ריקוד הבלגאן

אומרים שצריך שניים לטנגו, וזה כל כך נכון.

אורלי נשואה לבן אדם מאוד מורכב. יש לו קשיים מהילדות, בעיות עבר, דברים שהוא ממשיך להתמודד איתם גם היום, כשכל אלה מלווים בחרדות ודימוי עצמי נמוך. למרות שהוא נמצא בטיפול ומקבל תרופות, סטיב עדיין מאבד את שיווי המשקל בקלות כשדברים לא מתרחשים "טוב" ו"נכון" והופך להר געש. ברוב הפעמים הוא מפגין את הזעם הזה בקול, דבר שגורם לאורלי להתמלא בעצבים וכעס ולהגיב בהתאם. תוך דקות הם מוצאים את עצמם בתוך הוויכוח הרגיל, הבעיה המוכרת שאף פעם לא באה על פתרונה.

כשסטיב 'משתגע' בגלל שהוא לא מוצא את המפתחות שלו או כשהוא שוכח לשלם את אחד מחשבונות הבית, אורלי מגיבה כמו אמא-מורה ומנסה לנטרל את החרדות של סטיב בעזרת טיעונים הגיוניים, או פשוט רק להרגיע אותו.

תחושת האכזבה וחוסר הצלחה מכה בה בעוצמה כשהטקטיקה שלה לא עובדת. בעלה לא מגיב לניסיונות ההרגעה שלה ומתנהג בחוסר כבוד. במצב הזה אורלי נכנסת לעמדת התקפה בגלל התגובות הלא רצויות שהוא מפגין. כשזה קורה, סטיב נכנס למצב של מגננה. אורלי מגבירה את המתקפה וסטיב מתחיל לצעוק "למה את כל הזמן מבקרת אותי? למה את כזאת מכשפה?"… הוויכוח ממשיך להידרדר והשניים נשאבים למערבולת אינסופית שבסוף שניהם מרגישים מותשים ומובכים. שעות ואפילו ימים לוקח להם להתפייס.

איך עוצרים את המעגל המזעזע הזה?

אורלי היא המטופלת שלי, לכן אתמקד בה. למרות שאפשר להעלות ספקולציות על מה שקורה עם סטיב, אי אפשר להניח שום דבר אם הוא לא משתף אותנו ברגשותיו. בכל אופן, שינוי דפוסי התנהגות, ואפילו אם רק אחד מבני הזוג משנה אותם, עושה קסמים בריטואל הריבים שמשתנים באופן דרמתי.

הנה מספר עצות איך עושים את זה נכון:

ראשית, אורלי חייבת להפסיק לנסות לשלוט ברגשות של סטיב. הבעיה שלה היא התגובה שלה לרגשות של סטיב, לא למצב בו הוא נמצא. הוא שולט ברגשות שלו, לא היא. זה דבר ראשון.

מאמרים נוספים בנושא:

כל יום מחדש

שניים זה ביחד
זוג טוב עושה שיעורי בית
לומדים לאהוב

כאן בונים גן עדן
למה התאהבנו? שאלה טובה!
סוד הזוגיות המוצלחת
איך נשמור על זה?

דבר שני, אורלי חייבת להבין שחבל על הזמן ולשחרר. זה לא התפקיד שלה להרגיע את סטיב או לפתור את הבעיות שלו. היא יכולה לעזור לו לחפש את המפתחות, אבל היא לא חייבת. זו הבעיה שלו ואם הוא רוצה עזרה הוא יכול לבקש בצורה מנומסת, או לקבל בשמחה כל הצעה שלה לעזרה בכל עניין. או שלא.

אורלי צריכה לטפל ברגשות שלה, לא רק את באלה שגורמים לה כעס או רחמים על בעלה, אלא על אלה שמבעבעים אי שם מתוכה, רגשות של פניקה כשבעלה מאבד שליטה ולא מתפקד כאדם בוגר.

אחרי שנברנו קצת יותר לעומק, אורלי התוודתה בפניי: אבא שלה לא היה אדם בריא מבחינה נפשית. כל המשפחה כולה הייתה תמיד במצב של דריכות והילכה בין הטיפות כדי שהוא לא יאבד את זה. וכשזה קרה, הוא היה מתעצבן ומאשים את כולם על מה שהם עשו לו. היא ואף אחד מבני משפחתה לא ענה לו בגלל הרצון לכבד את אביהם, אבל ברוב הפעמים היא כן רצתה מכיוון שהרגישה שזה לא הוגן לספוג את האשמה על דבר שלא עשתה.

כשבעלה מתעצבן, היא נזרקת חזרה לילדות שלה וחווה את כל הפחד, הכעס והחרדות שהרגישה כילדה שניסתה להתמודד עם מצב מכאיב ומקשה. היא ניסתה לייצב את הרגשות של סטיב כדי שלא תצטרך להתעמת ולחוות את הרגשות מן העבר. אבל כמו שכולנו יודעים, שליטה על רגשות והתנהגות של אדם אחר היא דבר בלתי אפשרי. תשאלו כל הורה עם ילדים מתבגרים או מי שעובד אצל בוס עקשן!

האתגר היחיד של אורלי הוא להבין את עצמה ולווסת את התגובות שלה מול סטיב. היא יכולה להסביר שבהתנהגות שלו הוא מחזיר אותה לאחור, אל הימים שהיא לא רוצה להיות בהם ולחוות את מה שחוותה אז – כעס וחרדות. לכן, עדיף לשניהם שהיא תניח לו כשהוא נמצא במצבים כאלה.

וזה לא שהיא נוטשת או מתעלמת מסטיב. היא צריכה לשמור על מרחק מסוים מהמצב כדי להוציא החוצה את הניסיונות שלה לדכא את הרגשות שלה. כשסטיב מתנהג בצורה רגשית ואורלי מרגישה את הצורך לעצור אותו, היא יכולה לעצור את ריקוד הבלגאן הזה. עדיף לשנות את דפוס ההתנהגות בצורה שאינה דומה לתגובה הקודמת. אם היא הייתה באזור והטיפה, הסברתי לה שעדיף לה לצאת החוצה, ללכת לחדר אחר, לעשות כל דבר אחר ושונה, להתפלל או לשמוע מוסיקה. הכל, רק לא לנהוג בדפוס הקודם.

זה משאיר את סטיב עם ההתמודדות שלו שיידע, בעזרת השם, להתמודד עם החרדות שלו. היא יכולה לומר לו, אחרי שהוא נרגע, שהיא שמחה ואולי להציע אפילו לשתות קפה ביחד. אבל עד שזה יקרה, היא צריכה להרחיק את עצמה 'מהזירה' ולתת לו זמן להירגע. כך סטיב בהחלט יוכל להתגבר על הסיטואציה מהר יותר עם פחות נזק בין השניים.

אז אומרים שצריך שניים לטנגו, אבל רק אחד כדי להוביל את הצעד הבא. היו האחד הזה שיגרום לריקוד בשניים להיות הדבר הכי יפה ומרגש שחוויתם.