שבועות: רגע לפני המעמד הגדול

בעוד כמה ימים זה יקרה, ובגדול!

אותו מעמד שכל בני העולם נדמו כשהוא קרה מלווה אותנו כל שנה מאז. גם היום אנו מתכוננים לרגע המיוחד הזה עם ספירה מיוחדת של שבעה שבועות מאז פסח. מונים ומחכים לרגע שזה יקרה, כמו הספירה לאחור רק של שבעה שבועות נפלאים, מלאים בתעצומות, תובנות, ספירות ומידות.

ולמה אנחנו מחכים בציפייה כזו? הרי יש מי שיאמר שבאותו מעמד כבר קיבלנו את המתנה היקרה מכל – התורה הקדושה. אז מה עכשיו? מה נקבל עוד כמה ימים?

אז זהו, שוב, את התורה. כי את התורה לא מקבלים פעם אחת. אלא כל יום, כל רגע בחיים. ובזמן המיוחד הזה לקראת המעמד הגדול העולמי – חג השבועות, אנחנו מתרגשים יותר. מחכים יותר. רוצים אותה יותר. מבינים שמדובר פה באחריות נפלאה ונשגבה – לקבל את התורה.

כי התורה, היא ספר הספרים, לא היה מימי הבריאה ספר כזה וגם לא יהיה. זה ספר יחיד ומיוחד שלא ישתנה לעולם, בשום זמן ומקום. הוא קדוש, קודש הקודשים, ובורא עולם נתן לנו אותו בכבודו ובעצמו.

עד כדי כך התורה קדושה שאומר עליה הזוהר הקדוש – רבי שמעון בר יוחאי: קודשא-בריך-הוא, אורייתא ועם ישראל – חד אחד. הקב"ה, התורה ועם ישראל אחד הם!

אתם מבינים, זה לא סתם ספר של מאורעות היסטוריים חס ושלום, סיפורים שקרו בעבר וזהו. מה כן? לקח, מוסר וערכים בזמננו, בימים אלה ממש. כל פרשת שבוע מעבירה לנו מסר עכשווי, גם אם היא נכתבה לפני המון שנים, מסר עם ערכים ונורמות, מוסר, דרך לתקן ולשפר, מה לעשות ומה לא.

מאמרים נוספים בנושא:

שמחה מתפרצת

מתכוננים לחתונה?

גם לכם כמו שאתם

הנשיקה של אלוקים

איך אתם ישנים?

אהבה תמורת אהבה

חכמת סיני

התורה היא, בעצם, ספר חוקי היצרן – בורא עולם בכבודו ובעצמו, של כל הבריאה כולה. כי זה ברור, נכון? כשאנחנו קונים מוצר כלשהו, נניח מכשיר חשמלי, אנו בודקים וקוראים את הוראות היצרן והדרך להפעיל אותו שמא לא נשבש אותו. כי אם נכניס אותו לתקע לא מתאים, הוא יישרף. כך גם מבחינה רוחנית בעולם הזה. הקב"ה קבע חוקים רוחניים וכללי התנהגות של "עשה" ו"לא תעשה" על מנת שנוכל לחיות חיים טובים, בריאים, מתוקים ונכונים.

אבל רגע לפני שקיבלנו את התורה, לפני שבורא עולם הוריד אותה אלינו משמים, באו מלאכי השרת אל בורא עולם ושאלו בקנאה – מה לילוד אישה (משה רבינו) ולספר התורה? הרי הם עתידים לעשות חטאים ולא תמיד ילכו בדרך הישרה? על כך ענה להם בורא עולם, שאף על פי כן עם ישראל יקבלו את התורה הקדושה כי היא נועדה לבשר ודם, לבני אנוש שיקיימו אותה וילכו לפי אורחותיה וכתביה.

אתם מבינים, לא למלאכים הוא נתן אותה אלא לנו, עם ישראל!

ואתם מבינים גם למה כל ההתרגשות הזאת, נכון? כל כך מתרגשים שאנו מתחילים לספור שבעה שבועות בהתרגשות, 49 ימים עד לחג מתן תורה, עד לליל שבועות. ואתם בטח שואלים למה צריך לספור כל כך הרבה? למה בימינו אחרי שהתורה כבר ניתנה עדיין צריך לספור?

ובכן, בכל מילה בתור הטמונה משמעות רוחנית ואישית. כלומר, ישנו רובד של פרד"ס הבנת הכתוב – ארבעה רבדים של פשט, רמז, דרש וסוד. ככל שאדם מחכים, ידען ובקיא הוא יבין היטב יותר את רזי התורה הקדושה. בהיבט האישי, הכוונה היא שלכל אחד מאיתנו יש אותו בתורה, ואם אנחנו לא מתחברים לסובבים אותנו או מרגישים חלילה שנאה בל אליהם, אז יש פגם קשה באחדות. באותיות הרבות של התורה.

אומר רבי משה קורדובירו הקדוש זיע"א (הרמ"ק) בספרו "פרדס", שלספירה יש מספר משמעותיות. למשל, ספירה מלשון "מספר, ומלשון "סיפור". וגם "ספיר" אבן קריסטל שקופה ומאירה. כלומר, שימי ספירת העומר סופרים אנו בספירה, וגם כל יום הוא סיפור חדש ורענן בפני עצמו. שהרי כל יום הוא בריאה חדשה הכוללת חיות וחיים משלו שבו ישנה זרימת אנרגיה ייחודית לכל אדם ואדם. ואבן הספיר היא, בעצם, עבודת המידות שעלנו לעשות כדי להיות אנשים טובים ומזוככים יותר, עם התנהגויות ומחשבות טובות יותר שבונות עולם מתוך אהבה, חסד ואמת.

שבעת השבועות מהווים כרטיס ביקור של כל אחד ואחת מאיתנו, בבחינת העבודה האישית שעלנו לעשות עם עצמנו – לבדוק, לחקור, להתבונן ולפשפש בתוכנו – מה עלי לשנות וכיצד להעלות את עצמי לדרגה טובה ואיכותית יותר מבחינה אנושית.

קרדיט תמונות: דוד כהן 156 שאטרסטוק

כתוב בספרים הקדושים, שכשם שאנו סופרים שבעה שבועות כך לכל שבוע יש את העבודה וההתבוננות האישית שלו. להלן הפירוט:

שבוע ראשון – מידת החסד: אהבת הטוב, השפעת הטוב

שבוע שני – מידת הגבורה: צדק, משמעת, ריסון עצמי, יראה

שבוע שלישי – מידת התפארת: יופי והרמוניה, שאפתנות

שבוע רביעי – מידת הנצח: התמדה, חוזק, שאפתנות

שבוע חמישי – מידת ההוד: ענווה, הודאה, הדר

שבוע שישי – מידת היסוד: חיבור, הטמעה

שבוע שביעי – מידת המלכות: אצילות, שליטה, מנהיגות

לכל מידה ישנם שני קטבים, כלומר שני קצוות של טוב ומוטב. למשל, מידת קמצנות לעומת מידת פזרנות. מצד אחד, להיות קמצן זו מידה איומה ונוראה שבאה לידי ביטוי לא רק בקמצנות לכסף, אלא בקמצנות בכלל. לעומתה, פזרנות היא מידה המעידה על חוסר אחריות כשהאדם מפזר ומבזבז את כספו הזמן והמשאבים שלו מבלי לחשוב על המחר ולתת דין וחשבון על הכסף שהוקצב לו משמים. אם כך, צריך למצוא את המידה האמצעית ולהתנהג בתבונה ובחוכמה עם כסף מצד אחד, ומצד שני לתת מעשרות, צדקות ולעשות חסדים עם בני המשפחה ועם ישראל בטוב לבב.

שימו לב, שמידה טובה קשורה אחת בשנייה, כאשר המידה הראשונה מתייחסת לחסד, שהרי ידוע "עולם חסד יבנה". ובזכות מה? עין טובה, גמילות חסדים, רחמנות, יושר, אמת, לב טוב – שכל אלה הם הבסיס לכל ההצלחה בעבודת המידות, כאשר המוטיב המרכזי אהבת עצמי ואהבת הזולת באהבת חינם שיוצרת אחדות, שיתוף פעולה ומולידה עוד אהבה.

אני מאחלת לכולנו ללא יוצא מן הכלל שנזכה לעלות מעלה מעלה בסולם המידות, ולעשות נחת רוח לבורא עולם ולהיות באמת ראויים לקבל התורה, כמו אז כך גם היום עם אותו משפט מפורסם שאמרנו בלי לחשוב פעמיים: "נעשה ונשמע", ולהיות קדושים, טהורים וזכים ולקבל את שני הכתרים.

לקבל שני כתרים!!! תארו לעצמכם. וחוץ מזה, עכשיו אתם מבינים למה זה מרגש. אז הנה לכם על קצה המזלג קצת מן הדברים שכדאי להתכונן אליהם רגע לפני המעמד הגדול.

* * *

רוחמה אפרתי – B.A בפסיכולוגיה ותקשורת. -Master NLP קליני רפואי בטיפול לפחדים וחרדות, כאב, בעיות נפשיות ופיזיות, טראומות ועוד. מרצה בכירה. לפרטים 054-2176644 ruchama_ef@netvision.net.il