Money” מזומני”

Money” מזומני” – סיפור לשבת

שני יהודים עשירים בעלי מעמד נפגשו בלובי של בית מלון מפואר באזור המרכז לעסקת סחר חליפין. האחד ישראלי והשני אמריקאי. האחד מוכר יהלומים והשני קונה. המו”מ היה מורכב משך למעלה מחצי שעה הם התווכחו על עשרות אלפי שקלים, שלא לומר דולרים, ובסוף נסגרה העסקה שהיהלומים ימכרו בסך מיליון שקלים. רגע לפני החתימה נכנסה משטרה בבהלה לתוך חדר האח”מים בטרקלין האקזקוטיבי של השניים ועצרה את העיקה, “יש חשד לחפץ חשוד! עליכם לצאת מיד החוצה! יכול להתפוצץ בכל רגע!” צרחו השוטרים. והשניים קמו בבהלה ונסו, אך הסוחר בעל היהלומים לקח את הצרור בעוד ידידו עם המזומנים השאירם על השולחן.

כעבור חצי שעה ההמולה נרגעה והם שבו לחדר, אך הכסף לא היה בנמצא. חיפשו אך לשווא, הכסף איננו. בלב כבד ובצער נפרד העשיר האמריקאי מכספו שאך זה עתה היה מיועד לקניית היהלומים.

למחרת היום, יהודי מבני ברק מגיע באוטובוס ללובי של הבית מלון לעזור לידידו באיזה עסקה. אין לו שום צד ונגיעה במשאי ומתן , בטח שלא גם בעסקאות, יהודי פשוט ועני הוא. עד לאותו הרגע..

נכנס לחדר שזה אתמול בוצעה העסקה, וראה את העציץ מעט עקום, נוטה ליפול, הוא נגש ליישר אותו, כי זה הפריע לו בעין, מתכופף ומה רואות עניו? מעטפה לבנה עם מלא שטרות בדולרים. רעדה אחזה אותו , מיד הזמין מונית הבייתה. נותן לנהג 100$ (כי זה השטר הכי נמוך במעטפה) ומשאיר לו גם את העודף.. Keep the change” מה שנקרא.

“אשתי, אנחנו עשירים!” צועק לה עוד בטרם נפתחת הדלת. “השתגעת?!” עונה לו אשתו. “בקושי כסף לנסיעות באוטובוס היה לך ופתאום כעבור שעה נהיית לי עשיר.. גם כן זה מדומיין”. והוא צועק לה מחדר השינה “בואי בואי תראי את חייבת לראות מה יש בידי..”

באה וכמעט התעלפה, לא האמינה למראה עיניה!! מעטפה מפוצצת בדולרים. הם ישבו למעלה משעה לספור את הכסף ובידם היה מיליון מאתיים חמישים אלף דולר. קאש. מאני מזומני. מזומן.

“מה עושים עכשיו??!” שאלו אחד את השנייה והרימו טלפון לרב יצחק זילברשטיין שליט”א. הרב ענה להם שאין שום בעיה הלכתית והכסף שייך להם. נתקו את השיחה, אך צר היה להם אודות אותו פלוני שוודאי מחפש את הכסף ומצטער בשל כך. הם החליטו לא לקחת את הכסף ולחפש את אותו האיש.

וכך משך כמה ימים חיפשו ובדקו ולבסוף מצאו אותו. הבני ברקי שמצא את המעטפה קבע עם היהודי האמריקאי בבית קפה. שניהם נפגשו בסבר פנים יפות ואף לחצו ידיים. אמר לו ידידו מבני ברק שמצא את המעטפה שהייתה מתחת לעציץ וכעת הוא שמח להחזיר לו את האבדה.

אך ראו זה פלא, היהודי האמריקאי סרב לקבל את המעטפה, “זה שלך אחי! אני כבר השלמתי עם האבדה וויתרתי על הכסף!”

“מה פתאום! בשום פנים ואופן לא אסכים לקבל את המעטפה, היא שלך!” וכך מאחד לשני כל אחד מהם מוצא הסברים, טענות ונימוקים למה המעטפה שייכת לשני.

וכך, בפעם השנייה הוא מתקשר שוב לרב זילברשטיין שיחיה, והרב בוחר לענות לו בסיפור יפיפה מדרש מהגמרא, “בזמנו של אלכסנדר מוקדון כאשר כבש את הארץ, הובא לפני הסיפור היה איש שמכר אדמות, וזה שקנה אחרי כמה ימים מצא תיבה בשטח מלאה בכסף , זהב ויהלומים. לא ידע את נפשו מרב שמחה, אבל גם לא ידע מה לעשות עם האוצר שאך זה עתה מצא. האם מבחינה הלכתית היא שלו או שייכת לבעל הקרקע שממנו רכש את החלקה.

הפתרון היה קל היות ושניהם לא רצו לקחת את התיבה, הוחלט שילדיהם יתחתנו והם אלו שיקבלו את התיבה עם האוצר שבה.

ואז שואל הרב זילברשטיין את הבני ברקי, “יש לך בת או בן?” “כן, ילדה בת 18″, וליהודי אמריקאי יש בן?” שאל הרב, “כן הוא בן 23”, “מצוין!” עונה הרב. “והיכן הם?” האמריקאי עונה שהוא במונית מחכה לו, והבחורה בביתה בבני ברק.

אם כך, בע”ה יתברך, סעו שלושתכם לבני ברק והפגישו בין הילדים. ושיהיה לכם ברכה והצלחה בחתונתם – הכסף יהיה שלהם!”