פסגה חדשה: אתגר המתיקות
פסגה חדשה היא הגשמת חלום. אבל מה קורה כשהמתוק והקשה של החיים נפגשים באותה פסגה? הרב שלום ארוש מזמין אתכם להתנסות באחד האתגרים המעניינים והמרתקים בחיים.
החיים יפים ומתוקים, אך אל לנו לצפות שהכול ילך חלק. נפלתם? אל תתבלבלו ותחשבו שאין לכם אמונה. מה כן? איך אתם מחזקים את עצמכם בנקודה זו של חייכם. למה? כי בעזרת הבנה זו הקשיים וניסיונות החיים בונים ומקדמים אותנו ודווקא הם נותנים לנו את הטעים לחיים.
וטעם החיים הוא האמונה המתוקה, וכל עוד אדם נמצא בעולם הזה עליו להילחם עליה ולהשיג טעמים חדשים ומתוקה חדשה בקשר שלו עם בורא עולם. הרצון לחיות בשקט ובשלווה על מי מנוחות וחסרי ניסיונות אינו מציאותי בעליל. לא משנה מה עשיתם ועם אילו אתגרים התמודדת – כל זמן שאתם כאן, בעולם הזה, עליכם להתקדם ולכבוש פסגות חדשות.
אומרים חז"ל (על הנאמר בפרשת וישב, בראשית): "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה, אומר הקב"ה, לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה?!"
והשאלה העולה מדבריהם קשה – מה הבעיה ברצון של יעקב? למה לא לקבל קצת שלווה אחרי כל מה שהוא עבר? אחרי הכל, מדובר באדם בן מאה ושמונה שנים שעבד קשה ועבר ניסיונות ומלחמות כמו שלא ראינו ולא שמענו מעולם, בטח לא אדם אחד! הרבה אנשים רדפו כבר היו בעולם, אבל אדם שנרדף כבר מהבטן? זה חידוש שלא היה. כל ימיו במלחמות, עבד עד כלות כוחותיו. בבית המדרש של שם ועבר הוא לא ישן ארבע-עשרה שנים רצופות! בבית לבן הוא לא נח ולא שקט עשרים שנה! התמודד עם הקליפות הקשות ביותר בעולם – עשיו ולבן, והכניע אותן. ולא רק שלא נפל, אלא עבר הכל בשלמות, שלם בגופו ובתורתו ויצא ברכוש גדול – ברוחניות ובגשמיות. והניסיונות לא נגמרו – עבר ניסיון קשה עם דינה, אחר כך כבר את אימו רבקה אימנו, ובהמשך גם את האישה האהובה עליו – רחל אימנו.
והנה, סוף כל סוף, הוא מגיע בחזרה לארץ ישראל לאביו הקשיש – יצחק אבינו ע"ה, הילדים כבר גדולים ומה הוא בסך הכל רוצה? קצת שלווה להמשיך את חייו, את עבודת השם ולעסוק בתורה כפי שעשה בצעירותו. מה הבעיה בזה?
מכאן לומדים שזו לא התורה שבורא עולם רוצה. הוא לא רוצה שנלמד תורה ואמונה ונעבוד אותו מתוך שלווה. זה סוג של תורה אחרת השייכת לעולם הבא. בעולם הזה עושים ולומדים מתוך קשיים וניסיונות, כאשר המוח טרוד בקשיי הפרנסה וצריכים לרוץ לבנקים ולבקש משכנתא, לאסוף את הילדים ממוסדות החינוך, להתעסק עם תקלות ובעיות וסכסוכים ומחלות – מתוך כל אלה מתחזקים ולומדים מהי התורה באמת ועבודת השם האמיתי. כי זה מה שהקב"ה רוצה!
מאמרים נוספים בנושא:
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?
נכון, ברגעי הניסיון קשה מאוד להחזיק באמונה. הלב מתמלא בצער, תסכולים, פחדים וכעסים, אבל נחת הרוח האמיתית של הבורא אי שמתוך הניסיון מתעודדים ומתחזקים במידה הכי גדולה – האמונה. כי אין מה להשוות בין אדם שעובר ניסיונות ומתחזק לעבוד ולהילחם, לבין אדם צדיק ככל שיהיה ביושב בשלווה.
והשאלה הגדולה כבר עולה – מה עושים בזמן הניסיונות? איך פועלים נכון ומתחזקים באמונה ברגעים כאלה? הרי אנו יודעים שאסור להתייאש וליפול, מה כן אפשר לעשות על מנת לקום מהנפילה, ולהפוך את הירידה לעליה עם אמונה מחוזקת?
התשובה פשוטה מאוד: כאשר אדם בניסיון – הוא במלחמה. אנחנו נלחמים עם היצר הרע, והגמרא מלמדת אותנו – שאם הקב"ה לא יעזור לנו לא נוכל לו. לכן, מה שעלינו לעשות זה דבר פשוט מאוד: לבורא אל הקב"ה. לברוח ולבקש ממנו, 'ריבונו של עולם! אתה תילחם בשבילי. תן לי את הכוחות. אני במלחמה על האמונה. קרה לי מה שקרה, הגבתי כי שהגבתי, ועשיתי מה שעשיתי, אבל עכשיו אני בורח אליך, חוזר אליך. כמו כל דבר, גם אמונה מבקשים ומקבלים ממך…' עצם העובדה שאדם בורח לבורא עולם אחרי הנפילה – זה מעיד כאלף עדים שהוא כן מאמין. ואדרבה, האמונה שלו נמצאת במדרגה הרבה יותר גבוהה משל אדם ללא ניסיונות (אם יש כזה כמובן).
כלב ים מבלה את מרבית זמנו בים והוא שוחה כמו דג במים, ולמרות זאת חז"ל אומרים שבמהותו הוא יצור יבשתי, ומדוע? כי כאשר רוצים לצוד אותו הוא בורח אל היבשה! מכאן לומדים דורשי רשומות שכאשר אנו בורחים אל הקב"ה זה מראה שאנו באמת שייכים לו ולאמונה, לא משנה מה עשינו ומה עבר עלינו.
וכבני אדם, אנו יודעים שכל יום הוא מלחמה בפני עצמה על האמונה, לכן הצעד הכי מתבקש הוא לברוח אל הקב"ה בכל יום מחדש. זו הסיבה שאנו חייבים פגישה יומית עם הבורא, לפחות של שעה, בה נספר לו את כל מה שעובר עלינו ונבקש אמונה בכל החזיתות וההתמודדויות איתן אני נפגשים במהלך חיינו. כי בלי זה, איך אפשר בכלל לחשוב שנעמוד בניסיונות ונקום מהם?
בלי השעה הזו, שעת ההתבודדות כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב, אין לאדם סיכוי להתמודד במלחמה הזו. כולנו במלחמה, אך יש הבדל גדול בין אדם לחברו. יש אחד שכבר נכנע מזמן, ויש את זה שנלחם מלחמה חסרת סיכוי והוא לא מבין למה הוא לא רואה שינויים בחייו. אבל יש אחד שבורח לבורא עולם, ובמקום להילחם הוא מבקש מהקב"ה שיילחם בשבילו ושייתן לו את הכוח לעבוד ולהתקדם. לכן אנו חייבים שתהיה לנו כל יום פגישה עם בורא עולם, כי היא הדרך היחידה לשרוד. ולא רק לשרוד אלא גם לעבור את כל הניסיונות בשמחה ולצאת עם רווחים גדולים.
ובפגישה, מספרים לבורא על כל מה שעובר עלינו, על הניסיונות איתם התמודדנו עם אמונה, נאמר תודה עליהם וגם על אלה שלא צלחנו. נספר לו על דרכי ההתנהגות שלנו – כיצד משתלבת בהן, או לא, האמונה. לבקש כוח להילחם, להתחזק, נבקש ממנו שילחם בשבילנו, שיראה לנו איך ללמוד אמונה מתוך כל נפילה ואתגר וכן הלאה. אמונה מקבלים מהקב"ה! לכן קבעו לעצמכם זמן כל ובקשו אמונה לכל מה שעובר עליכם ברוחניות ובגשמיות.
ואני חייב לציין משהו. אנשים חושבים שלקבוע פגישה יומית עם בורא עולם זה דבר שבא בקלות. נכון שזה קל ושווה לכל נפש, אבל כדי לעמוד בזה לאורך זמן אנו חייבים להכריח את עצמנו שתהיה לנו פגישה כזו כל יום בכל מחיר! המאמץ משתלם, ולפום צערא אגרא – כגודל הצער כך גודל השכר. בכל פעם שתכריחו את עצמכם להגיע לפגישה במסירות נפש, תזכו לקבל מתנות נפלאות וגדולות!
והחיזוק הגדול והעיקרי הוא – שלא משנה מה עבר עלינו ואפילו אם נפלנו מהאמונה עשרות פעמים בים, ברגע שמגיעים לפגישה היומית חוזרים אל האמונה ומתקנים הכל. כך זוכים לחיים מתוקים מלאי סיפוק.
לזה ללא ספק הייתי קורא אתגר המתיקות…
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור