חלק ב-תורה ה- המשך

ליקוטי מוהר"ן תנינא - תורה ה - המשך - ב - והתיקון לזה הוא, שצריכין לחתור ולמצוא המים שמשם גדלה האמונה. ואלו המים הם בחינת עצות, שמשם גדלה האמונה, בבחינת (ישעיה כה)...

2 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

ליקוטי מוהר"ן תנינא
 
 
תורה ה – (המשך)
 
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב: (תהלים פא)
 
ב
 
והתיקון לזה הוא, שצריכין לחתור ולמצוא המים שמשם גדלה האמונה. ואלו המים הם בחינת עצות, שמשם גדלה האמונה, בבחינת (ישעיה כה): אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן, שע"י העצות גדלה האמונה.
 
ועצות הם בחינת עומק הלב, היינו כשנתקלקל ונופל האמונה, עד שאין מועיל אפילו קול צעקה, שהוא קול בלא דיבור כנ"ל, אזי צריכין לצעוק מן הלב לבד, בבחינת (איכה ב): צעק ליבם אל ה’, שהוא צעקת הלב לבד, בלי קול, בבחינת (תהלים קל): ממעמקים קראתיך ה’ – מעומקא דלבא. ועומק הלב זה בחינת עצות, בבחינת (משלי כ): מים עמוקים עצה בלב איש. ועל כן כשאין מועיל קול צעקה מחמת נפילת האמונה, אזי צריכין לצעוק מן הלב לבד, בלי קול, רק מעומקא דליבא, ועל ידי זה נתגלין העצות כנ"ל, שהם בחינת: מים עמוקים עצה וכו’.
 
ועל ידי העצות שנתגלין בעולם, (דהיינו שיודעין בעולם לימוד עצה לנפשם, כל אחד ואחד מה שצריך), על ידי זה גדלה האמונה, בבחינת: עצות מרחוק אמונה אומן, כנ"ל. ואזי, חוזר ונתתקן כל הבחינת הנ"ל, כי העצות הם בחינת פלא, בחינת: אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק וכו’, ועל ידי זה נתתקן ומקבל רפואה להמכות המופלאות, שהם בחינת: והפלא ה’ את מכותך וכו’. גם תפילה היא בחינת פלאות, בחינת (שמות טו): נורא תהילות עושה פלא. וכן זכות אבות, בבחינת (תהלים עח): נגד אבותם עשה פלא:
 
וזהו: ואנכי תרגלתי לאפרים (הושע יא) – זה בחינת עצות, כמו שכתוב (שמות יא): העם אשר ברגליך – ההולכים אחר עצתך. קחם על זרועותיו – זה בחינת זכות אבות, שהם זרועות עולם. ולא ידעו כי רפאתים – כי באמת על ידי זה קשה רפואה כנ"ל:
 
וזהו בחינת בריאת העולם, ברישא חשוכא והדר נהורא. חושך, זה בחינת העדר העצה, בבחינת (איוב לח): מי זה מחשיך עצה במילין, ואחר כך כשנתגלה העצה, שהוא בחינת עומק, בחינת מים עמוקים, זה בחינת (שם יב): מגלה עמוקות מיני חושך. וכל מה שנתגלה יותר האור, דהיינו העצה, ונדחה החושך, שהוא העדר העצה, נתגדל האמונה ביותר. כי עיקר גידול האמונה הוא בבחינת (תהלים צב): ואמונתך בלילות, דהיינו כל מה שנדחה והולך חלק מהלילה ונתקרב אל אור היום, נתגדל האמונה ביותר, וכן הולכת ונגדלת מעט מעט, כפי מה שנדחה מהלילה, ונתקרב יותר אל היום, עד שבאור היום, אז נתגדל האמונה בשלימות, בבחינת (איכה ג): חדשים לבקרים רבה אמונתך.
 
ואז, באור היום, הוא עיקר צמיחת הרפואה, בבחינת (ישעיה נח): אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח. נמצא, שע"י התגלות העצה, שהיא בחינת התגלות האור מן החושך, דהיינו שנדחה החושך, שהוא בחינת לילה, ונתגלה האור, בחינת יום, על ידי זה נתגדל האמונה כנ"ל, ועל ידי זה עיקר הרפואה, בבחינת: אז יבקע כשחר אורך וארוכתך וכו’:
    
                              

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה