השמחה – היא יחידת החילוץ!

 

 

הניסיונות בדור הזה האחרון, לפני ביאת גואל צדק, הם כל כך קשים שגדולי האמוראים ענקי עולם עולא רבה אמרו, "ייתי ולא אחימיניה" (סנהדרין צח, ע"ב). כלומר, יבוא משיח ואנחנו לא רוצים לראות אותו.

 

אין הכוונה ח"ו שגדולי ישראל קדושים אשר בארץ המה לא רצו לקבל את פני הגאולה, אלא לא סמכו על כוחם שיוכלו לעמוד בניסיונות גל האפיקורסות ההולכת וגוברת ורחובות אשר מזמן עברו כל גבול של פריצות. בכל זאת, רבינו הקדוש רבי נחמן זי"ע תמיד הזהיר אותנו שתי אזהרות: האחת – שאין ייאוש בעולם כלל, אז למרות המצב, יש בנו הכוח להתגבר. השניה – צריך להיזהר מאוד להיות בשמחה. (ראה ליקו"מ קמ"א, רפ"ב).

 

לכאורה, הלשון שנקט רבינו זצ"ל היה קשה – להיזהר מאוד להיות בשמחה! היינו חושבים  ש"כדאי" להיות בשמחה, או "להשתדל" להיות בשמחה או לשון דומה, אך אזהרה חמורה? מדוע?

 

רבינו זי"ע מגלה לנו סוד עמוק בחיים – דבר שעצם קיומנו תלוי בו, דהיינו, שאי אפשר להחזיק מעמד בדור הזה בלי שמחה.

 

עינינו רואות שרוב בני אדם מיואשים עד עומק נפשם ומלאי סבל ויסורים. ועוד גרוע מזה, אלה שלא זכו לטעום טעם האמונה מוצאים את מפלטם בכדורים, בסמים ואצל פסיכיאטרים ומבזבזים את כל חייהם וכל הונם על דבר שלא יושיע אותם כלל. ואנשי דור דמשיחא, אם אינם משכילים להתחבר ולהכניע את עצמם אצל צדיק הדור, אזי נופלים קורבנות לתאוות הדור – אין דרך אמצעית.

 

משה רבינו ע"ה צעק מי לה’ אלי – אם לא רוצים להסתבך בעגל הזהב, צריך לרוץ לצדיק הדור ולקיים את עצותיו. אז אם רבינו זי"ע – שהוא הצדיק בחינת משה עד לביאת גואל צדק – אמר שצריך להיזהר להיות בשמחה, אזי צריך לקיים את דבריו כפשוטם.

 

אולי תרצו לשאול, הרי איך אפשר להיות בשמחה עם טונות של בעיות על הראש? התירוץ פשוט – כלום יש לך בעיות יותר מיוסף הצדיק, בחור יהודי, עדין, בן טובים, שנזרק לגוב אריות של כלא מצרי?

 

והנה, המדרש (תנחומא, וישב, אות קמ"ה) מפליג בתיאורו על מידת השמחה של יוסף הצדיק, שכל כך קיבל את מצבו העגום באהבה, באמונה, ובהצדקת הדין באומרו שיוסף הינו "גבר קפיז".

 

הנה לפלא, יוסף הצדיק קפץ, רקד, ושר כל היום בכלא. לפיכך, היה לאיש מצליח וכולם אהבו אותו. אילו היה טיפוס נרגן, מתלונן ומתבכיין על מצבו כל היום תוך רחמנות עצמית ומסכנות, אף אחד לא היה סובל אותו. אדרבא, סביר להניח שלא היה יוצא מהכלא המצרי חי.

 

והנה, בזכות השמחה, היה יכול להנהיג את מוחו כראוי ובעזרת השם עלה לגדולה. "בשמחה" נמצאות אותיות "מחשבה", לרמוז שאי אפשר להנהיג את המוח כמו שצריך ללא שמחה. היות ואסור לאדם לפעול על פי דחף בהמי, וצריך לפעול על פי השכל הקדוש שהשם יתברך נתן לנו, אזי מאוד צריך להיזהר להיות בשמחה. על ידי השמחה, יוצאים מכל צרה שלא תהיה, ומנצלים את כוחות המוח.

 

ועדיין אנשים עקשנים מתלוננים תמיד שרע להם וקשה להם. דעו היטב שאין איש בעולם שסבל את היסורים של דוד המלך ע"ה. הוא רק נולד, ואביו חשב שהוא ממזר, ובגיל שלוש זרק אותו למדבר עם הצאן כדי שחיה רעה תאכל אותו. כילד בגיל "חלאקה" שרק עכשיו עשו לו פיאות, נאלץ להתמודד עם אריות ודובים. אחים שלו ביזו אותו. חמיו, שאול המלך, רדף אותו יומם ולילה להרגו. אשתו מיכל זלזלה בו, בניו אדוניה ואבשלום מרדו בו. בנו אמנון ציער אותו, היו לו אוייבים בכל גבול, וגם יועציו הכי קרובים בגדו בו. וזה לא הכל. כולנו כל כך מזדהים עם ספר תהלים, כי דוד המלך עבר כל צרה שכל אחד בישראל עבר, עובר, ויעבור עד סוף הדורות.

 

כמעט כל אדם אחר היה מועמד להתאבדות אם היה צריך לעמוד בלחצי דוד המלך ע"ה. היינו מצפים שדוד המלך יושב בתעניתו ובשקו כל היום ובוכה לקב"ה. לא ולא! הזוהר הקדוש כותב על דוד המלך ע"ה  (פרשת משפטים, מאמר הסבא, דף קז, ע"א): "דו בדיחא דמלכא הוה, ואע"ג דהוה בצערא, כיון דהוה קמי מלכא, תב לבדיחותיה, כמה דהוה, בגין לבדחא למלכא". זאת אומרת, דוד היה הבדחן של הקב"ה, ואף על פי שהיה בצער, כיון שעמד לפני השם יתברך, הוא התגבר וחזר לבדחנות שלו כמו שהיה לפני הצער, הכל כדי לשמח את השם יתברך.

 

היאומן כי יסופר?! דוד המלך, תוך כל הסבל שלו, הולך מבדר ומשעשע את השם יתברך! כותב רבי נתן זצ"ל (עלים לתרופה, רנ"ד) כי יקר מאוד לקב"ה שמדברים איתו יתברך כמו ילד שעשועים.

 

מהו כוחה של השמחה? השמחה היא הביטוי החזק ביותר בעולם של אמונה. על ידי השמחה, יהודי אומר לקב"ה: "אני מאמין שהכל בא ממך, אבי שבשמים, והכל לטובה. טוב לי איך שאתה מנהיג את העולם ואותי".

 

זוהי הכרזה שביכולתה להמתיק את כל הדינים ולחלץ יהודי מכל צרה שלא תבוא. יוסף הצדיק ודוד המלך היו מידות היסוד והמלכות, מרכבות לאלוקות ממש, הכל בזכות השמחה.

 

השמחה היא יחידת החילוץ המוסגלת לחלץ יהודי מכל מצב.

 

בנוסף, אם מישהו שואף לקדושה, צריך להיזהר מאוד להיות בשמחה, ומי שיחזיק עצמו בקדושה, יזכה בעזרת השם לקבל את פני משיח צדקנו, אמן.

 

ייתי ואחמיניה.