אין כמו מחמאה!

מילה טובה לא עולה כסף,
היא עושה קסמים, ניסים ונפלאות,
פותחת את הלב לכל מי ששומע
אותה. ואני לא צוחקת. זה בדוק
ומנוסה וגם אתם מוזמנים לנסות.
 
 
באחת הפעמים בהן יצאתי לפנק את עצמי עם בגד חדש, הייתה בחנות בחורה חמודה שמדדה בגדים, הביטה במראה ושאלה את חברתה אם זה יפה ואם זה מחמיא לה.
 
בפעם אחרת, דווקא בגן המשחקים, הבן של חברתי ישב כשהוא צמוד אליה, לא רצה לשחק במתקנים בכלל. היא הבטיחה לו פרסים, ממתקים, אבל כלום. הילד לא זז ממנה. שום דבר לא שכנע אותו. "אני יודעת שאתה יודע לשחק כל כך יפה במתקנים שיש כאן, אתה מאוד אוהב את המגלשה הגדולה, איזה גיבור אתה! לא מפחד בכלל!…" והופ, הילד רץ לסולם של המגלשה וטיפס עליו.
 
בימים שלמדתי במכללה, הצוות שליווה אותנו שם דגש עצום על עניין המחמאה – את השיחה עם ההורים פותחים עם מחמאה על הילד, על ההשקעה שלהם בילד וכן הלאה. למה? כי זה פותח את הלב ואז הם מקשיבים למה שיש לנו, הגננות, לומר.
 
מאמרים נוספים בנושא:
מילה טובה או תרופה?
לתת ולקבל מחמאה
חוק חיוך חובה!
 
אז כמו שהבנתם, מחמאה היא מילת המפתח.
 
כן,מילה טובה, דברי שבח, הערכה, חיבה ועוד הן ממש מילות קסם, עושות ניסים ונפלאות למי ששומע אותן, ואני לא צוחקת.
 
כי מי לא אוהב מחמאה? עוד לא נתקלתי באדם כזה. גם לא פגשתי אדם שהעיד שהוא לא זקוק לה. היא כלי אדיר בתקשורת בונה בין אנשים, בחברה כולה.
 
היא פותחת לנו את הלב. היא האוויר הרגשי שלנו! נעים ונחמד לנו כשמחמיאים! וזו סיבה מספיק טובה שגם אנחנו, המקבלים את המחמאה בכיף ובאושר, ניתן את הדעת לסובבים אותנו ונדע להחמיא.
 
תופעה מעניינת שנתקלתי בה לא פעם היא, שאנחנו לא מחמיאים הרבה בחיי היומיום שלנו. מחמאה היא לא פעולה פיזית, היא לא ריצות מפה לשם, לא ארגון של הבית, טיפול בילדים או לרוץ בבוקר לעבודה. על הדברים האלה אנחנו שמחים בהחלט לקבל מחמאה שבאה ממקום עמוק של המחמיא (בן/בת הזוג, הבוס ועוד) בעיקר כשהיא באה מהלב.
 
מחמאה אמיתית דורשת מאיתנו לגייס כוחות נפש, אמירה בפה מלא, חיוך רחב ומבט ישר לזוכה המאושר, אחרת זה לא שווה…
 
מחמאה היא גם לא לצאת ידי חובה או אמירה כללית וסתמית. כדי שהיא תצא מהלב, כדי שתהיה אמיתית ומעניקה, היא צריכה להיות מותאמת לבעליה.
 
אני רוצה שהילד שלי יאמין למחמאות שאני מרעיפה עליו, לכן אני צריכה להתאים אותן אליו. במקום לומר לו רק "ילד טוב", אתאמץ עוד קצת ואמקד את המחמאה עד שהיא תתאים לו לפי המצב והזמן – "אתה אמיץ, ראיתי שוויתרת על המשחק לחבר למרות שהיה קשה לך"… ואם אני רוצה שהוא יתענג מהמחמאה הזו, אחזור עליה שוב ושוב. אשבח אותו לפני בני המשפחה. לא יאומן, אבל איך פעולה כביכול פשוטה מעצימה את המקבל אותה. עם המחמאה אפשר לפרגן לא רק פעם אחת אלא כמה פעמים, כי איך אומרים חז"ל? כל המרבה הרי זה משובח!
 
אצלנו בשולחן השבת יש מנהג (שאימצנו מידידים) – בסעודת ערב שבת, בין הדגים לזמירות, כל אחד אומר בקול תודה למישהו מבני המשפחה ומפרט למה. כל שבת הילדים מחכים לומר את התודה שלהם, לשמוע מי אומר להם תודה ולמה הם זכו בה! אין לי ספק שאת החוויה הזו הילדים יזכרו כל החיים, פלוס המסר העצום שהם מקבלים משולחן כזה.
 
המחמאות הן צורך חיוני לנפש שלנו. הן פידבק למה שאנחנו עושים או אומרים, ומעניקות ביטחון ושמחה.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
לב טוב, מילה טובה
בשבילי חיוך, בשבילו כל העולם
כוח החיוך והארת הפנים
חיוך לא פשוט
 
פעולה קלה ופשוטה, אולם לפעמים (ובצדק) קשה למצוא מחמאה בתחום מסוים. למשל, יש לי ילדים איטיים בהתנהלות שלהם. זה מצריך סבלנות גדולה מהסביבה. אז נניח שאת הסבלנות נגייס, אבל על מה נחמיא? על זה שהוא התלבש יחסית מהר? לא, זה פוגע ומזלזל. מצד שני, חשוב לחזק ולעודד את הילד, להחמיא דווקא בתחום שהוא באמת חלש בו ומראה התקדמות, רצון והשתדלות. אז כפי שלמדתי, וראיתי את זה בשטח, המחמאה תהיה על המאמץ ולא על התוצאה (מחמאות מהסוג הזה מפתחות מיומנות אדירה ויכולת להחמיא עד לפרטים הקטנים!).
 
מחמאה טובה וכנה בונה את השומע אותה, ממש כך. היא נותנת כוח, וזה לא צחוק. לכן חשוב מאוד לעשות בה שימוש נכון, לא להרוס. ולמה אני מתכוונת? ובכן, יש את הפעמים האלה שמישהו מחמיא אך מציף את המחמאה בביקורת סמויה, "תודה שסידרת את החדר, למרות שאני לא מכירה אותך כזה/כזאת מסודר/ת"…. זאת לא מחמאה מהלב וחבל מאוד להרוס. אם כבר התאמצנו להחמיא, נעשה את זה כמו שצריך.
 
להחמיא, להחמיא ורק להחמיא, לפרגן ולתת מילה טובה זה לא עולה כסף! ואל תשאלו כמה שזה שווה את המאמץ! ככל שנחמיא יותר הנוכחות שלנו תהיה נעימה יותר ורצויה בסביבה. וזה עוד בלי להזכיר את האווירה הנעימה שהמחמאה משרה, כמו גם הנוכחות של מי שיודע לפרגן ולשמוח בהצלחת חבריו. כי להחמיא, זה לשמוח במה שאחרים מצליחים ומשיגים בחיים. להחמיא, זו עין טובה.
 
ומחמאה, כשמתחילים איתה, היא משהו ממש מדבק. כשאנחנו מחמיאים החבר'ה תמיד יחפשו איך להחמיא בחזרה.
 
נסו להיזכר במחמאות שקיבלתם, מה הרגשתם? נכון שהלב שלכם נפתח? שהרגשתם בטוחים, שמחים, פתוחים לקבל? תגידו, יש משהו יותר טוב מזה? לא נראה לי, אבל אם אתם חושבים אחרת אתם מוזמנים לכתוב לי על זה.
 
 
* * *
טליה לוי (B.A בחינוך) עוסקת בתחום כבר 12 שנה. מדריכת כלות מוסמכת. ניסיון רב בתחום הכתיבה והחריזה, עוסקת במודעות נפשית ורגשית על פי תורת החסידות. נשואה ואמא לארבעה, ב"ה. ליצירת קשר: talyalevi226@gmail.com