רק ביחד!

אהבת ישראל– זה לא להתנשא,
לא לזלזל, לא להתנצח, לא לסבור
שיש לציבור כזה או אחר מונופול
על אמיתה של תורה. כי רק ביחד
מצליחים!
 
 
עברו כמעט שבועיים מאז חג הפורים, ואנחנו עם הפנים לחג הגאולה והחירות של עם ישראל – חג  הפסח, אבל עולה לה השאלה החשובה שמובילה אותנו הלאה בלוח השנה: איזה רושם הותירו בנו ימי הפורים?
 
מסורת היא בידי חסידי ברסלב, כהכנה נפשית לפורים, להתפלל ארבעים יום קודם החג- "ריבונו של עולם הצילני מקליפת המן עמלק וזכני לקדושת מרדכי ואסתר". מלבד הצורך בקיום הפשוט של מצוות מחיית עמלק, קליפת המן עמלק שבנפש היא היחס הקר לדברים שבקדושה. אם זכינו לדעת שבאנו לעולם אך ורק כדי לעבוד את בורא עולם, “כי רק הדבקות בהשם זהו הטוב, וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב אינו אלא הבל ושווא נתעה", או אז כל מחשבותיו, כל רצונותיו והגיגיו, כל מאווייו וחפצו הם רק לעשות רצון אבינו שבשמים. להתקרב להשם יתברך.
 
אבל, היצר הצר הצורר הוא בעוכרינו, שם לנו מארבים וטומן לנו מלכודות בצורה מתוחכמת ביותר. וגם כאשר יהודי יודע להגדיר לעצמו שאנחנו עם סגולה, עם קדוש, שהקב"ה הבדיל אותנו מן התועים, בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורת אמת, בכל זאת, היות והוא שבוי במידה זו או אחרת במלכודתו של האויב המר – היצר הרע, אומר הוא נואש לנפשו, נופל לקרירות או אדישות, וחדל מלקיים את מצוות התורה בחשק ובהתלהבות.
 
זו קליפת המן עמלק שבנפש. “אשר קרך בדרך". וכנגד האויב הזה יש להכריז מלחמת חורמה. להשתדל לחמם את הלב ולעבוד את הבורא בשמחה ובחיות, בלהט ובהתלהבות.
 
היסוד שעלינו להחדיר בנפשנו פנימה, ולהדק היטב בתודעתנו ובליבנו הוא – אהבת ישראל. לא להתנשא, לא לזלזל, לא להתנצח, לא לסבור שיש לציבור כזה או אחר מונופול על אמיתה של תורה, לא לשלול את הזולת בשום אופן. האמונה שבכל יהודי יש נשמה יקרה ומאירה, היא זו שאמורה להיות נר לרגלינו.
 
אחת מתחבולותיו של היצר היא להסתיר מאיתנו את מעלת הזולת. ומי שלא מודע למעלת זולתו גם את מעלת נשמתו שלו קשה לו לגלות. נמצא, אם כן, שהוא בהסתר פנים, וקשה לו מאוד להירתם כולו לעבודת הבורא.
 
ככל שנרגיש אהבת אמת לכל יהודי באשר הוא, יקל עלינו לקיים את מצוות הבורא בחמימות והתלהבות. קליפת המן עמלק היא זו שגורמת לאדם ניכור כלפי יהודי אחר.
 
ובימים אלה, נדמה שצריך להמשיך ולהתפלל לריבונו של עולם שיצילנו מקליפת עמלק גם אחרי פורים.