חוזרים לשפיות

בימי "צוק איתן" מצאתי את עצמי
מול המחשב, עמוק בתוך המיילים
ועם הטלפון על האוזן בלי הפסקה,
חושבת, מייעצת ותומכת. הגר דוויג'י,
מאמנת מוסמכת, על פחדים ושפיות.
 
 
אנחנו נמצאים בזמנים לא פשוטים, בלשון המעטה. הטלפון לא מפסיק לצלצל והמייל פשוט עמוס ממכתבים שאני מקבלת מאנשים שמבקשים עצות ודרך להתחזק.
 
"אני מפחדת לצאת מהבית עם הילדים, אפילו לא רחוק וקרוב מאוד למרחב מוגן" כתבה לי רונית.
 
"הגר, איך מתמודדים עם ההרגשה האיומה הזו שאתה צריך לעשות חישובים לגבי דבר כל כך אלמנטרי – להתקלח, ללכת למכולת לקנות לחם וחלב לילדים?" שאל אותי אבי.
 
"הבן שלי משרת בצבא, בדרום, אני כל כך מפחדת עליו, יש לי חרדות איומות וזה ממש משפיע עלי, מה עושים?" שאלה אותי אמא כואבת ודואגת.
 
מאמרים נוספים בנושא:
המלחמה האמיתית
איתנים כצוקים
בין הטילים לשעון
 
נדמה שהפחד נמצאו בכל מקום אפשרי, כזה שמשתק ומדביק אותנו כמו דבק שלוש-שניות לחדשות, מה שגוזל מאיתנו את כל "שגרת" יומנו, עד כמה שאפשר לקרוא לה כך.
 
הקואצ'ר הראשון – רבי נחמן מברסלב, מלמד אותנו איך נוכל לחזור לשפיות תפקודית מקדמת בימים אלו:
 
"עִקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר וְהוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבֹּשׁ מִלְחָמוֹת חֲזָקוֹת עַל יְדֵי חֹזֶק וְאֹמֶץ לִבּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מִתְפַּחֵד וְרָץ לְקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה. וּכְמוֹ כֵּן הוּא מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדַת ה' וְהָבֵן הֵיטֵב (רמ"ט).
 
לפחד אין תפקיד במערה הזו, בטח לא כשאנחנו דבוקים לחדשות ומסכי הפלזמה ושות'. רבי נחמן מברסלב מדבר על גבורה מיוחד, לא פיזית אלא עצומה ומיוחדת יותר – על הגבורה שבלב. היא ורק היא תגרום לנו לעשות "לַעֲשׂוֹתגְּבוּרוֹתנוֹרָאוֹתוְלִכְבֹּשׁמִלְחָמוֹתחֲזָקוֹת".
 
גבורה גדולה אנחנו רואים בכל רחבי המדינה, ממש מתקיים בנו "ה' עוז לעמו ייתן", עם מוטיבציה, דברים שגורמים לנו להרגיש גאוות יחידה שאלוקים ברא אותנו חלק מהעם הזה.
 
רואים את הגיבורים של עם ישראל נלחמים בגבולות מכל הלב.
 
רואים את הגיבורים שפתחו את ליבם לאסוף מזון, ובמובן מסוים, להפוך תחנות חלוקה ואיסוף עבור מצרכים לחיילים ותושבי הדרום.
 
רואים את המשפחות הטובות והאמיצות שפותחות את ליבן וביתן ומארחות משפחות מהדרום.
 
רואים את הגיבורים והגיבורות שלא מפסיקים להתפלל על עם ישראל, על החיילים, על הגאולה שנזכה בה במהרה, לשקט והרוגע המיוחל.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
אל תפחדו!
אלוקים לא יוצא להפסקת קפה
והעיקר, לא לפחד כלל!
 
רואים הרבה מעשים ודברים שמעוררים התפעלות ושמחה בתוכנו, שכולם נובעים מתוך הגבורה המיוחדת הזו – הגבורה שבלב, שהיא כל כולה אהבת חינם!
 
זו העצה לְקִשְׁרֵיהַמִּלְחָמָההַחֲזָקָה – להיקשר כולנו יחד.
 
לדאוג לשכנה שגרה לבד ולהזמין אותה, כך גם אנחנו לא נהיה לבד. לשאול את השכן המבוגר אם הוא צריך משהו מהמכולת ולצאת לקנייה מתוך שליחות קדושה וטהורה.

לארגן קייטנות לילדים שנמצאים בבית ולא חווים את הנאת החופש הגדול, אפשר להירתם לקבוצות קטנות, כל אחד באזור מגוריו, ולהנעים לילדים המפוחדים את הזמן. ובעיקר, לחזק ולהתחזק באמונה אמיתית בבורא עולם, בטוב וברחמים שלו, באמונה שהכל לטובה גם אם אנחנו לא רואים מה טוב בכל הבלגאן הזה. ולא לשכוח, כמו שהרב שלום ארוש אומר, לעשות את הדבר הכי חשוב – הפצה! לחזק את הסובבים אותנו. יש היום רצון אדיר לחיזוקים, לעצות טובות, לחיוכים והארות פנים – וזה מה שאנחנו צריכים לעשות יותר מהכל.
 
הנה משימה קטנה אך מועילה לימים אלה:
 
כתבו על דף את החששות והפחדים המקננים בתוך ליבכם בימים אלה (ניתן לבצע גם עם ילדים):

1. אני מפחד/ת מ__________
2. מדוע את/ה מפחד מזה?
3. מה הכניס בליבכם את אותו הפחד? (שיחה עם חברים/חדשות/הודעות).
4. האם יש דרך שתוכל/י "לעקוף" את אותו "גורם שלילי" המכניס פחד?
5. מה יכול להיות "מסיח דעת" טוב בימים אלה?
6. רשמו משפטים מחזקים ותלו אותם בכל מקום אפשרי שתוכלו לראות ולהתחזק מהם בכל רגע.
7. השתמשו בשפה חיובית, בונה ומקדמת שתיצור שיח מחזק.
8. נסחו תפילה אישית שתכיל את כל רחשי ליבכם בימים אלה והשתמשו בה בעת הצורך.
 
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שסעיף זה הוא עליית מדרגה במלחמה: "כי עיקר כלי זינו של משיח הוא התפילה ומשם עיקר חיותו, וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבוש – הכל משם" (ליקוטי מוהר"ן תורה ב, סעיף א).
 
בצו השעה הנוכחי, הנשק העיקרי שלנו היא התפילה! היא המזרימה את הדם מהגבורה שבלב ומחייה את נפשנו ונפשות כל עם ישראל.
 
"ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך".
 
 
* * *
הגר דוויג'י – מאמנת מומחית (MCI) קואצ'ינג אישי וזוגי-משפחתי, מוסמכת על ידי איק"א – האיגוד הישראלי לקואצ'ינג, מנחת סדנת שפע וערבי הפרשת חלה מיוחדים. לפרטים:Hagar.coach@gmail.com