אני, מה שהייתי או מה שאהיה?

אני, זה מה שהייתי בשנה שתיכף מסתיימת, או מה שאהיה בשנה הבאה?

השאלה הזו תמיד עולה כשחודש אלול בפתח, כשסוף השנה כבר במרחק נגיעה והשנה החדשה היא בין הנושאים העיקריים שעולים במחשבות שלנו בכל התחומים, ושבולטים מאוד בלוח השנה בימים אלה.

בתקופה הזו, כשאנו עם הפנים לסיום השנה – יש התרגשות מיוחדת. מצד אחד, תחושת "הזדקנות", תחושת החמצה, אכזבה, תחושה ששום דבר לא באמת השתנה. ומצד שני, יש תחושת התחלה, אופטימיות, תקוות והמון החלטות שבשנה הבאה הכל יהיה אחרת.

ההסתכלות אחורה, מזכירה לנו שלא עמדנו בהחלטות שהחלטנו ולא התמדנו במה שרצינו. אצל אחד זה נוגע בדיאטה וספורט, אצל השני זה נוגע בסיום לימודים שהוא מושך ולא מסיים חובותיו, אצל שלישי זה נוגע בהחלטות בעבודה, ואצל אחרים זה בהשקעה בילדים, ברצון לזוגיות ועוד.

הזמן הזה, כשהדלת אוטוטו נסגרת, מגיע עם מראה גדולה שמראה לנו איפה אנחנו עומדים.

הסתכלות קדימה מביאה איתה את הרצונות שלנו והחלומות לשינוי והתפתחות. הסתכלות קדימה היא בחינת אלומת אור המאירה ומתמקדת ברצון שלנו.

מה יאפשר לנו לעשות שינוי בשנה הבאה? מה יעזור לנו למצוא את עצמנו בסוף שנה הבאה עם מראה המשקפת התקדמות?

כדי להבין את זה, אנחנו צריכים להכיר את הטיפוסים לפי ממדי הזמן:

עבר – יש אנשים שחיים בעבר הרחוק. הם מתרפקים על העבר. אם היה טוב, הרי שיניפו את העבר כדגל על נס, ואם היה רע הם נשארים אוחזים ולא משתחררים ממנו. הרבה זמן והרבה מחשבה הם מבלים אי שם בעבר הרחוק. הם אוספים תמונות, מדפדפים הרבה באלבומים, מספרים על עצמם בתקופות צעירות שלהם, חוזרים ומספרים על עברם הצבאי או הצלחותיהם בלימודים בתיכון, מספרים על מנהגיהם בעבר, על הדרך בה עשו הכל לבד ולא קנו מוכן, קירות הבית שלהם מלאים תמונות של בני משפחה שנפטרו, דורות רבים, תמונות שחור לבן.

לאנשים האלה יש הרגלים שהם לא יזוזו מהם. הם כאלו שמתאפיינים במחלות מסוימות, כגון: עצירות, טחורים, ליחה, רגזנות וכעס, מרירות ודיכאון.

הטיפול בהם קשור לשחרור העבר מבחינה פיזית ורגשית.

מאמרים נוספים בנושא:

רק להיות

תחיו את הרגע

מחכה לרגע הזה

רגעים מיוחדים

כל רגע נחשב

רגעים מכריעים

זה ממש עכשיו

עכשיו או לעולם לא

גנב הזמן, שמעתם עליו?

הרגעים הקסומים של אלול

אימון בלי הפסקה

העבר הקרוב – יש אנשים שמרוכזים במה שעבר עליהם לאחרונה, בימים האחרונים. הם כל הזמן עסוקים במה אמרו להם ומה הם אמרו לאחרים ואולי יכלו לומר דברים נוספים שלא אמרו, והם עסוקים ברכילות "וטחינה" של האירועים האחרונים שוב ושוב. הם מדברים הרבה על מה שעבר עליהם ומבקרים את עצמם ואחרים. הם יודעים הכל על כולם, לפעמים בחוסר דיוק רב.

אנשים אלה מתאפיינים בבעיות בריאות ובמחלות, כמו: נדודי שינה, לחץ דם, אלרגיות, מחלות אוטואימוניות בהן הגוף תוקף את עצמו.

הטיפול בהם קשור להרפיה והתמקדות נכונה ולימוד מחשבת קלילות.

העתיד – אלו אנשים שצועדים כל הזמן לפרויקט הבא, יש להם לו"ז עמוס ביומן, הם מוכנים לכל דבר מראש, אפילו יכינו את הבגדים ערב קודם. הם יודעים מתי ילכו לבלות ועם מי. לרוב, הם מאורגנים עד הפרט האחרון. בבית לא יחסר להם קמח או סוכר או בטרייה… אם יש שינוי בתוכנית הם לא מאפשרים אותו ונכנסים ללחץ, אבל משדרים כביכול שליטה ואיפוק עד שיש התפרצות.

הבעיות הבריאותיות המאפיינות אותם הן: מחלות של לחץ, אולקוס, מיגרנה, לחץ דם גבוה, בעיות של בלוטת התריס, מחלות לב ועוד.

הטיפול בהם קשור ללימוד האפשרות לסמוך על אחרים, להרפות, ולהרגיש ביטחון.

ויש אנשים שקוראים הרבה ספרים. ספרי דמיון, חולמים על מה שאולי יקרה להם אי פעם, גולשים באינטרנט באתרי מידע רבים, ביתם לא נקי ולא מסודר, הם לא פרקטיים ואצלם הייתי נמנעת מלשתות קפה…

הבעיות הבריאותיות שלהם קשורות למחלות ההזנחה, בעיות עור, פצעים שאינם מתרפאים, בעיות ומחלות שקשורות לחוסר תשומת לב וחוסר מעקב.

הטיפול בהם הוא להיכנס לגבולות החיים בלי ניתוק ובריחה.

וישנו ממד זמן נוסף: ההווה – כאן ועכשיו!

כאן ועכשיו – כאן תמצאו את האנשים עם הסבלנות, הממוקדים, אלה שיש להם בהירות, רוגע וכיוון פשוט. הם לא דואגים למה שהיה או מה שיהיה. הם נעים בכוח העבר והעתיד, אבל תשומת הלב שלהם היא כאן ועכשיו. יש להם מטרה והם נעים צעד אחר צעד בנחת. הם יודעים לעצור, להתבונן ולהתקדם נכון.

מי אנחנו?

האמת היא שבכל אחד מאיתנו יש את כל טיפוסי הזמן. יש בנו את כל הזמנים גם יחד, כולנו מורכבים מטיפוסי עבר וגם מטיפוסי העתיד, כל אחד במינון אחר. כל אחד יש לו ממד זמן דומיננטי יותר. אחד יהיה יותר "תפוס בעבר" ואילו השני "אוחז בעתיד". מה שברור הוא, שלכולנו יש מעט מדי מממד הזמן של כאן ועכשיו.

לכן, בזמן שנשאר לנו מהשנה, ראוי שכל אחד יבדוק את עצמו היכן הוא "יושב" יותר, האם הוא ברובו בעבר? האם בעתיד?

ה"תשובה" שלו, תמיד ובמיוחד בתקופת התשובה וחשבון הנפש, היא להקטין את ממד הזמן בו הוא נמצא הרבה מדי, ולהעלות את עצמו יותר ויותר לממד של כאן ועכשיו.

ולמה זה כדאי?

כאשר אדם נמצא ברובו כאן ועכשיו דרכו ברורה, בהירה, הוא מדויק בחשיבה ובמעשה, הוא מגיע להישגים, הרגשתו טובה, רגועה והוא לא לחוץ.

יש לזה השפעה גם על מצבו הבריאותי, מכיוון שזה מצב מאוזן שאין בו תלות או מתח, לחץ או ניתוק, יש בזה בריאות פיזית ונפשית.

לכן, טוב שיהיה בנו מעט מכל אחד מממדי הזמן. טוב שנלמד מהעבר וטוב שיהיה לנו חזון לעתיד, אבל את רוב רובנו אנחנו צריכים לשים בנוכחות העכשווית!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com