למה לנסות?

אז למה לנסות?

"טום, פספסת שלוש כותרות משנה, תמונה אחת ולא הכנסת את נתוני המדיה החברתית של הפוסט מאתמול".

"דב, מתחיל להימאס לי מזה, בן אדם. המאמר הזה גדול, הוא גם ככה יצליח. נשיג את אחוזי הרייטינג והטראפיק שאנחנו רוצים, תירגע!"

"אירגע כשאראה תוצאות. לא משאירים לידיו של הסיכון שום דבר אפילו לא פרט קטן. בכל מקום או פינה שאתה יכול לשדרג את העבודה ולהוסיף עוד משתמשים – הכי טוב. או שזה יתקע ויישאר תלוי עוד בתהליך הייצור, אתה מבין?"

"תשמע, חשבתי שאתה מאמין שהכל בידיים של בורא עולם!"…

והוא טרק לי את הדלת בפנים.

חוץ מהדרמטיות שלו ועצם היותו כותב עצום, טום זרק משפט מפוצץ לחלל החדר שהדהד לו חזק מאוד בראש.

האם לכסות את כל העניין עד לפרטים הכי קטנים זה, בעצם, להוציא את בורא עולם ממשוואת האמונה? כי אם הכל ממנו, אז למה לנסות?

ישנם שני מצבים בחיים בהם האמת" שהכל מאת השם, ברורה כשמש ונשמעת היטב באוזניים.

הראשונה – כשאין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב. זה יכול להיות, חלילה, כשאדם חולה והרופאים הרימו ידיים ואמרו נואש מהאדם ואין להם עוד מה לעשות. זה יכול להיות כשאדם קונה כרטיס לוטו כשאין שום דרך להגביר את הסיכוי לנצח ועוד.

במקרים האלה זה מאוד ברור שיש רק כתובת אחת: בורא עולם!

כי זה ברור שרק משהו שמימי, אירוע שמימי שהופך את המציאות שאנו מכירים למשהו שאנחנו רוצים שיהיה אחרת כמובן.

מאמרים נוספים בנושא:

לעשות, או לחכות שאלוקים יעשה?

פיל הברזל

להזיז את הגבינה

הדבר הכי טוב שקרה לך

אז איך דברים ישתנו?

מתי כבר יהיה טוב?

אלוקים לא יוצא להפסקת קפה

שווה לנסות, נכון?

מי ינצח?

שאלה של בחירה

ברוכים הבאים לזירה הלוהטת

השנייה – כשאנחנו עושים הכל. זה יכול להיות אתלט שמתאמן 14 שעות ביום, דוחף את עצמו מעבר ליכולות והזמן שלו כדי להיות במצב מצוין. עם כוח רצון מובהק האתלט הזה ישרוד עם 800 קלוריות ליום מירקות, כך ינצח במשחקי האולימפיאדה.

וכשיגיע היום הגדול, אז הוא יגלה בארבע דקות הקרובות (רגע לפני הניצחון) אם המאמצים שלו בארבע השנים האחרונות יניבו פירות. מעבר לזה הוא לא יכול לעשות שום דבר ממה שעשה. כלום.

זה גם יכול להיות יזם סטארט אפ צעיר. יש לו את הזכויות על המוצר, את הצוות הטוב ביותר ומספיק כסף לפרויקט שלו. הוא השקיע יותר מ-60 שעות שבועיות במשך שלוש שנים כדי לשלוט בשוק. הגרסה האחרונה, ספינת הדגל של המוצר – כבר מוכנה! לא היו שום טעויות. רק המחר יביא איתו את פריצת הדרך של החברה. זהו, מעבר לזה הוא לא יכול לעשות שום דבר ממה שעשה. כלום.

וזה יכול להיות גם כל אחד מאיתנו. אנחנו לומדים בהתמדה כל יום. עובדים. מייצרים, משווקים. עומדים איתנים מול פיתויי העולם הזה ונשארים נאמנים לעצמנו, משפחתנו, חברינו ובוראנו. אנחנו שומרים שבת, עושים חסדים. אוכלים כשר, נזהרים מאוד במה שאנו אומרים וגם לא מרמים. ואז, רק ביום ההולדת ה-120 שלנו, כשנעמוד בבית דין של מעלה מלאי פחד וחרדה, הדבר היחיד שנצליח לחשוב עליו הוא – "עשיתי כל מה שיכולתי…"

זה גם כשהכל בידיים של בורא עולם. כשאנחנו עושים כל שביכולתנו כדי להשיג את המטרה והיעד שהצבנו לעצמנו ואין שום דבר נוסף שאנחנו יכולים לחשוב עליו, זה ברור שעכשיו הכל בידיים של הבורא.

האם האתלט ייתן את השואו של חייו, או שמא יפספס את ההזדמנות לעלות על מדרגת המקום הראשון של פודיום הניצחון בגלל שנייה או שתיים?

האם המוצר יהיה הגל של העתיד, או עוד אירוע לא צפוי שיגרום למחשבים שלנו להיות יותר איטיים?

האם מידות הנפש שלנו מספיק מעובדות, או שמא עיגלנו פינות והעברנו כדי לעשות לעצמנו חיים קלים יותר? האם יסלחו לנו?

הכל בידיים של הבורא.

זו הסיבה שזה מאוד חיוני וחשוב שנעשה כל שביכולתנו בכל דבר, את ההשתדלות המתבקשת מאיתנו. אם לא נעמוד בציפיות, אם נתאכזב, תמיד נוכל לתלות את הכישלון בעצמנו. תמיד נוכל לומר שאם היינו עושים את זה אחרת התוצאות היו יכולות להיות טובות יותר. כן, תמיד נוכל להוציא את הבורא מהמשוואה. דבר שבכלל לא מומלץ!

אבל! כשאין בידינו לעשות או להוסיף עוד כדי לקדם או לשפר את הדברים, זה ברור שהצעד הבא הוא – התפילה! כן, התפילה האישית עליה מדבר רבי נחמן מברסלב (ההתבודדות) בעזרתה תמיד נוכל לשנות מהלכים בכל תחומי חיינו.

כי אחרי שנעשה את זה, רק אז נוכל באמת לומר שעשינו הכל, וכל השאר בידיים של הבורא.