איך אתם ישנים?

היום המיוחד בשנה כבר ממש במרחק נגיעה. אנחנו צועדים בהתרגשות אל היום הגדול, וכמובן, שהמעמד מחייב וצריך להתכונן.

מנהג ישראל להיות ערים בליל שבועות ולעסוק כל הלילה בתורה. וכידוע, מעלת הלימוד של ליל שבועות, כפי שמורים הספרים הקדושים, היא עצומה. הטעם המפורסם למנהג זה הוא, שבליל מתן תורה בני ישראל היו ישנים והקב"ה היה צריך להעיר אותם, ואת זה אנו מתקנים כל שנה. צריך לתת את הדעת על זה, הרי לא יכול להיות שלאבותינו אסור היה לישון?! אם כן, מדוע יש עניין כל כך גדול דווקא בליל מתן תורה, ליל שבועות, לא לישון, עד שהאר"י הקדוש זיע"א אמר שמי שיזכה להיות גיבור לא לישון ולעסוק כל הלילה בתורה מובטח לו שישלים את שנתו?

התשובה עמוקה מאוד.

כל חייו של האדם ועבודתו הרוחנית תלויים בעבודה על נקודה השינה. הרצונות שלנו תלויים באופן ישיר ברצונות איתם אנו הולכים לישון. לא מעט אנשים אומרים 'אני עייף, אני רוצה לישון…' ובכן, כל זמן ששעות השינה הן צורך קיומי להתחדשות הגוף והנשמה, לקום ליום חדש רעננים ודשנים ובצורה מבוקרת, אז אין כל בעיה. מתי כן? כשהמחשבה הזו לוקחת את האדם אל מחוזות השינה העמוקה והארוכה, זו שנגמרת בשעות המאוחרות של הבוקר, ואולי גם בתחילת הצהריים. הרצון לישון הוא אם כל חטאת והוא הגורם לאדם לא להצליח לקום מוקדם ובזריזות. וגם כשהוא קם בשעה מאוחרת, הוא נותר עייף ומרוקן מכוחות ואין לו שום חשק ורצון להתחיל את היום.

מאמרים נוספים בנושא:

קאשי, להתעורר כבר!

למה אנחנו עייפים?

טעם החיים

סוד ההתחדשות

במבט פשוט על העניין, זה עובד ככה. בשינה, האדם אינו חי. כל שעה מיותרת שאדם ישן – היא פחות שעה לחיות. אם כן, ברור לכל בר דעת שיש לו תכלית בחיים שהשינה היא לא משהו שצריך להתאוות אליו, אלא להגיע אליו בחוסר חשק ורצון ממש כמו אדם שנכנס לבית הסוהר. למה? מכיוון שהשינה היא אמצעי בלתי נמנע המאפשר לנו יותר שעות של עשייה. למשל, ככל שרכב יכול לנסוע יותר קילומטרים לליטר כך הוא יותר כדאי ומשתלם. כך צריך להיות היחס לשינה. לחשוב היטב מהו המינימום האפשרי לישון ולתפקד כראוי. כמובן שכוח התפילה מסייע כאן מאוד לאדם, וירבה להתפלל על השינה – שיזכה לקבל בה את כל הדרוש לו לבריאותו בגשמיות וברוחניות, ושחלילה לא יאבד את השעות היקרות שלו בשינה מיותרת. אדם עם תכלית מודע היטב לעניין זה ומעריך כראוי את הזמן שניתן לו, לא כמו זה שחי ללא תכלית ומטרה בחייו.

ובחשבון פשוט. אדם שישן באופן קבוע עשר דקות יותר מהזמן שהוא צריך באמת, מפסיד כשישים שעות בשנה. תארו לכם! שישים שעות יקרות של עשייה, עבודה רוחנית, של משפחתיות, של זוגיות, של חסדים ומצוות ועוד המון דברים נפלאים ויפים שאפשר לעשות בחיים. ואם הוא ישן שעה יותר ממה שהוא צריך באמת – הוא מפסיד כשלוש מאות שישים שעות בשנה, שזה יוצא יותר משבועיים של חיים! ובחצי יובל שנים הוא מפסיד יותר משנה שלמה! וזה לא הולך ברגל! ואתם מנסים לחשוב מה הייתם יכולים לעשות בעוד שנה של חיי? אם כך, זה ברור שכל היחס לשינה הוא יחס של קבלת גזירת המלך ותו לא, ולא צריכים להדר ולהחמיר בשינה כשיעור "חזון איש". הרצון לישון הוא פשוט רצון לשרוף חיים, כמוהו כהתאבדות רח"ל.

דבר נוסף, השינה היא אשליה גדולה. אדם חושב שהשינה מחיה ומחדשת אותו, אבל זאת טעות איומה! רק בורא עולם, שהוא חי החיים, הוא הנותן חיים ומחדש את חיינו. אדרבה, השינה היא אחת משישים במיתה, אז האם יכול להיות שהמוות נותן חיים?! לא, רק בורא עולם – "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". זו עובדה מוחשית שכל אחד נתקל בה – אדם יכול לישון שעות מרובות ולקום עייף מאוד. ולעומת זאת, אדם יכול לישון חצי שעה-שעה ולקום רענן עם כוחות רבים וחדשים. לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. לא על השינה חי האדם, רק על מוצא פי הבורא. הרצון לישון, במובן של לשקוע בשינה שעות על גבי שעות, הוא חוסר אמונה מוחלט.

השינה ממשיכה על האדם טומאה קשה מאוד, זו הסיבה שצריך ליטול ידיים מיד כשאנו קמים בבוקר. השינה היא קליפה וכל הגלות שלנו נקראת בחינת שינה, "דאיהי ישנה בגלותא". השינה השלילית, זו שנחשבת לגלות, מושכת על האדם חושך גדול מאוד והוא בקושי מצליח להתעורר ממנה. וגם כשכבר קם, אין לו חשק לכלום. לכן, בשינה החלק החשוב הוא האיכות, לא הכמות! ואיכות השינה תלויה באיכות החיבור עם הבורא שהיה לאדם טרם נרדם, לא בשום דבר אחר. אם יש לך חיבור עם הבורא, תקום יותר רענן, מרוכז ומלא מרץ. והכי חשוב, מלא ברצונות קדושים – רצון לצמוח ברוחניות שלך, להתחבר לבורא מתוך התפילה האישית, לעשות חסדים ועוד. תקום ליום של חיים! זו הסיבה שרבי אלעזר היה מתפלל אחרי תפילתו "ונשכים ונמצא ייחול לבבנו ליראה את שמך" (ברכות טז, ע"ב).

אולי גם זה יעניין אתכם:

עזוב הכל, זאת השעה שלך

מפתח מאסטר לחיים

משובחים כמו גרגירי קפה

אין הכוונה כמובן שמהיום לא נישן לעולם, אלא שנדע כיצד הולכים לישון. עם אילו רצונות וכיסופים נכנסתם למיטה? אילו מחשבות ליוו אתכם? כאשר אדם הולך לישון עם הרצונות הנכונים – קל לו לקום מתי שהוא רוצה. הסעיף הראשון בשולחן ערוך הוא "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו", על כך אומר הרמ"א: "ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב". מה הקשר? הרמ"א היה צריך לכתוב זאת בהלכות קריאת שמע שעל המיטה, לא? אלא, הוא אומר לנו שכל תכלית האדם היא לדבוק בבורא ואין שנייה אחת שבה אדם פטור מעבודה זו. אין דבר כזה לנוח, לישון. ממה? מהדבקות בבורא? מהקשר עם אבא שלך שבשמים? אתה לא הולך לישון, אלא שוכב לפני הקב"ה, וכאשר אתה שוכב לפניו אתה מתחבר איתו, ולפי איכות החיבור תוכל להתגבר כארי בבוקר. אם תישן כמו ארי, תקום כמו ארי. ואם היצר הרע יתגבר עליך אתה תישן כמו כלב, אז איך בדיוק תקום כמו אריה?

יצר הרע של השינה הוא רע ומסוכן מאוד ומתלבש באדם בצורת עייפות וגורם לו רק לרצות לישון. אפילו מתלבש במצוות שכביכול הרצון לישון הוא צורך רוחני. ואז האדם "עייף ויגע ולא ירא אלוקים", הוא מוצא לעצמו היתר להיזרק, לשכוח מהבורא, מקריאת שמע, פורק מעצמו עול מלכות שמים השם ישמור. כל החטאים והעוונות שלומדים מתוך חומש במדבר מתחילים מהפורעות הראשונה: "ויסעו מהר ה'" – אומר רש"י, כתינוק הבורח מבית הספר. אסור לברוח לשינה מכיוון שזה נחשב כבורח מבורא עולם, כמו יונה הנביא שברח מהשם יתברך ושקע בשינה עמוקה למרות הסערה הגדולה.

זה היום שלנו

שלוש נקודות מתחת לחופה

שבועות – מנהגים וסקירה כללית

צריך לרצות לחדש את האמונה, את המוח, לדבוק בבורא ואפילו לעבוד אותו בזמן השינה, אבל לא לרצות לישון על מנת לשקוע ולהתעורר מתישהו. אנחנו צריכים לדעת בדיוק באיזו שעה אנו רוצים לקום! אין מציאות כזו שאדם הולך לישון ו'מה שיהיה יהיה'. ככה לא חיים ואין לך חוסר יראת שמים גדול מזה. לכן, כאשר אדם הולך לישון הוא חייב להקדיש זמן הכנה לשינה. קודם כל, שיכין כלי לנטילת ידיים ליד המיטה, לאחר מכן יאמר קריאת שמע של על המיטה בכוונה, כי כל הפסוקים שאומרים בקריאת שמע מסוגלים לשמירה מהמזיקים, ובפרט צריך לכוון בפסוק "בידך אפקיד רוחי, פדית אותי ה' א-ל אמת", ויתחנן לבורא שהרוח שלו תהיה רק בידיו ולא בידי המזיקים חלילה. חשוב מאוד להרבות בתפילות אישיות, במילים שיוצאות מתוך הלב, לבקש מבורא עולם שישמור עלינו מהרצון לישון ושנזכה לעבודת השינה כראוי.

כאשר אדם הולך לישון עם כיסופים ואמונה שרק הקב"ה מחדש לו את המוח, הוא יראה איך שש שעות שינה הן הדבר הכי אידיאלי ורצוי לקום רעננים ומלאים בחשק ומרץ ליום החדש שאנו מקבלים, להיות ערניים, מרוכזים ובריאים. לא תמצאו דבר שהורס לאדם את החיים בגשמיות וברוחניות כמו ריבוי שינה, כפי שאומרת הגמרא "שינה ויין לצדיקים רע להם ולעולם" (סנהדרין).

בליל שבועות, החג בו נעשינו לממלכת כוהנים וגוי קדוש, היום בו קיבלנו ייעוד ותכלית – אסור לנו לישון. אסור לנו לברוח מהר ה' כתינוקות הבורחים מבית הספר. התורה מספרת שבהר סיני שמענו "כי לי בני ישראל עבדים, עבדיי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" – אנו עבדי ה' 24/7, לכן עלינו להתגבר ולהילחם ברצון לישון ולהמשיך את המלחמה הזו לכל השנה כולה, כי בזה תלויים כל חיינו. ויהי רצון שנזכה לקבל עול מלכות שמים ויתקיים בנו "הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות", אמן.