לכבד כל יהודי!

באותו יום היה משהו מיוחד באוויר,
ולא רק אני הרגשתי את זה. האם זה
בגלל הצוואה המיוחדת שלו – לכבד
כל יהודי? הילולת הצדיק רבי יהודה
זאב ליבוביץ זיע"א.
 
 
זה היה כשישבתי ליד ציונו של הצדיק רבי יהודה זאב ליבוביץ זיע"א, אז הרגשתי תחושה עילאית, משהו מיוחד באוויר. והאמת, לא רק אני אלא גם אנשים שהגיעו אמרו שהם מרגישים כך. יכול להיות שזה בגלל שיום ההילולא של הצדיק קרב ובא? או שמא זה אור צוואתו המיוחדת – לכבד כל יהודי?
 
רבי יהודה זאב ליבוביץ
 
האדמו"ר רבי יהודה זאב ליבוביץ זצ"ל היה ראש ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורנו, מי שמסר את נשמתו הטהורה לבורא עולם לפני כארבע שנים ביום כ"ז באלול תש"ע (ויש הנוהגים לכנות יום זה יום ז"ך באלול) ומקום מנוחתו בבית החיים פוניבז' שבבני ברק. הציבור מוזמן. למה? כי אצל רבי יהודה זאב רואים ישועות. הצדיק הבטיח שמי שיבוא אל ציונו הוא ישתדל לפעול למענו, ומי שיעשה למענו הוא יחזיר לו טובה. הרווח כולו שלכם.
 
מאמרים נוספים בנושא:
יהודים פשוטים מדברים
אתם  מוכנים?
תפוח אדמה, מלח וערבות הדדית
 
רבי יהודה זאב נולד בפולין עוד לפני עלייתה של גרמניה הנאצית. באחת הפעמים, סיפר שכאשר הלך לטייל ברחובות העיר ביחד עם אביו הקדוש – רבי צבי יחיאל זיע"א, אביו עצר ופתאום אמר לו, "בני, אתה רואה את המבנה הזה? בעוד כמה שנים הוא ייהרס ויהיה פה בלגאן גדול". רבי יהודה זאב, ילד קטן, לא הבין את פשר דברי אביו. כאשר התחילו הפוגרומים ומעשי האיבה הוא הבין גם הבין. אביו צפה ברוח קודשו את הפוגרומים שהובילו לשואה הנוראה שפגעה בעם ישראל.
 
רבי יהודה זאב חי חיי צניעות, בהסתר ומעיני אדם. חיי העולם הגשמי היו ממנו והלאה. היה פרוש מכל הבלי העולם והסתפק במועט כדי לחיות די צורכו.
 
מסכת חייו רוויה בקשיים ועינויים רבים, אבל מעולם לא התלונן על כך. אדרבה, תמיד אמר "שאין לנו על מי לסמוך רק על אבינו שבשמים. הוא אבינו, הוא מלכנו, הוא אדוננו, וצריך לסמוך רק עליו".
 
רבי ליבוביץ פעל ישועות גדולות ונצורות למען עם ישראל. למעשה, את כל כולו, את כל חייו הטהורים והקדושים הקדיש למען עם ישראל, אחיו ואחיותיו, מבלי שנדע בכלל על קיומו.
 
אביו הצדיק, רבי יחיאל צבי הי"ד, נרצח בשואה ביחד עם אשתו, הרבנית גדולה, ויתר בני המשפחה. כולם מתו על קידוש השם. "רגע לפני שלקחו הנאצים ימ"ש את אבי", סיפר רבי יהודה זאב, "אבא אמר לי בקול נרגש וכואב, 'בני יהודה זאב, אני הולך היום ויותר לא נפגש פה בעולם הזה. הפעם הבאה שניפגש תהיה בעולם הבא'. הוא נישק את המזוזה ונפרד ממני לשלום בפעם האחרונה". וכך, יהודה הצעיר, ילד בן 11, נשאר יתום ובודד בלי הורים ומשפחה, בלי חברים ומכרים. נותר ללא מאומה.
 
הנאצים, שהיו ידועים באכזריותם, באטימות וברוע שהפגינו, עשו הכל כדי לא 'לפספס' שום יהודי שאפשר להרוג. כך היה עם ארוסתו של רבי ליבוביץ – אותה רצחו הנאצים. רבי יהודה חי בגפו מבלי להתחתן ולהעמיד צאצאים, בודד וגלמוד נותר כך כל ימי חייו.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א
אביהם של ישראל
ומרדכי יצא… עד שיבוא אליהו
 
עוד סיפר, כי בשואה הגרמנים הוציאו אותו למסע ארוך ומפרך בקור אימים, מינוס 20 מעלות, כשבגדיים בלויים לגופו וקבקבי עץ. הם הכריחו אותו לעשות מסע בשלג לאורך ארבעים קילומטר. בכל פעם שנפל הם הצליפו בו בשוט ונתנו לו מכות נמרצות עם מקלות, כאשר ברקע מאיים קנה הרובה לירות במי שלא מצליח לעמוד בצעדות המוות הנוראיות האלה. המכות שחטף היו ללא רחם ופגעו בעיקר בעמוד השדרה של גופו הקטן והצנום וגרמו לנזקים גופניים בלתי הפיכים, שאחד מהם היה שרבי ליבוביץ נותר עקר מבלי יכולת להביא ילדים לעולם.
 
מסופר עליו שבאחד מהחגים האחרונים, בחג שמחת תורה, הוא לא רצה לחגוג את החג לבדו הוא דפק על דלת השכנים בתקווה שיוכל להתארח אצלם, אולם הם לא היו בבית. רבי יהודה זאב חזר לביתו כשהוא מכין לעצמו כוס קפה שחור עם פת לחם יבשה, מכיוון שזה המזון היחיד שנותר לו, פתח את החלון ואמר: "בורא עולם, תודה רבה שזה מנת חלקי, אין לי לא משפחה, לא אישה ולא ילדים, יש לי רק אותך".
 
באחת ממפגשי הצדיקים הנסתרים שועי עולם, ביקשו האחרונים לזרז את ביאת המשיח. לפתע צעק רבי יהודה זאב בקול גדול ואמר, "אני הייתי בשואה! אתם יודעים מה זה דם יהודי שנשפך ברחובות?? אני יודע מה זה!" כולם השתתקו ונחרדו.
 
מה שקראתם הוא אפילו לא טיפה מן הים הגדול, קצה קרחון מחייו המיוחדים והמרגשים של רבי יהודה זאב, שחרף כל הייסורים והקשיים שעבר בחייו – הוא מעולם לא עזב את האמונה בבורא עולם! אדרבה, רק התחזק יותר ויותר עד שנהיה רבי יהודה זאב הצדיק, ראש ל"ו הצדיקים שאליהו הנביא זכור לטוב היה מבקרו תדיר!
 
את חייו הקדושים הקדיש למען בורא עולם בטהרה עצומה ועילאית. חי בסיגופים נוראיים וקיבל על עצמו ייסורים קשים למען עם ישראל, פעמים רבות ביטל גזרות קשות מעלינו והמתיק את הדינים בזכות הייסורים הללו, שביניהם הנכות והישיבה על כסא הגלגלים בסוף שנותיו, אבל שום דבר לא הפריע לו בעבודת השם. על כסא הגלגלים הוא נסע לרבי נחמן מברסלב, לרבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זיע"א ולצדיקים רבים ברחבי אוקראינה, שום דבר לא עצר אותו!
 
מסופר, שבאחת הנסיעות לאוקראינה, בדרכו לציונו הקדוש של רבי ישראל הבעש"ט הקדוש זיע"א, הוא ביקש מהנהג לנסוע בדרך אחרת. הנהג הרים גבה לנוכח הבקשה המוזרה ולא הבין למה הרב מבקש לנסוע בדרך קשה ומלאת מהמורות, ארוכה ומייגעת, ולא בדרך המוכרת והנוחה? לפתע, ביקש הרב לעצור בשולי הדרך ואמר בקול רם, "אתם רואים? הנה נשמות שחיכו לי פה לתיקון. אני יודע שאתם לא רואים אותן ולא מבינים למה נסענו בדרך הזו, אלא רק בשבילן, הן חיכו לי שאבוא לתקן אותן…"
 
באותה שנה רבי יהודה זאב הסתלק מן העולם, ימים ספורים לפני ראש השנה. הכרטיס לאומן כבר היה מוכן, אך באותה שנה רבי ליבוביץ לא הגיע לרבינו.
 
עולמו של הצדיק היה נסתר מעיני כל, רק יחידי סגולה, מתי מעט זכו להסתופף בצילו ולקבל את אורו. עליו נאמר "נסתר הרב על הגלוי"
 
עוד באותה השנה שהסתלק, כ"ז באלול, ימים ספורים לפני ראש השנה, הוזמנו עבורו כרטיסי טיסה לאומן ראש השנה אצל רבנו הקדוש. אך באותה השנה רבי יהודה כבר לא הספיק להגיע לרבנו הקדוש.
 
בצוואתו הקדושה השאיר בקשה נפלאה, "לא לצעוק על שום יהודי! לא לצעוק ולא להעליב. ובפרט לא בבית, גם הבעל האישה והילדים יהודים!"
 
יום ההילולא לזכרו של הצדיק יתקיים ביום חמישי כ"ג באלול תשע"ד (18/9/2014 למניינם) באולמי "כתר רימון", רחוב אהרונוביץ 10 בבני ברק בשעה 20:00, בהשתתפות גדולי ישראל, אדמו"רים ואישי ציבור. להזמנת מקום התקשרו לטלפון: 1-800-5000-27.
 
העלייה המרכזית לציונו תתקיים ביום שני ז"ך באלול בשעה 14:00.