לא פורים, חתונה!
אם זו לא הייתה חתונה הייתם חושבים שאני מדבר על נשף פורים יוקרתי... הרב אליעזר רפאל ברוידא על הכלה שכעסה והגיעה בוכה לחופה, והמחיר הכבד של הכעס.
אם זו לא הייתה חתונה, הייתם חושבים שאני מדבר על נשף פורים יוקרתי…
פעם הייתה לי הזדמנות מאוד כואבת לראות כלה שאיבדה את העשתונות שלה ממש דקה-שתיים לפני טקס החופה. מסיבה לא מובנת, הכלה פתאום כעסה מאוד על אחותה, דמעות החלו לזלוג מעיניה והאיפור השחור שבעין החל להימרח על הלחיים שלה. המראה לא היה נעים בלשון עדינה. החתן כמעט התעלף כשראה את הכלה שלו ככה, הוא חשב שהבת של דרקולה מתקרבת לעברו…
איך זה בשביל תחפושת פורים מקורית? האם ראיתם פעם את הבת של דרקולה בחתונה? אם זו לא הייתה טרגדיה, זה היה יכול להיות מצחיק. אבל האמת היא, שאנשים כועסים נראים מאוד מאוד לא טוב, אפילו מפחידים. אך כשמתבוננים על זה לעומק, מגלים שהם נראים גם מאוד מאוד מגוחכים.
ולדרקולה היה גם בן בדמות חתן. הוא לבש חליפה יוקרתית של מעצב מוביל, נעליים, שעון, עניבה, חולצה, גרביים – כולם יקרים ושל מעצבים מוכרים. בבוקר החתונה הוא בילה בספא, יוקרתי כמובן, ופינק את עצמו עם מסאז’ טוב. לאולם, במלון היוקרתי שם נערכה החתונה, הוא הגיע עם לימוזינה ששכר ונהג פרטי לבוש מדי נהג, כיאה למעמד.
זה מצחיק, או שלא, אבל אנשים מבזבזים כל כך הרבה כספים על בגדים חדשים, נעליים, קוסמטיקה ומה לא, ובסוף, תזוזה אחת קטנה גורמת להם לרעידת אדמה קשה. כל המאמצים, ההשקעה, התכנון – הכל, יורד לטמיון, נמרח עם האיפור על הלחיים בלי לחשוב פעמיים, בלי להתבונן ולהבין – שאולי הכעס הזה הוא ממש מיותר?!
שום דבר לא מעיד על מראה של אדם שליו כמו הנשמה הרגועה והנינוחה שקורנת מתוכו. ושום דבר לא יכול להרוס לבן אדם את ההופעה והמראה שלו כמו שהכעס יכול. אנשים מבזבזים כספים רבים על ניתוחים קוסמטיים כדי להיראות טוב, צעירים ומושכים יותר, אבל ברגע שהם כועסים כל ההשקעה ותוצאות הניתוח המרשים פשוט מתפוגגים. קצת שלווה ורוגע אמיתיים יכולים לעשות את הבן אדם מאוד יפה, הרבה יותר ממה שניתוח יעשה. תחשבו על הכסף והכאב שאפשר לחסוך עם פעולה כל כך פשוטה!
הגמרא מתארת את הפרופיל של אדם כעסן על פי הדברים הבאים: “רבי יוחנן בן נורי אומר, המקרע בגדיו בחמתו, והמשבר כליו בחמתו, והמפזר מעותיו בחמתו, יהא בעיניך כעובד עבודה זרה. שכך אומנותו של יצר הרע – היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועובד עבודה זרה” (שבת קה, ע”ב). ואמר שם רבי אבין שהמקור לכך מהפסוק (תהלים פא, י): “לא יהיה בך אל זר ולא תשתחווה לאל נכר”, איזהו אל זר שיש בגופו של אדם? הוי אומר, זה יצר הרע”.
מאמרים נוספים בנושא:
הגמרא מלמדת אותנו איך אדם כעסן מאבד את השליטה שלו על עצמו. כשאדם נופל לכעס, המוח – המקום בו הנשמה הקדושה שוכנת – מאבד מכוחו. היצר הרע והכעס – שני כוחות אפלים מצד הטומאה, שולטים על האדם הזה. כעס והנשמה הקדושה לא יכולים לדור במקום אחד, לכן כשהכעס נכנס לתמונה הנשמה עוזבת את האדם, ומה שנשאר באדם היא הנפש – הכוח הבסיסי – הנפש הבהמית. וכשהנשמה עוזבת את הגוף, האדם מבחינה רוחנית נדמה למת, לא טהור. זו אחת הסיבות העיקריות שהכעס מהווה חסם לכל הברכות והחיות של האדם.
בואו נסתכל על זה מקרוב: כעס גורם לנשמה האלוקית לעזוב את מקומה. אך על האדם הכועס לדעת שאין דבר כזה ואקום, אין מצב שהוא נשאר חלול אם הנשמה לא שם, כי אם היא לא שם משהו אחר יהיה שם. וזה יגיע מצד הטומאה, הצד האחר, כפי שחכמת הקבלה מכנה. ואז, במקום להיות צד שרת של הקדושה ובורא עולם הוא שם את עצמו בצד הטומאה תחת שליטת כוחות הרוע.
מעשיו הטובים של האדם, כמו נתינת צדקה, גמילות חסדים ולשאת ולתת באמונה – מעצימים ומחזקים את הנשמה האלוקית. ועדיין, רגע אחד של התפרצות כעס יכול להרוס את ההישגים הרוחניים שאדם עמל עליהם חודשים ואפילו שנים.
גוף מת נחשב בגדר הטמא. אדם שכועס מבחינה רוחנית נמצא באותו מצב – גוף מת, מכיוון ששניהם נטולי נשמה אלוקית. לכן, חזרה בתשובה על כעס היא הרבה יותר מורכבת מאשר על חטאים אחרים.
הכתם של עבירה, אפילו ממוצעת, דומה למכה ברכב. נסיעה למוסך ואחרי תשלום כספי הרכב יראה חדש כאילו כלום לא קרה לו. תפילה, התעלות רוחנית, והחלטה אמיצה לנסות שוב ולתקן – לרוב מספיקים לתיקון הנשמה על עבירה ממוצעת. כעס, מצד שני, דומה לרכב עם נזק במנוע שצריך או להחליף או לעשות לו אוברול כללי.
לתקן את הנזקים של הכעס זה כמו להחיות אדם מת. כדי לאתחל שוב את הנשמה האלוקית אדם חייב לעשות אוברול רוחני כללי.
ברגע שאנו טועמים חלק קטן מהכעס, עלינו לנקוט במשנה זהירות מכיוון שאנחנו כבר עומדים בצומת בה הרכבת מתקרבת במהירות. המנוע של הקטר הוא הכוח האפל, החושך, בשם הכעס – סוחב רכבת שלמה של רגשות שליליים ותגובות אלימות שמתפוצצות על כל מה שנקרה בדרך. לכן, כאשר הכעס מתקרב, דמיינו לעצמכם שזו בעצם רכבת. התרחקו מהפסים ותנו לרכבת לעבור. אל תצעקו, אל תקללו, אל תגיבו בשום צורה אלימה – פיזית או מילולית. אם תעצרו למשך שלוש שניות – כפי שמסביר חוק השלוש שניות, ולא תגיבו או תעשו שום פעולה, תחסכו מעצמכם צער וחרטה של שנים. ברגע שהרע עובר, כמו קטר או כמו גל גדול שנשטף אל החוף, אז הנשמה מסוגלת לשלוט על הגוף.
כל זה נאמר על הכעס בכלליות. תארו לכם מה זה עושה לזוגיות? איך זה משליך על הבית, על הילדים, על בן/בת הזוג, על הסביבה איתה אנו מתקשרים – המשפחה המורחבת, החברים עבודה ועוד. הכעס נגרר עם האדם כמו פצצה מתקתקת וכל מי שמבחין בזה – בין על ידי הבעות פניו, טון דיבור, התנהגות ועוד, פשוט תופס ממנו מרחק והאדם הזה נשאר בסוף לבד. מאבד את הכל!
ולא, שום כעס לא שווה את המחיר הכבד הזה!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור