רגע, איזה ברוך?

מה קורה כשקוראים לברוך אבל זה לא הברוך הנכון? אז ככה, איש אחד מחוויר, גבאי אחד נותר עם פעור פה, ויהודי פשוט אחד שמתגלה במלוא הדרו. מסר מרגש לל"ג בעומר.

3 דק' קריאה

הרב אליעזר רפאל ברוידא

פורסם בתאריך 05.04.21

לפני שביעי של פסח, יום טוב השני של חג פסח שהתחבר לנו השנה עם שבת, חשבתי שמשיח צריך להגיע בקרוב. עכשיו, אני יודע בוודאות שהוא צריך ממש ממש להגיע בקרוב. למה? תקראו על זה בשורות הבאות.

 

האדמו"ר ממעליץ אשדוד, רבי נפתלי אשר ישעיהו מוסקוביץ שליט"א, אירח בחג חלק מילדיו, חתניו ונכדיו, שהגיעו לתפילה בבית הכנסת של האדמו"ר. אחד הבנים שלו הוא הרב ברוך מוסקוביץ המכונה "היאמפלר" ממונסי. אחד מחתניו הוא רבי ברוך טברסקי, בנו של האדמו"ר מצ'רנוביל אשדוד.

 

כנהוג בכל בית כנסת, את "העליות" לתורה מכבדים בתלמידי חכמים או אורחים חשובים שמגיעים. העליות של יום טוב נמכרו במחירים גבוהים מאוד, בעיקר של החג שהתחבר עם שבת – שביעי של פסח. החיבור האדיר של יום טוב וחג הוא צינור לשפע וברכה עצומים משמים. ולא רק, מי שקונה עליה לתלמיד חכם זוכה בברכות אדירות שהן כמו צ'ק חתום משמים. ומי לא היה רוצה צ'ק כזה?…

 

מאמרים נוספים בנושא:

לילה של מדורות

דוכן של חסד

פעם היו שני חברים

 

בכל מקרה, יהודי "פשוט" בשם יעקב היה בבית הכנסת באותו יום. יעקב הוא אדם צנוע ועניו בכל מובן אפשרי, אבל עם כבוד גדול ואהבה עצומה לתלמידי חכמים. יעקב רצה בכל מאודו לכבד את ה"יאמפלר" – רבי ברוך מוסקוביץ ממונסי, באחת העליות, בעיקר בגלל אחרי שתי הדרשות הנפלאות ששמע מפיו במהלך החג. המחירים היו הרקיעו לשחקים ונשארה רק העלייה של המפטיר.

 

הגבאי החל במכירת המפטיר, אך הרגיש שהיא מיועדת ליעקב. "העלייה הזאת שלך" הוא אמר ליעקב, "ממש משמים". ויעקב אכן הצליח לקנות אותה. מלא שמחה ואושר יעקב פנה אל הגבאי ואמר לו, "את העלייה הזו קניתי לכבוד רבי ברוך, "היאמפלר". בבקשה תקרא לו לעלות לתורה לברכת המפטיר".

 

אחרי שעלו שבעת האנשים שזכו בעליות לתורה, האדמו"ר ממעליץ אמר קדיש וספר התורה השני הונח על השולחן שהיה מוצב על הבמה. הגבאי אמור עכשיו לקרוא למי שהתכבד במפטיר.

 

"רבי ברוך בנו של רבי אברהם ישעיה השל מתכבד למפטיר".

 

רגע, זה היה הברוך הלא נכון!

 

זה היה ברוך חתנו של האדמו"ר ממעליץ, לא ברוך ממונסי. הגבאי היה צריך לקרוא "רבי ברוך, בנו של מורנו הרב נפתלי אשר ישעיהו"…

 

יעקב החוויר, אבל לא אמר מילה.

 

על פי ההלכה, במידה והגבאי טועה ומזמין מישהו אחר, הוא לא רשאי לתקן את הטעות ולו רק כדי לא להביך את האדם ששמו נקרא בקול ליד ציבור המתפללים.

 

במקרה דנן, הגבאי של בית הכנסת הבין את הטעות רק אחרי קריאת התורה…

 

ענייני פנים על קצה המזלג. במידה והגבאי טועה הוא כבר לא יכול להמשיך לשמש כגבאי, והוא אמור לשלם את העלייה. במקרה של יעקב, זה בהחלט היה מתבקש. אחרי הכל, גם המחיר שהוא קנה, יחסית לשאר העליות, היה גבוה. ואי אפשר לשכוח שיעקב הוא איש פשוט שמפרנס משפחה ברוכת ילדים!

 

כשהתפילה הסתיימה, הגבאי – שכבר הספיק להחוויר אחרי שהבין את גודל הטעות וההשלכות שלה, פנה אל יעקב בבקשת סליחה ותחינה. "אני כל כך מצטער, יעקב היקר. אני רגיל לקרוא לרבי ברוך טברסקי לעלות לתורה, אתה יודע, הוא תמיד נמצא כאן באשדוד. השם שלו פשוט החליק לי מהפה, רק אחרי שהוא עלה לתורה הבנתי את הטעות האיומה שעשיתי…"

 

"ממש לא" אמר לו יעקב בנעימות ורוגע. "את העלייה אני אשלם! זכיתי לראות את ההשגחה העליונה פועלת במלוא עוצמתה ממש לידי. רק תראה איך הקב"ה מחליט מה יהיה ואיך יהיה ולא משנה מי קנה ולמי התכוון. בורא עולם החליט שרבי ברוך טברסקי מאשדוד הוא זה שיתכבד בעלייה ולא רבי ברוך ממונסי. ואתה, אחי היקר" פנה יעקב בנעימות נפלאה אל הגבאי ההמום, "זכית להיות השליח של ההשגחה העליונה. זה רצון השם".

 

הגבאי נותר עם פה פעור. הזדמנות של מופע מרגש כזה של הפגנת אמונה, לא רק באופן תיאורטי אלא באופן מעשי לכל הדעות, זה לא עניין של מה בכך…

 

"הלוואי והיו עוד יעקובים כמו יעקב היקר שלנו, ככה לא נצטרך חצי מבתי הדין שישנם…" אמר האדמו"ר ממעליץ כשנודע לו על ה"טעות" המביכה.

 

אולי גם זה יעניין אתכם:

יהודי פשוט

מחיר השלום

הסוד של רבי שמעון בר יוחאי

טיפים ליום שכולו המתקה

מה מדליק אותנו באמת?

 

אתם יודעים, לי זה הזכיר את הסיפור המפורסם על קמצא ובר קמצא, המחלוקת האיומה שהובילה לחורבן בית המקדש השני. הרגשתי שהמעשה האמיץ והאדיר של יעקב – שבא ממקום טהור ונקי ומלא אמונה, תיקן את העניין של קמצא ובר קמצא.

 

הסיפור של 'ברוך את ברוך' הוכיח לי, שהנה, אוטוטו זה קורה, משיח צריך להגיע ממש בכל רגע.

 

כי עם אמונה אמיתית כולנו יכולים להיות יעקב. הוא מנע מחלוקת אדירה, חסך מהגבאי מבוכה עצומה ושמר על מקום פרנסתו. ולא רק שהעדיף את השלום על פני המלחמה, אלא קידש שם שמים ברבים! אדם שכל כולו אמונה, על כל יופייה האדיר, מהלך על פני האדמה ומהווה דוגמה שאפילו האדמו"ר ממעליץ ייחל שיהיו עוד כמה יעקובים כמותו. כן, גם האדמו"ר הבין שהמשיח אכן צריך להגיע כל רגע.

 

כי מי יודע מה ערכו של "יהודי פשוט" כזה כמו יעקב בבית דין של מעלה?…

 

עשרים וארבעה אלף מתלמידיו של רבי עקיבא נידונו למות במגיפה איומה בין פסח לשבועות. הם נענשו רק בגלל שלא כיבדו אחד את השני. ביום ל"ג בעומר פסקה המגיפה. ביום הזה אנחנו לא רק שמחים בהילולת הצדיק התנא הקדוש – רבי שמעון בר יוחא, אלא גם ובעיקר בגלל שיום זה מזכיר לנו את האהבה הגדולה, הכבוד והיראה אחד לשני. אחרי הכל, ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה!

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה