החדרים של החיים

אם לא ידעתם אז עכשיו אתם עומדים לדעת את אחד הדברים החשובים שיש לנו בחיים – חדרים.

כן, יש לנו חדרי חיים, ומי שזוכה להם ומתחיל לחדש ולממש את החיים – הוא נכנס בתוכם, בחדרי החיים האלה. עובר מחדר לחדר. ובכל חדר ישנם כמה פתחים לחדרים נוספים, ומאותם חדרים לעוד חדרים אחרים. כך הוא נכנס ומטייל בכולם ומלקט משם כוחות נפש, חכמות, פנימיות, שקט ואמת.

ותשמחו מזה מאוד!

אבל בו זמנית, צריך להיזהר ולא לטעות בעצמנו, לא לחשוב שהגענו להשגות גבוהות, כי למרות שלמדנו משהו – זה לא הדבר עצמו אלא זווית אחת ממנו, קטע מקטן מהשלם. וכן, הדרך עוד ארוכה.

מאמרים נוספים בנושא:

אל תשפטו את החיים

הצד השני

ואפילו בהסתרה

כמו הטבע, כך ניכנס לחדרי הטבע ונגלה שישנם הרבה מאוד חדרים. אל תופתעו לגלות שהעצים שאתם נהנים מפירותיהם, מצילם ויופיים, עוברים שישה שלבים בגדילתם. וגם, ואולי הידיעה הכי מרעישה שתגלו, שהעץ הוא שיקוף של חוק טבעי שקיים בכל דבר בעולם וגם באדם.

ששת שלבי גדילת העץ הם:

נביטה, פריצה: העץ מופיע כשתיל ומנץ ומצמיח עלים קטנים.

התפתחות וגדילה: העץ גדל לגובה, הגזע מתעבה ומתארך והצמרת מתפתחת.

פרי: העץ מוציא פירות, פירות נוי או לאכילה.

ריקבון: הפרי נרקב.

ניתוק: הפרי מתנתק מהעץ ונופל על הקרקע, העלים נושרים והעץ בשלכת.

שיקום: העץ שולח שורשיו אל מתחת לאדמה כדי לקבל לחות והזנה.

ושוב, המעגל המקסים של ששת שלבי גדילתו מתחיל מההתחלה – העץ שוב נובט ופורץ לקראת צמיחה מחודשת.

ששת השלבים הללו, כפי שציינתי, קיימים גם במצבי החיים השונים:

למשל, כאשר אדם מחפש את ייעודו.

נביטה ופריצה: הוא בוחר כיוון, קריירה, מתרגש, מתעניין היכן ילמד ומתחיל לברר.

התפתחות וגדילה: הוא נרשם ללימודים, מתמסר ומשקיע.

פרי: זה השלב של קבלת התעודה והסמכה לעבודה.

ריקבון: אדם עובד כמה שנים ועם הזמן, בהדרגה, מרגיש שהוא נשחק או רוצה שינוי, אולי מיצה את עצמו ורוצה להתפתח עוד ולהתקדם.

ניתוק: הוא נפרד ממקום העבודה בו עבד לטובת מקום עבודה חדש, כדי לעשות הסבה מקצועית. אפשר גם באותו תחום ואותו מקום עבודה או מקום אחר ממש.

שיקום: אדם צריך לשקם את עצמו, להכין את עצמו לקראת העבודה החדשה. אם הוא נפגע או נשחק, צריך להגדיל את החשק והרצון שלו, את ההתלהבות והאמון בעצמו.

ואז מגיע שלב הנביטה, ההנצה המחודשת בעבודה החדשה.

כך הוא הדבר עם הבריאות, למשל, כאשר אדם חולה בשפעת – המחלה אף היא עוברת את ששת השלבים הללו.

פריצה: תחושה של כאבי עצמות, סימני הצטננות קלים.

גדילה: המחלה 'מתיישבת', יש חום, דלקת וצורך במנוחה.

פרי: המחה בשיא עוצמתה, היא משביתה אותך לגמרי.

ריקבון: המחלה נחלשת וסימניה דועכים.

שיקום: אתה חלש ועייף, אבל צריך להתאושש ולחזק את עצמך בדרכים שונות.

נביטה: בשנה הבאה יכולה להתרחש הנצה מחודשת של השפעת.

כך הוא הדבר גם בזוגיות:

פריצה: יוצאים לדייט, מתרגשים, מחזרים, מחמיאים ומביאים ורד.

גדילה: יש החלטה למסד את הזוגיות. מתחתנים.

פרי: הזוגיות מקבלת ממד משותף בדמות ילדים או משימת חיים משותפת, למשל הקמת הבית היהודי במקום נידח, או הקמת קרן גמ"ח או כל עשייה משותפת אחרת.

ריקבון: מצב הזוגיות משתנה, יש ילדים קטנים, ההורים מתעוררים בלילה והם עייפים מלהשקיע זה בזו, מצב הזוגיות שהיה לפני לידת הילדים משתנה, והוא לא יחזור כי הם כבר לא לבד עוד.

ניתוק: יש ניתוק מהזוגיות שהייתה.

שיקום: יש צורך לשקם את הזוגיות שהשתנתה לזוגיות במשפחה.

ואז מתחיל המעגל שוב ויש נביטת זוגיות במעגל המשפחתי.

כל זה טוב ומאוד יפה. כך הוא הטבע וכך גם אנחנו. אבל איפה הקושי?

הקושי הוא בפחד שיש בכל שלב והמלווה אותנו. לפעמים אנחנו נתקעים בשלב מסוים בגלל הפחד.

אולי גם זה יעניין אתכם:

עוד אחד מהימים האלה

לקרוע את הטפט

קפה עם מלאכים

תהיו כוכבים!

כדי להמחיש, אשתמש בדוגמת הזוגיות:

פחד משלב הנביטה – לפעמים אנשים יוצאים לדייטים רבים ולא מעט פעמים שומעים 'את/ה נחמדה, אבל לא מתאים לי…' ועם הזמן הם מתחילים לפחד מהדחייה הבאה, שאולי תקרה, ולכן מסרבים לצאת לדייטים נוספים. הם נתקעים בשלב הנביטה ועוצרים עצמם שם עם תירוצים שונים, כגון: אין לי זמן, אני תפוס/ה וכן הלאה.

פחד משלב הגדילה – יצאתם לדייטים בקצב מסחרר, בני/בנות הזוג מצוינים אבל לא מתקדמים להתמסדות, יש להם פחד מלוותר על הנוחות אליה התרגלו, או פחד מהתקשרות, פחד להשתנות, לפעול בשניים וכדומה.

פחד משלב הפרי – התחתנתם אבל עדיין חוששים לקחת אחריות, או מפחדים ממימוש.

פחד משלב הריקבון – בן/בת הזוג מפחדים משינוי מערכת היחסים וריקבון, משום שראו בבית הוריהם זוגיות לא מוצלחת, לכן יעדיפו לא להיכנס לשלב הזה, לצאת לפני או למשוך את הזמן בשלב הפרי.

פחד משלב הניתוק – פחד להכיר בכך שהילדים יעזבו את הבית והם יהיו לבד אחת עם השני. פחד מלהכיר בכך שהתפקיד שלהם כהורים לילדים קטנים הסתיים והחשש ממה יהיה וחוסר הוודאות מרתיעים אותם מאוד (זו הסיבה שהורים רבים שהופכים לסבים וסבתות מעדיפים להמשיך לתמוך בילדים בכל מיני היבטים: כלכלית, לבשל למשפחה החדשה, לשמור על הנכדים כל יום וכן הלאה).

פחד משלב השיקום – החשש מפני הבדידות ושינוי העיסוקים. או התמודדות עם בעיה נוספת – שני בני הזוג לא צועדים ביחד מעגל הזה (אחד בשלב הפרי והשני בשיקום…).

אבל כאן נכנסת הבשורה: המעגל הזה נמצא בתנועה קדימה באופן תמידי! לכן טוב לזהות את המקום בו אנחנו נמצאים כדי להתקדם. טוב יהיה גם אם נזהה את הפחד המעכב, כדי להמשיך את הדרך הטבעית.

והכי טוב, לגור בחדרים של החיים!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנה – 050-5574065