לכבוד הילולת הצדיק רבי יהודה זאב ליבוביץ זיע”א

למשוך בעט סופרים ולהעלות עלי כתב את דמותו המסתורית והערפילית של הגאון הצדיק רבי יהודה זאב זצ"ל, היא מן המלאכות הקשות שבמקדש. 

ולא רק, אלא לקחת את פרקי חייו הגדושים של הצדיק הקדוש הזה ולקפלם לתוך מאמר קצר, חייו שהיו מקשה אחת של דבקות הרוממות ואשר הקשר בינם לבין העולם הזה לא היה אף לא מקרי מכל הבחינות, גם בגלל הסבל הרב שהיה מנת חלקו כל ימי חייו אשר היו מלאים חולי וייסורים שהם בפני עצמם יש בהם ביותר משיעור של כדי להעלות ולקדש את בעליהן, וגם ובפרט בגלל היותו שקוע בעולמות טמירים ונעלמים של תורה ועבודה ומדרגות עד בלי גבול ומידה, ואיך נציב אנו גבול ומידת יריעה לדבר שהוא למעלה מהשגתנו ומידתנו?!…

מה גם, שמעטה ההסתר שבתוך ההסתר וההעלם מעיני הבריות שעטה על עצמו כל ימי חייו, ואשר האפילו למראית עין על גדלותו בנגלה ובנסתר, והעלימו את פרישותו וצדקותו היתרה, גם  זאת לא יקל עלינו כלל במלאכה.

רבי יהודה זאב הייתה אמנם דרכו למעט מערכו בפני המון העם ולהציב בפניהם מצגת של דמות פשוטה כדי שיתרחקו ממנו, והיה עושה כל צדקי שבעולם להבריח מסביבו כל סקרן או שאר אנשים שניסו לגשש מסביבו, אך בפני גדולי ישראל היה רבי יהודה מתגלה ומתוודה והיה פותח בפניהם את כל צוהר עולמו, אם בחליפת מכתבים מלאים מזן אל זן במשכיות חמדת התורה, ואם בביקוריו במעונותיהם, אז היו נושרים מפיו מרגליות טהורות בזו אחר זו בכל ים התלמוד.

גם בפני קומץ מקורביו ומשמשיו שהתמסרו למענו, ועזרוהו וסעדוהו בחוליו ובזקנותו היה מגלה רבות מצופן מדרגותיו, אם כי בגילוי טפח וכיסוי טפחיים, וייזכר לטובה נאמן ביתו הרב אהרן שטרן שליט"א, אשר ליוהו עשרות בשנים, ובפרט בעשור האחרון לא זזה ידו מתוך ידו, ורוב מעשיות הקודש במאמר שלפנינו הם מעדותו האישית ממה שראה, ממה שחזה בעיניו ושמע באוזניו.

כבר אז היה מרותק למיטתו סובל מייסורי תופת ומלופף בחולשה רבה, אך זאת יצוין כי היה ניתן לראות בחוש שעל אף כל זאת, ובתוך כל כלי העזר הרפואיים והאורתופדיים שסובבוהו, הרי הברכות והתפילות נאמרו על ידו בנעימה רבה ובחיות כשל בחור צעיר הנמצא בין כותלי הישיבה, וכל העת היה שקוע במחשבות של לימוד ובשרעפי קודש. ומעיד כותב המאמר: "זכורני כי באחת הפעמים כששהיתי בחדרו, היו לי כמה רגעים בהם התהלכתי כשידי שלובים על אחורי הגב כמנהג גוברין יהודאין, אך רבי יהודה זאב אשר כל כולו היה פשטות ושפלות לא סבל את דברים כגון דא, וכבר העיר באוזני משמשו בקודש כי אין הוא רוצה בכאלו אשר מסובבים להם כשידיהם משולבים, דבר המראה על מעין יוהרה ומעשה חשיבות אשר אינו מתאים לאופי הבית והאווירה…. אם זה היה האווירה בבית זה ובמחיצה זו, הרי שלכתוב עליו יריעות מעל גבי עיתון ולתאר את מדרגותיו ברבים, הרי שהם בחינת קל וחומר ובן בנו של קל וחומר שאינם תואמים את הלך הרוח של האיש שכולו הקרין פשטות ותמות, עד כי כאדם מן הצד לא יכולת להעלות על דעתך במי מדובר…."

מאמרים נוספים בנושא:

לגור עם הצדיק, ראיון עם הרבנית שטרן

לכבד כל יהודי!

יהודים פשוטים מדברים

הזמנה להילולת הצדיק זיע"א – שש שנים להסתלקותו!

בימי ילדותו

רבי יהודה זאב נולד ביום ו' בתשרי שנת תרפ"ב בעיר אורשעווע – שבעיירה זו כיהן תקופה כ"ק האדמו"ר מסאטמר זצ"ל ברבנות. אביו הרה"צ רבי יחיאל צבי שכונה 'הרבי מאורשעווע' עקב כך שכיהן באדמ"ורות בעיירתו, מלמדו הראשון בנגלה ובנסתר היה אביו אשר למדו תורה, ובספריו של רבי יהודה זאב מביא הוא רבות עניינים ותורות בנסתר ממה שקיבל מאביו, והגאון רבי יואל הירשפונג זצ"ל יעיד מאוחר יותר במכתב אל רבי יהודה זאב ויכתוב כך: "ידיד נפשי הרב החסיד בנן של קדושים, רכא בר רכא רבי יהודה זאב ליבוביץ שליט"א". גם כ"ק אדמו"ר  רבי ישכר דב מקאמרנא זצ"ל, כתב על אביו במכתב לרבינו: "ואגב אזכור את אביו הקדוש מוהר"ר יחיאל צבי הי"ד זצוק"ל, שהיה מפורסם בתורה ויראת שמים במסירות נפש, והמפורסמות אין צריכין ראיה".

כשגדל הנער נשלח ללמוד בעיר מארגרעטין במחיצתו של הרב ממארגטין זצ"ל, במעלליו התנכר הנער ועשה חיל רב בלימוד, והמשיך אחר כך בלימודיו אצל רבי יודל גרינוואלד זצ"ל בסקלהיד, שם הוסיף חכמה על חכמתו, ואחר כך המשיך להשלים את לימודיו בסאטמר במחיצת רבו המובהק הרה"ק רבי יואל מסאטמר, אביו עבר אף הוא לגור באותה תקופה בסאטמר וכך עשה את שנות בחרותו המפוארים במחיצת אביו, ששימש בעיר כמלמד דרדקי, כשאמו הצדקנית עוזרת אף היא בפרנסת הבית בהחזיקה חנות מכולת תחת ידה, ובדבקות גדולה ברבו הגה"ק מסאטמר.

חביבות יתרה נודעה לו אצל הרבי מסאטמר, ופעם ביום הפורים כשהיה בדיחי דעתיה טובא כטוב ליבו ביין, ניגש אל רבו במשתה היין ואמר לו כי רוצה להגיד לפניו דבר מה אך מפחד מהקפדה, הרבי נתן את אישורו ואז הוא אמר: "יואל ראשי תיבות ה' לי ולא אירא, עוד הוסיף ואמר לרבו באותו מעמד כי יואל הוא ראשי תיבות ויסגי 'יומיכון ויתן ארוכה לשניכון'". רבי יואל נהנה מאוד מאמרתו השנונה של תלמידו היקר, ושנים רבות לאחר מכן כשהיה פוגשו היה מזכיר לו בקורת רוח את הנוטרקין שדרש בצעירותו.

אולי גם זה יעניין אתכם:

מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א
אביהם של ישראל
ומרדכי יצא… עד שיבוא אליהו

בשנות הזעם

עם עלות הכורת על יהדות אירופה, גלה אף רבי יהודה זאב למחנות ועבר שם שבעת מדורי גיהינום כשהנאצים ימ"ש מותירים אותו שבור בגופו אך לא ברוחו, אחיו היה מספר כי הם הגיעו למחנה כשלוש מאות בחורים חסידיים יחדיו מסאטמר ובסיום המלחמה נשארו מהם רק שלושים! ורבי יהודה זאב היה נקרא בפי כל באי המחנה 'קדיש זאגער', עקב כך שכל אימת שהיו מוציאים את גוויותיהם של הנהרגים לקבורה היה רץ אחרי העגלה ואומר קדיש בהתעוררות ובצעקה רבה לעילוי נשמתם.

רבינו היה משיח בפני נאמנו הרב שטרן כזאת: בעיירתם בהונגריה היה ילד פולני גוי יתום ומוזנח בשם איוואן, שהיה מוגדר כשק החבטות של העיירה וכל ילדי העיר היו מחרפים, מכים מבזים אותו בכל מיני התבזויות, והיה הנער הזה מוכה הגורל הולך בהזנחה ברחובות מורעב ובלוי סחבות, היחיד שחמל עליו והיה מכניסו לביתו ומאכילהו ומשקהו ומלבישו מחצלות היה רבי יחיאל צבי, אביו של הרב. כששאלוהו ילדיו, מה פשר מעשיו? היה עונה סתומות: 'שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו'.

ברבות הימים, כשרבי יהודה זאב שהה במחנה ההשמדה, היה אותו איוואן אחראי על מטבח המחנה והיה זוכר לו חסד נעורים של אביו והיה מבריח לו אוכל לשבעה ומים במשורה, ובזכות כך נשאר לחיות ושרד את ימי המחנה, והיה רבינו מפטיר בשבח הראות הרחוקה של אביו. בתום המלחמה שבור ורצוץ ודואב כשממשפחתו נשארו לו רק אח ושני אחיות, הפליג רבי יהודה זאב ארצה באניית מעפילים, עם בואם אל חופי הארץ נלקחו באי האנייה לגלות קפריסין, שם שהה תקופה ולאחר מכן הפליג ארצה. עם בואו ארצה כשירד בכבש האנייה התפלא לראות את ידידיו לעתיד – הרה"צ ר' יוסף וולטוך והרבי מקאמרנא זצ"ל, ממתינים לו ליד כבש האנייה, הם קיבלו אותו בשמחה רבה. כשסיפר זאת בפני מקורבו הרב שטרן, שאלהו מהיכן ידעו המה על דבר בואו ארצה, והשיב כי גם אצלו היה תמיהה הדבר וכנראה שאליהו הנביא גילה להם זאת…

ב"ה אם ירצה השם יתברך כדרכנו בקודש ובהמשך להנהגתו הקדושה בא' טבת, נר שביעי של חנוכה, נערוך סעודת ראש חודש, ונמשיך את סיפור חייו המופלאים, הפלאיים ומורמים מעם.

המאמר מוקדש לעילוי נשמת ברכה כתון בת שרה ז"ל תנצב"ה.