סוגרים חשבון

ספק אמרה שכולה אומרת יוהרה וגאווה.

 

 

אמרה שמשאירה את המוסר והחכמה מחוץ לתחום.

 

הרצון ‘לסגור עניינים’ בדרך של אינסטנט. טיפול חיצוני קוסמטי. לא משהו שמבוסס על תמורות יסודיות. גם לא משהו שמביא להגשמה עצמית אמיתית, אלא רק משהו פורמאלי – לקצור פירות באופן מידי, את הדברים שרואים מלמעלה, אבל, הדבר האמיתי נשאר תקוע בפנים.

 

האם זה באמת מה שאנו מחפשים?

כל אחד מאיתנו שואף להגיע להגשמה עצמית. כל אחד מאיתנו טומן בתוכו את היכולת להגשמה עצמית. לכל אחד ישנם יעדים ומטרות שרוצים לפרוץ החוצה. אולם הכל כרוך בגילוי חשוב מאוד וביכולת להגשים. מהו אותו גילוי שייתן משמעות עצומה לחיינו?

 

בשתי מילים: גילוי הלב.

 

אומר הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים": "…ויקבע עיתים ושעות לזה, שלא יהיה משקלו עראי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה הוא".

 

משמעות דבריו – עריכת חשבון נפש.

 

חשבון נפש הינו אחד הכלים העיקריים שבעזרתם אפשר לפרוץ החוצה, לתת ביטוי לכל היעדים והמטרות שהצבנו והגדרנו בחיינו. זהו כלי שיעזור לנו להגשים את עצמנו. בעזרת חשבון נפש נוכל לתת ביטוי לאותה יכולת הטמונה בתוך ליבנו, יכולת שמהווה בסיס עצום לעשייה מוצלחת בחיים.

 

לפעמים אנו נתקלים במהלך חיינו במה שאנו נוטים להגדיר כ"תקופות לא טובות". חשבון נפש יומי יעזור. חישוב של מעשי – מה טוב ומה לא טוב במשך 24 שעות – דבר שיהפוך לחוק בל יעבור. אבל לא פעם הרגשנו שתהליך זה הופך להיות טכני, חיצוני וכפייתי. ממילא יוצא לנו לחשוב בדרך כלל על מה שקורה לנו, בין אם מדובר בדבר חריג ובין אם לאו. לא פעם אנו מעמיקים ומנתחים את הדברים כדי לקבל מסקנות לגבי העתיד. לא פעם אמרנו לעצמנו האם באמת כדאי לעשות חשבון נפש כל יום? אולי זה בכלל לא כזה עקרוני!

 

לא! בודאי שאין לזוז, ולו במילימטר אחד, מחשבון נפש. הסביר הרמח"ל: בעולם המסוכן שלנו אין דרך אחרת אלא למשמש ולפשפש במעשינו, וחכמים שיצאו מתחת יד יצרם נתנו לנו עצה זאת, כמו שנאמר: "על כן אמרו המושלים ביצרם: בואו חשבון" ("מסילת ישרים"). היצר תוקף את האדם מידי יום ביומו ומתגבר עליו, לכן על האדם לערוך חשבון נפש ולנער מעליו הצטברות של רוע. ערימה של רוע שגודלת וגודלת, עד אשר לא יוכל להרים את ראשו, חלילה.

 

אז למה בכל זאת יש תחושה שזה טכני ומשעמם?

 

זה רק בגלל שתהליך זה מצטמצם לעבודה של זיכרון וסידור בלבד. אם זה משעמם, משמעות הדבר שאין באותו רגע צימאון אל הטוב. האדם צריך לעורר מצד אחד רצון וצימאון לעשייה נכונה וטובה, ומצד שני לעורר את הגבורה המוסרית שבתוכו, לשמוע לעיתים את הד קולה של המלחמה שבין הטוב והרע, מהדבר הקטן ביותר ועד לדבר הגדול ביותר, וכל זאת כדי להמשיך הלאה.

 

אבל לא תמיד אנו מרגישים את זה. לעיתים נראה לנו שהדברים תקועים. שום דבר לא זז, וניכר כי משהו מעכב וחוסם את הפריצה הגדולה. אך עלינו לדעת, שכל זה קורה בגלל שאין לנו יעד אמיתי מוגדר אליו אנו צריכים להפנות את כל תתי-היעדים והמטרות השונות. אין לנו תוכנית-אב שתכלול בתוכה את כל המשאבים. אין לנו מערך ברור ומוגדר שיגדיר את כל האמצעים, הרצונות, השאיפות והמטרות של חיינו. איך עושים זאת? פשוט, בעזרת חשבון נפש.

 

"יהיה האדם מעיין בכל מעשיו כולם, ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע ומידה רעה, כל שכן עבירה ופשע. והנני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו, דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו…" (הרמח"ל מתוך דבריו בספרו "מסילת ישרים").

 

מדברים אלו אנו יכולים לשמוע את קריאתו של הרמח"ל לעריכת חשבון נפש מתמיד ולביקורת עצמית. כל זאת על מנת לבחון את מעשינו ואורח חיינו. בביקורת זו אנו בודקים האם מעשינו היו חיוביים או שליליים. האם המעשים החיוביים עומדים על רמה נאותה, ואם לא כיצד ניתן לשפר את איכותם. ללא חשבון נפש עלול האדם להידרדר ולהגיע לשפל, "שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו… למען לא יתקלקלו" – שהרי כל דרך איש ישרה היא בעיניו.

 

חשבו על זה. חשבון נפש הוא תהליך בעל עוצמה וכוח רב. ההשפעה של תהליך כזה היא גדולה ורבת זרועות, היא מופנית לכל תחום ותחום בחיינו – רוחניות, עסקים, חברה, זוגיות – הכל! חשבון כזה מגן עלינו מפני טעויות – עשיית טעויות בהווה ועריכת מאזן. כלומר, חשבון נפש. כך נמנע טעויות בעתיד!

 

בעזרת תהליך נפלא זה אנו עורכים מעין בדיקת מלאי של תוכן חיינו – מטרות, יעדים, תוכניות לעתיד, שאיפות ועוד – בדיקה שעוזרת לנו להגיע אל תוכן זה ולהגשמתו, דבר שעוזר לנו בעצם לסקור את חיינו.

 

נניח שנרצה לבנות מערך לחיינו, מעין תכנית-אב שתכלול יעדי משנה בחיינו. ונניח שבמערך זה נשתמש במבט סוקר ומעמיק, כי אז נוכל להבין בעזרת סקירה זו אם המשאבים שהשקענו הופנו לתוכן עיקרי או למשהו טפל. האם הצלחנו להתקדם מיעד אל יעד או שנתקענו במקום. סקירה כזו תעזור לנו לבדוק תחומים אלו בצורה בסיסית ועקרונית. מבט סוקר על כל פרט ופרט בצורה יסודית ייתן תשובה ומענה לשאלות שעולות במוחנו. שאלות משמעותיות שיכולות לא פעם להוות תפנית עצומה בחיינו. שאלות שיכולות לקבל תשובות אך ורק בעזרת חשבון נפש.

 

בביקורת עצמית יש באפשרותנו למנוע סטיות מהדרך. ולא זו בלבד, ביקורת זו מסוגלת להפוך כישלונות לקרש קפיצה ולהצלחות. כשאדם עושה חשבון נפש הוא יגלה תחילה שהוא בסך הכל בן-אדם, וכל אדם עלול לשגות ביום מן הימים ולהיכשל. בנקודה זו עריכת חשבון נכון תלמד אותנו שאפשר ללמוד מלקחי העבר ולתקנם, ואף להפוך אותם לסיבת ניצחון בעתיד.

 

אדם יכול לבחון סקטורים רבים בחייו באמצעות חשבון נפש. לדוגמא – מערכות יחסים שלו עם חברים, בני משפחה, בן או בת הזוג – תהליך שבעזרתו יוכלו לשאול שאלות אמיתיות וכנות על סוגי מערכות אלו, בלי ‘לטייח’, אלא לחשוף את האמת לאמיתה.

 

כמה זמן אנו מקדישים לאנשים הסובבים אותנו, לאנשים היקרים לנו? אילו מידות נפש אנו מגלים בזמן המפגש? אילו צריך לתקן ובאילו להשקיע יותר? האם אנו משתדלים לדון את הזולת לכף זכות, או שמא קיבלנו על עצמנו להיות עורכי-דין של האנושות כולה? האם אנו חיים עם סיסמאות כמו: ‘באתי, ראיתי ניצחתי’ – יוהרה וגאווה, או שמא יש בנו מעט ענווה?

 

הסקטורים רבים הם. בכל אחד ואחד מהם נוכל לשאול שאלות, וכמו שהזכרנו התנאי לכך הוא כנות. שאלות אלו יכולות לכוון אותנו ולבחון מכל הזוויות האפשריות כל פרט שנרצה לדעת, לראות איך אפשר לשפר, לתקן ולהוסיף.

 

חשבון נפש הוא תהליך נחוץ והכרחי. מצד אחד הוא משפיע על כל מה שקורה בין אדם למקום – בורא עולם. ומצד שני, בין אדם לחברו. יחסי חברה מתוקנים יכולים להיבחן בזכוכית מגדלת של עקרון הנתינה וההענקה לזולת. האם אנו מתייחסים לזולת מתוך תחושה של גילוי הלב, ראיית הלב, והאם אנו חשים השתתפות של רגשות הלב בצער הזולת?

 

על המנהיג הראשון של עם ישראל, משה רבנו, מסופר בתורה: "ויהי בימים ההם, ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם", ומסביר רש"י: "נתן עיניו וליבו להיות מיצר עליהם". ואין הכוונה בגישה שכלית גרידא של חיפוש עצה כיצד באמת ניתן יהיה לשפר את מצבם של אחיו, אלא מדובר בהשתתפות בצער ונשיאה נפשית בעול עם הזולת. משה רבנו ביקש לחיות את סבלם של אחיו, כאילו היה זה סבלו שלו. כאן בא ליד ביטוי עומקן של המצוות שבין אדם לחברו.

 

הנהגה זו של משה רבנו משמשת לנו דוגמא מעשית לדרך הפעלת הלב, ביצוע מעשים טובים, ביקורת על מערכת המעשים הכללית, כשהמטרה היא לבדוק מה טוב ומה לא ואיך אפשר לשפר. כל זה, כמובן, נעשה על ידי חשבון נפש.

 

כדי להשיג מטרות שונות בחיינו. כדי להגשים יעדים, רצונות ושאיפות בחיינו, נתנה לנו היהדות דרך להשיג את המטרות האלו. כוח שיניע אותנו קדימה. דרך להכניס לתוכנו התלהבות עצומה. כלי שבעזרתו נוכל לגלות כל פעם מחדש דברים חדשים ומעניינים.

 

ובשתי מילים: חשבון נפש.