמראה החיצוני ודפוסי חשיבה שמוכתבים בעולם בנושא זה, שמובילים אותנו לא לקבל את מי שאנחנו, זה מרשם בדוק להרס עצמי ושל החיים עצמם. ובחלק הזה אני מרשה לעצמי לומר לך שהנזק הוא לא רק לנשים שסוגדות ליופי, אלא גם לגברים שסוגדים ליופי ולמראה החיצוני שלהם ושל נשים. בסוף, כולנו מזדקנים ולא נשארים יפים כמו שהיינו צעירים. אבל כשאדם מתמקד בהעצמת היופי והחיצוניות שלו, מה קורה כשהוא מבין שהוא לא יכול להשיג את הבלתי אפשרי – את הלוק של בן/בת 20 לנצח?
 
ליאורה, העולם הזה פגע בך כמו ברבים וטובים אחרים, ואני מדברת על יכולת לראות את הדברים באמת. שימי לב איך הגדרת את היחס של היהדות לאישה. אם תבואי לעיר בה אני גרה תפגשי נשים שנראות טוב ומרגישות נפלא עם עצמן, גם בלי המראה המושך השקרי. למה? כי ההתמקדות ביופי החיצוני היא כאין וכאפס לעומת ההתמקדות ביופי הפנימי שלהן. הן מעריכות את עצמן בגלל מה שהן זוכות לעשות בכל תחומי חייהן – בעבודה, בבית, עם הילדים ובתפקיד המיוחד שלנו כנשים.
 
ואת יודעת מה הקטע הכי מצחיק? אומר בשם עצמי, אני מרגישה הרבה יותר יפה מהימים בהם לבשתי ג'ינס סקיני ונעלתי עקבים גבוהים. ואני יודעת שאני לא לבד. ואיך עשיתי את זה? פשוט, שיניתי את הפוקוס ושמתי אותו על מה שבאמת חשוב, על מי שאני ולא על איך שאני נראית. היופי הפנימי שלי הוא מה שגורם לי להרגיש יפה.
 
תקוותי היא שכולנו נשתחרר מהעבדות והסגידה לגוף וליופי, מה שמסמל בצורה הכי מובהקת את השקר וההבל כמו שאומר החכם באדם, שלמה המלך ע"ה, "שקר החן והבל היופי", למה? כי "אישה יראת ה' היא תתהלל"! ונתמקד בדבר העיקרי – היופי הפנימי שלנו ונקבל את עצמנו כמו שאנחנו, כי כך הקב"ה ברא אותנו.