יום שכולו הבטחה

ל"ג בעומר - רבי שמעון בר יוחאי - אם היו נותנים לכם מתנה יקרה ובאותה נשימה אומרים לכם שתאבדו אותה, הייתם לוקחים אותה? פרט אחד קטן משנה את כל העניין!

3 דק' קריאה

הרב ניסן דוד קיוואק

פורסם בתאריך 05.05.15

אם היו נותנים לכם מתנה אבל אומרים לכם שאתם עומדים לאבד אותה בעתיד הקרוב, הייתם שמחים בה?

 

אם אדם היה יודע שהבית החדש שלו עומד להיחרב בקרוב, האם היה מסוגל לתכנן אותו? להשקיע בו?

 

האמת, קשה מאוד לדמיין איך עושים את זה, כי אף אדם לא מסוגל להתחבר ולפעול במסגרת שמתעתדת להתפוגג בקרוב…

 

אה, ועוד משהו. זה לא פשוט להיות מנהיג. מי שצועד בראש המחנה סופג את כל תלאות הראשות והחששות. ולא רק, קשה יותר ההנהגה בגלל מנת הייסורים שמגדיש העם על המנהיג.

 

קחו לדוגמה את משה רבינו. הוא מנהיג יוצא מן הכלל, יוצא מגדר הרגיל ולא היה מנהיג כמותו. הרועה הנאמן – רעיא מהימנא, מנהיג ורועה את צאן מרעיתו ברחמים אין קץ. מוביל אותנו מחוץ לגבולות מצרים המשעבדת, מקרב אותנו להר סיני, מכניס אותנו לארץ ישראל עם התורה הקדושה, כשלאורך כל התחנות הללו צער וייסורים שלא נתפשים בשכל מלווים את המנהיג הדגול הזה.

 

מאמרים נוספים בנושא:

תסמכו על רבי שמעון

לילה של מדורות

דוכן של חסד

 

אבל על התלאות אפשר להתגבר איכשהו והמנהיג ימשיך קדימה. חוץ מדבר אחד, שאפילו החזק שבחזקים לא היה עומד בו, קורס ממש. כן, מתפטר לאלתר. הידיעה שהמאמצים שלו יהיו לשווא וכל מה שעשה ירד לטמיון. תגידו, מי מסוגל לעמוד בדבר כזה ועוד להמשיך הלאה?

 

אבל משה רבינו עמד בזה, והמשיך הלאה. לפני מותו הוא מבשר לעם "כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון…" אני יודע היטב לאן פניכם מועדות. באחרית הדורות יעברו עליכם, על כל אחד מכם, מעברים נוראים כאלה. טלטולים קשים כאלה. ובכל זאת, "כי לא תשכח מפי זרעו".

 

יום שכולו הבטחה

 

ל"ג בעומר על שלל פלאותיו נברא מתוך השירה הזו. רבי שמעון בר יוחאי ותורתו מופיעים בעולם אחרי שממה וחורבן, ומתוך שממה וחורבן. כאשר 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא נספים במגיפה, דומה כאילו לא תהיה יותר עדנה. הגדולים ביותר אבדו, והמדובר בתלמידי חכמים עצומים! הספינה טבעה, מי יהיה במקומה? מי ייתן תמורתה?!? ואז עולה על בימת ההיסטוריה דמותו העילאית של רשב"י, של הזוהר, של החבריא קדישא, של ספרא דצניעותא.

 

פתאום, ימים חדשים באים. מתוך הגזע העתיק ששריפות פקדו אותו ללא הרף, נובעת פתאום תורה חדשה. התגלות נוראה מסוד קדושת רשב"י. וההתגלות הזו מפציעה בכל שנה ביום האדיר הזה – ל"ג בעומר, ומצליחה לרגש את כל עם ישראל, לגרום לו להבין שיש תקווה לאחריתך. לאחרית שלכם, יהודים אהובים.

 

שכחת התורה היא גזירה המעוגנת בחוק רוחני. לפני כל התגלות של קדושה מקדימה ובאה הסתרה. לפני הבריאה אירעה שבירת הכלים. לפני האבות הקדושים אירע המבול המפורסם. לפני מתן תורה הייתה גלות מצרים. לפני ביאת משיח צדקנו משתרגים על צווארנו חבלי משיח מייסרים. החוק הרוחני קובע "עתידה תורה להשתכח מישראל", ואת הקביעה הזו מנסחים גדולי החכמים הנאספים אחרי החורבן בכרם יבנה. הם אומרים זאת מתוך הבנה עמוקה בנפש העם והתמצאות מוחלטת בנבכי קיומו.

 

הבשורה לא חדשה. משה רבינו צופה על כל הדורות ורואה את זה. אך כתרופה למכה הוא כותב את שירת האזינו. בשירה זו, שכולה תוכחה נוקבת, מתארת התורה את הירידה פלאים שעתידה להיות בדורות האחרית. אבל שם גם משולבת התקווה: "ואנוכי הסתר אסתיר פני מהם וכו' וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו". כן, כאן מונח הסוד הגדול של יום ל"ג בעומר!

 

אילו היו מעניקים לנו מתנה יקרה ובאותה נשימה מבהירים לנו שאנחנו עומדים לאבד אותה, סביר להניח שהיינו מוותרים עליה בחפץ לב. אבל אם נוסיף לסיפור פרט אחד – ביטוח מלא, המסקנה מיד תשתנה.

 

אולי גם זה יעניין אתכם:

הניגון המיוחד של מירון

הסוד של רבי שמעון בר יוחאי

רשב"י, המערה, תורת הסוד ואנחנו

ל"ג בעומר – כאיש אחד!

 

הנכסים היקרים ביותר בעולם מצויים בסכנת הכחדה וזו, אין מה לומר, בשורה מדכאת ומייאשת. אבל באותם פסוקים המבהירים כי זה מה שיקרה, ממתינה גם הנחמה. יש מישהו משסוגל להבטיח שלא תהיה שכחה. יש לו ביטוי, כיסוי מלא. את הביטוח הזה נותן לעולם רבי שמעון בר יוחאי, הוא התייצב בדור שאחרי 'חכמים בכרם יבנה' והצהיר שהתורה לא תשתכח! ובספר הזוהר עוד ייצאו מהגלות. ההבטחה הזו היא התקווה של כל אחד מאיתנו. זו המשענת להיסמך עליה באחרית הדורות. בלעדיה, אי אפשר לגשת לחג השבועות.

 

בחג השבועות נקבל את המתנה היקרה מכל – התורה. זה מאוד מרגש, מצד אחד. אבל מצד שני, אורבת מעבר לפינה הבשורה המעצבנת והמצערת – היא עתידה להישכח. כמה מאיתנו חווים את הבשורה הזו? מתאמצים ללמוד ויודעים שהכל יפרח מהראש? מתעקשים לנצח את היצר הרע וזוכרים שבפעמים הקודמות הוא הופיע שוב מהר מאוד? זה בגלל החוק הרוחני הזה האומר שכל מדרגה רוחנית ניתנת לאיבוד. וזה כבר קרה. איבדנו את כתרי "נעשה ונשמע", אדם הראשון איבד אחרי החטא את רוב קומתו הרוחנית, וגם משה רבינו איבד בגללנו מדרגות רבות. אבל יש דבר שאי אפשר לאבד – את ההבטחה הגדולה של "כי לא תשכח"!

 

בטרם נפסע את שבעה-עשרה (כמניין טו"ב) הצעדים האחרונים עד למרגלות הר סיני, אנחנו צריכים לקבל ביטוח שהתורה שנקבל לא תשכח מאיתנו. את הביטוח הזה, את ההבטחה הזו, נותן לנו רבי שמעון בר יוחאי.

 

ספרו של רבי נחמן מברסלב פותח בהקדמה הזו, ההקדמה לקבלת התורה – דע לך שמאחורי כל הדבר הנפלא הזה, אם לא יהיה לך ביטוח – כלום לא שווה! הביטוח הוא רבי שמעון, הביטוח הוא רבי נחמן. לומר לך, אל תיקח את התורה שלי בלי תעודת אחריות – בלעדיי. קח את תורתי עם הבטחתי.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

של צוות האתר

הוספת תגובה

הכתבה הבאה

רבי שמעון הסתלק במילה "חיים" ביום ל"ג בעומר הקדוש. וזה שרבי שמעון בחר ברבי משה, זו ההסכמה הגדולה ביותר מהנשר הגדול על גדולת הנשמה הנדירה הזאת שהתהלכה בינינו. על משה שמחה צרפתי זצ"ל, תלמידו של הרב ארוש שהסתלק באסון מירון