בנים של אמא

טוב לכת אל בית…
בתור רב בישראל אתה זוכה ללוות יהודים בזמנים של שמחה, בחתונות בריתות ובר מצוות, אבל גם בזמנים של צער, לא עליכם. “עת ספוד ועת רקוד”, כמאמר החכם באדם.
אבל בקשה כזאת עוד לא קיבלתי.
אמרו לי שיש משפחה שיושבת שבעה ומבקשים שאגיע. לא עלינו ולא עליכם נפטרה אישה לא מבוגרת והשאירה אחריה בעל ויתומים. אבל הם הדגישו: אנחנו לא רוצים שהרב יבוא לנחם או לחזק, אנחנו רוצים שהרב יבוא לשיר איתנו!
“לשיר?!” כן, אנחנו רוצים לשיר איתך ועם כל המשפחה והמנחמים את השיר “ה’ יתברך תמיד אוהב אותי, ותמיד יהיה לי רק טוב…”
באתי. אנשים פשוטים, אי שם באיזור גוש דן. וזה היה מדהים. במשך זמן רב שרנו ביחד את השיר. שרנו גם מזמור לתודה ושירים נוספים של הודיה ושבח לה’. ומה שעוד יותר הדהים אותי זה שהם סיפרו לי שכך בדיוק היה בלוויה, כל הלוויה הם פשוט שרו!
יש בעם ישראל גיבורים בעלי אמונה. לצערנו הרב, היו לנו בשנה האחרונה כל כך הרבה לוויות ובתי אבלים. וכולנו רואים ושומעים הורים ומשפחות בעלי עוצמה שאתה בא לחזק ויוצא מחוזק, וכבר ראיתי במשך השנים תלמידים שלי מהישיבה או מהספרים והשיעורים, שמחזיקים באמונה ובתודה לה’ בניסיונות קשים מאוד.
בכל זאת, היה משהו בסיטואציה הזאת שראיתי בו התגשמות של מעין נבואה חז”לית ובעצם פריצת דרך בתהליך הגאולה.
מודים לה’ באהבה
לפני למעלה מעשור זכיתי להוציא לאור את הספר “שעריו בתודה”, העוסק בדרך התודה וההודיה על הטוב ועל מה שנראה בעינינו כרע, שהוא המשך ישיר וקומה נוספת מעל הספר “בגן האמונה”, והוא הזיקוק של האמונה למעשה בחיים.
בתקופה שבה הספר הזה התפרסם והתגובות לא אחרו לבוא, אמרתי במפורש שלעתיד לבוא ישירו בהלוויות ובבתי אבלים – והנה רואים את זה בעיניים!
וזה לא חידוש שלי. הגמרא כבר אומרת שבזמן הזה אומרים על בשורות טובות ברכת ‘הטוב והמיטיב’ ועל שמועות שאינן טובות אומרים ברכת ‘ברוך דיין האמת’ – אבל לעתיד לבוא יברכו על הכול – על הטוב ועל הרע – “הטוב והמיטיב”, כי יראו את בעיניים שאין שום רע.
וכשיהודים בעולם הזה שעומדים בניסיונות בלתי אפשריים שרים לה’ בהתלהבות “אתה אוהב אותי ואתה עושה אתי רק טוב” – אין לך קץ מגולה מזה!
ואם כבר מדברים על ניסיונות בלתי אפשריים, אחד מהאנשים המשפיעים בתקשורת סיפר שהוא הוזמן להיות בחג שמחת תורה במחיצת משפחות שכולות, משפחות חטופים וניצולים מהמסיבה.
הוא חשש מאוד. הוא לא ידע מה עתיד להיות באותו חג. הוא שאל את עצמו: זה יום שמחת תורה – האם תהיה שם שמחה? האם יהיו שירים וריקודים? האם אנשים שבמצב הזה מסוגלים בכלל לשיר? ועוד ביום הזיכרון ליקיריהם שצרוב בכל כך הרבה כאב בנשמתם? ואם כן, אז מה ישירו אולי רק שירי כאב ושירים שקטים?
ומה היה בפועל? הוא מספר שהם שרו את השיר “ה’ יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב” – שוב ושוב ושוב, והוא היה המום!
מגלים את האהבה
רבינו קובע בליקוטי מוהר”ן שהגאולה תבוא בזכות האמונה, כשתתגלה האמונה בעם ישראל. והכוונה בדיוק לדבר הזה! כי ברור שאין הכוונה לאמונה שיש ה’ בעולם, אלא הכוונה היא לאמונה שה’ אוהב אותי, ושה’ הוא אבא טוב ועושה רק טוב ואוהב כל יהודי ואוהב אותי ויהיה לי רק טוב! זאת האמונה! זה מה שיביא את הגאולה!
תמיד האמנתי בזה ולכן כתבתי ודיברתי לאורך השנים בלי סוף על אמונה, ובחסדי ה’ גם ראיתי תוצאות לא מעט תוצאות ופירות נפלאים; אבל שום דבר לא מתקרב למה שרואים בחודשים האחרונים…
כל הזמן שאלתי את עצמי: מה עושים כדי שדיבורי האמונה יגיעו לכל יהודי, לכל עם ישראל? מה עושים כדי לראות מהפכה אמתית?
והנה ה’ יתברך ברחמיו וברוב חסדיו הפיץ את השיר הזה לכל עם ישראל ואין יהודי בארץ ובעולם שלא מכיר את השיר הזה והוא מושמע בכל מקום ובלי סוף! וזה ממש בכל מקום, אפילו ילדים בני שלוש שבאים אלי לחלאק’ה שרים לי את השיר הזה, ובבתי ספר רבים ברחבי הארץ מכל המגזרים משמיעים את השיר הזה כצלצול.
וזה אולי גילוי האהבה הגדול ביותר: ה’ יתברך רוצה להגיד לנו שהוא אוהב אותנו, ה’ רוצה שנדע כמה הוא אוהב אותנו, כי ה’ יתברך רוצה שנאמין בו באמת שהוא אבא אוהב.
מטפלים באהבה
ועם ישראל לא רק שָׁרִים את זה, אלא זה נוגע בלב של כל כך הרבה אנשים, זה מחזק כל כך הרבה אנשים, וזה פשוט מציל ונותן כוחות לכל כך הרבה אנשים, כי זה מפיח בהם אמונה, והאמונה היא כל הטוב וכל בריאות הנפש.
וזו סייעתא דשמיא מדהימה, שהלב של הלב של האמונה יוצא ומתגלה במילים כל כך פשוטות וחודר ללבבות כמו מים קרים על נפש עייפה.
יהודי שמתעסק כבר שנים רבות בטיפול נפשי נחשף לשיר הזה באומן בראש השנה האחרון, והוא אומר שכל היסודות של הטיפול ושל רפואת הנפש העמוקה טמונים בו. בזכות זה הוא קרא את החוברת “שמחת חיים” וזה גרם לו להבין כמה המסרים שלו בטיפולים דורשים דיוק והחליט לשנות בפועל את כל דרך הטיפול שלו!
מתמודדים באהבה
ההתמודדות עם אובדן היא ההתמודדות הקשה ביותר. הנוהג בימי קדם אצל האבלים הגוים היה לתלוש שערות ולפצוע את עצמם מתוך ייאוש ושברון. והנה אומרת לנו התורה שֶׁלְּעַם ישראל יש דרך אחרת להתמודד:
“בנים אתם לה’ אלוקיכם, לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת”.
וכל המפרשים מבארים מה הקשר בין האיסור לקרוח קרחה על מת לבין המילים “בנים אתם”? והקשר הוא שהדרך להתמודד עם המוות בגבורה ובאמונה היא אך ורק על ידי הידיעה שאנחנו בנים אהובים של ה’!
תראו מה כותב האבן עזרא שהוא ידוע כפרשן הנצמד תמיד לפשט הפשוט ביותר של המקראות: “אחר שתדעו שאתם בנים לה’ והוא אוהב אתכם יותר מהאב לבן – אל תתגודדו על כל מה שיעשה, כי כל אשר יעשה לטוב הוא, ואם לא תבינוהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו, כן תעשו גם אתם, כי עם קדוש אתה ואינך כשאר כל הגוים על כן לא תעשה כמעשיהם”.
בפרשת השבוע שלנו, אנחנו מכריזים שהאבדן הוא התחלה של חיים: האימא הראשונה שלנו, שכולנו כל כך הרבה חייבים לה מסתלקת לבית עולמה, והפרשה שנקראת על שמה היא כולה חיים וברכה וחסד לעם ישראל לדורות. ולכן הפרשה הזאת נקראת “חיי שרה” ובפרשה הזאת מוקם הבית היהודי הראשון בעולם, בית של חסד ותפילה, כי עם ישראל רואה ומוצא את החיים ואת האהבה ואת הטוב ואת האור הגדול גם באובדן הקשה!