היא כאן, הוא שם.
היא כבר כאן, יחד איתי, ממש עוד רגע נוגעת בי. הוא נמצא שם, רחוק מאוד, נוגע בדבר האדיר הזה שרק מי שנמצא שם יודע במה מדובר. שרון רוטר כאן, ובעלה שם.
ערב ראש השנה וההתרגשות גדולה. ההכנות כבר בעיצומן, כל מה שנשאר הוא רק להביא את הבית למצב סביר ולקבל את החג בניקיון החיצוני והפנימי כאחד.
הבעלים באומן, גם הם בעיצומן של הכנות וההתרגשות ניכרת בקולם בשיחה הקצרה בטלפון, כשאנו מברכים אחד את השני בשנה וחתימה טובה ונהנים מהגעגועים ומהאהבה המתגברת עם כל קילומטר של מרחק.
אני לא מרגישה מסכנה. למרות הקולות המלחששים והמלעיגים מסביב של, "איך הוא עזב אותה בחג עם ארבעה ילדים ובטן של חודש שמיני?" – אני דווקא מרגישה התעלות רוחנית ושמחה גדולה.
לא, לא תמצאו בי אפילו שמץ של תחושת התקרבנות וגם לא טרוניה על בעלי. ההיפך הוא הנכון, אני יודעת ובטוחה במיליון אחוז שאנו עושים את הדבר הנכון. גם הוא נוסע בלב שלם, כי הוא יודע שאני שמחה ובטוחה ושהמהלך הזה למענו בדיוק כמו למעננו.
מאמרים נוספים בנושא:
אני מודה לקדוש-ברוך-הוא שנתן לי לראות את הדברים באור הזה. לא תמיד זה היה כך ובעבר אכן חששתי כשהתקרב המועד הזה, ולעיתים אף סבלתי במהלך החג.
אבל עם השנים, כשכל פעם מחדש זכיתי לפדות את השיק התפוח כשבעלי חזר מאושר, מחובר לעצמו ולבורא עולם ונקי ומקולף מעוד קליפה, הביטחון גבר והסבל נעלם.
גם למדתי ליהנות מהחופש ומצאתי את המקום שלי יחד עם עוד נשות אומן עליזות, כשאנו מפנקות את עצמנו ומרגישות מחויבות רק לעצמנו ולילדינו. אנחנו סועדות יחד, לומדות ומתפללות ולא חוסכות מעצמנו דבר.
לעומת הגברים של הישוב, שלא מצליחים להבין את מהות הנסיעה ונוטים להתייחס רק להפרדת המשפחה, דווקא מהנשים אני מרגישה פרגון ואפילו קנאה קלה כשהן רואות אותנו – "נשות אומן" חזקות, שמחות ומשוחררות. הן גם מייחלות שהגברים שלהן יעברו את החוויה הקדושה והמעצימה הזו, ורובן היו מוותרות בשמחה על הסעודה המשפחתית והחוויה של ה"ביחד" למען מטרה גבוהה זו.
הנשים, לעומת הגברים, מצליחות לראות את הפן הרוחני של הדבר ולא את הגשמי, ולהתחבר אליו.
אני סמוכה ובטוחה שבעלי יזכה ביום הדין הזה, כמו בכל השנים שעברו, להתחבר באמת למהות של היום הזה, להתפלל מתוך כוונה ופתיחות הלב, לשמוח ולהתעלות יחד עם כל אלפי המתפללים בציונו של רבי נחמן מברסלב, שתומכים בו נפשית ורוחנית כדי להיות במעלה הזו.
אולי גם זה יעניין אתכם:
בזכות המעמד הקדוש וההמוני, והחיבור החזק לצדיק שמנצח על הכל, מתחברים כולם לב אל לב באחדות, מוחאים כפיים חזק, שרים בקול גדול, בוכים בדמעות של אמת ומצילים כל אחד את נשמתו ואת הנשמות הקשורות אליו, ואת כל עם ישראל והעולם כולו.
לעצמי אני מאחלת שאזכה לחטוף גם משהו מהתפילה, מהלימוד, מהכוונה ופתיחות הלב. ואפילו אם תהיה זו רק שורה אחת או פיוט שיעלו בי דמעות של התרגשות ותשובה, ואזכה להתחבר באמת ברגע הזה לעצמי ולבורא עולם, תהיה זו מתנה נהדרת, מעין טעימה קטנה אך גדולה וזכות להיות באותו רגע באחדות עם הבעל שלי, שרחוק אלף מילין אך קרוב יותר מאי-פעם.
אז כאן המקום לאחל לכולנו שנזכה לעבור את החג בשלום, כל אחד ואחת באשר הוא, שנחתם לחיים, לבריאות, לאמונה, לפרנסה טובה ולכל הברכות והישועות ושנזכה לראות משיח צדקנו השנה, ונרקוד יחד בהיכל מקדשנו, אמן סלה.
שנה טובה ומתוקה לכל עם ישראל.
* * *
שרון רוטר, רעיה, אמא, זמרת, כותבת ואוהבת לשאול שאלות ולקבל גם תשובות. נמצאת בתהליך של חזרה בתשובה כשבע שנים באופן מעשי, אך כבר יותר מעשור מעוניינת להתחבר ולחקור את שורשיה היהודים. את התפנית החדה שפתחה לה את הלב ואת האמונה בבורא עולם היא זוקפת לזכותו של רבי נחמן מברסלב ומשנתו. אתם מוזמנים לכתוב לשרון רוטר בכתובת: sharonroter@gmail.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור