התבלין שמשנה את הטעם
שימו אותו בכל תבשיל, קחו אותו עם כל ביס – ותראו איך הביס או האוכל הופכים לדבר הכי טעים שאכלתם. דב בער הלוי על התבלין שמשנה את טעם החיים!
מה קורה כשאנחנו נזרקים לתוך מצב בו האמונה שלנו באלוקים נבחנת מכל כיוון אפשרי?
מה קורה כשהמצב הזה נשאר איתנו זמן ממושך, משל היה דבק מעצבן?
מה קורה כשאנחנו מרגישים תקועים ושהאוויר כבר כמעט נגמר לנו בריאות?
אמונה, היא התבלין של החיים.
אמונה, היא המילה שמשנה את חוקי המשחק.
שימו אותה בכל תבשיל, קחו אותה עם כל ביס – ותראו איך הביס או האוכל הופכים לדבר הכי טעים שאכלתם.
אתם אפילו יכולים לאכול את הירקות האלה שנשבעתם שלא תכניסו לפה, כי אם שימו קצת מהתבלין הזה – אמונה, פוף! בקסם שכזה הירקות האלה יהפכו לדבר הכי טעים שאכלתם.
אז איך אנחנו מלטשים את הצמח הזה ומפיקים ממנו את התבלין המיוחד שישנה לנו את הטעם של החיים?
גיליתי את הדרך. זה מושג שהרב שלום ארוש מדבר עליו שוב ושוב. לאדם מאמין יש ענווה! הוא מסוגל לבטל כל דבר שהוא רוצה למען בוראו. איך? תרשמו: כל מה שהוא רוצה זה רק מה שהשם רוצה.
וזה, חברים יקרים, המפתח הבא הידיעה!
אם מסתמן שהיום לא אצליח בראיון לעבודה והעבודה שאני כל כך רוצה לא תהיה שלי, אם לא אצליח למכור שום כלום ללקוח, אם לא אצליח בטסט והרישיון יחכה עוד כמה ימים, אם האנשים שלא התייחסו אלי לא יפה קיבלו קידום – זה בסדר. זה מה שהשם רוצה, אז גם אני.
מאמרים נוספים בנושא:
ולא, אל תאמרו את זה ככה כאילו ראיתם איזו יצירת אומנות (הו, איזה יופי…) רק כדי לצאת ידי חובה. אלא מכל הלב – אז גם אני רוצה את זה!
זה העניין של התבלין המיוחד הזה, ככה הוא פועל. לא זורקים אותו סתם לסיר וזהו. צריך לומר מכל הלב, מבפנים ממש כדי להרגיש את השינוי שהוא עושה בטעם, בחיים שלנו.
ברור גם שלא נאמר את זה על דברים שבורא עולם נותן לנו שליטה עליהם. למשל, לא לקום מאוחר, להשקיע רק חלק מהמאמצים בזמן שאנחנו יכולים להשקיע יותר כדי להשיג את המטרה, או חלילה לחטוא – אלה מהדברים שהם לא רצון השם. בכל אופן, כשאנחנו נותנים הכל – כשאנחנו צריכים להתעורר בזמן, לעבוד על מידות הנפש שלנו בכל מצב, לקיים מצוות ככל שיש באפשרותנו ועוד זה יעבוד. אך מה שמעבר לזה הוא לא מרחב השליטה שלנו, לא התחום שלנו. אלא אך ורק של בורא עולם. רק שלו.
מה קורה כשכל מה שמעבר למאמצים שלנו הוא מה שהשם רוצה? מה קורה כשאנחנו חוטאים לרצון שלו?
כל מצב בחיים שמעורר באופן אוטומטי כעס, התנגדות, עצבות, חוסר תקווה, ואפילו דיכאון – מייצר רגשות של רוגע, שלווה, שמחה וכוח.
מעניין, נכון?
אבל אם שאלתם, אז בכל פעולה שאנו עושים אנחנו למעשה מזכירים לעצמנו שבורא עולם שותף בה באופן אישי. זה מאוד חיוני והכרחי, כי לא פעם דברים קורים בחיינו לא כמו שהיינו רוצים, או בעולם, לכן המסקנה שבאה מתוך הבטן בסוג של 'שליף' היא ש"אלוקים לא היה פה". אנו מניחים שבגלל שחשבנו משהו לא טוב, אז לאלוקים – שהוא כולו טוב, אין קשר לזה. בתת המודע שלנו אנו נכנעים להנחה שאלוקים לא קיים במקום הזה ברגע זה.
שווה שמיעה!
אך ברגע שאנו מבינים את מה שאלוקים רוצה בדיוק – הוא כאן! הוא מעל הדבר הזה! הוא מסתכל עלינו! הוא חוזר למקומו הטבעי: כל מקום, כולל בלב שלנו בכל הזמנים.
כשאנחנו בונים יכולת להיות שמחים בכל מצב, אנחנו מתחילים לסדוק את האגו שלנו. הגאווה מתחילה ליפול. אנחנו מאבדים את היכולת לשפוט כל מצב כסיבה להיות מתוסכלים ולהתעצבן. אנחנו פועלים על פי המסר המאלף של רבן גמליאל (מפרקי אבות ד, ב): "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
אהבו כל דבר בעולם שלו ואף אחד לא יצליח לפגוע בכם. ובכל מצב, אמרו את המשפט הזו והציתו את ניצוץ האמונה שלכם, והתענגו מחום להבות השמחה: אם זה מה שהשם רוצה, אז גם אני רוצה!
אפילו אם זו ההתפתחות האישית או ההתפתחות הכללית, או שהעולם הוא משהו שאתם מגלים כלא נעים או נוח – תרגישו הכי נפלא עם עצמכם רק מעצם הידיעה שאם זה מה שהשם רוצה – אז גם אתם רוצים!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור