גם זו לטובה – הגישה החיובית!

 

 

בעבר, מתוך ובהתייחסות לעבודתו של פרויד, התמקדה הפסיכולוגיה בפסיכופתולוגיה, דהיינו חקר התופעות החולניות, במודל החולני, תוך פיתוח שיטות ריפוי בהתאם.

 

אם נתקלנו למשל, במבוגרים בעלי קשיים תפקודיים כל שהם או חרדות, היינו מנסים למצוא את השורש לבעיה, איפה הדברים השתבשו במהלך החיים, בדרך כלל בשנים הראשונות, לאבחן ומשם לטפל בהתאם. אנשים יכלו לשבת בטיפולים שנים תוך התעניינות סביב המערכות הכושלות בחייהם וניסיון לתקן נזקים.

 

בהמשך קמו מתנגדים לשיטה זו. ג’יי היילי וחבריו התנגדו לאבחונים וטענו שעצם האבחון וההגדרה של הבעיה משנים את אופן הפתרון. ועוד, לדעת המתנגדים, העיסוק בבעיות, בחולי, בדברים שלא בסדר, מקבע את הצדדים הבעייתיים ולא רק שלא פותר אותם, אלא פעמים גם הופך אותם לכרוניים.

 

יאלום, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט אומר שאבחון טוב במקרים קשים, אך הוא פועל לרעת הפסיכותראפיה הפשוטה. בגילוי לב הוא כותב שלדעתו האבחנה מונעת את האפשרות להתייחס למטופל כאל אדם, אבל עוד יותר מזה: לאחר האבחנה אנחנו המטפלים בצורה סלקטיבית, נוטים להתעלם מכל מה שאינו תואם את האבחנה.

 

בניסיוני האישי נתקלתי בדברים במלוא עוצמתם. בשנים בהן עבדתי במרכז ציבורי מסוים קיבלנו הפניות. כל אחד שהגיע וביקש טיפול עבר ראיון, לאחר מכן, כל הצוות המקצועי קיבל החלטה לגבי המשך טיפול. כדי לקבל החלטה מה הטיפול המתאים היינו חייבים לתת אבחנה. הם השתמשו ב’מודל החולני’ והסבירו ש: "בלי לאבחן אי אפשר לטפל". הם טענו שבדיוק כמו שאדם הולך לרופא משפחה עם תלונות מסוימות, הוא חייב לאבחן אם זה וירוס או חיידק ובהתאם יינתן הטיפול.

 

 

בשנים האחרונות התפתח ענף בפסיכולוגיה – פסיכולוגיה חיובית. השיטה פותחה כתוצאה ממחקרים שהראו שכאשר אנשים מאמצים לעצמם גישה חיובית אופטימית לחיים, ישנה עליה מתמדת ברמת ההישגים, ההצלחות ואפילו בבריאות. המחקרים בדקו ומצאו שאפילו אם הגישה החיובית והאופטימית היא דמיונית לגמרי ואפילו אם אין בה שום צד של אמת מלבד גישתו האמיצה של האדם, יש בכוחה להביא לשינויים משמעותיים.

 

האסכולות שעוסקות בחשיבה חיובית מחפשות לא את החולני אלא את החיובי. לחפש את הכישורים החיוביים של אנשים, קבוצות או ארגונים, לחפש תכונות חיוביות ועל ידן להביא להעצמה ולשיפור איכות החיים. הם יתמודדו עם אותם אנשים דיכאוניים או חרדתיים אך מכיוון אחר לגמרי, כיוון של חיפוש תכונות אופי חיוביות כמו תקווה או יצירתיות, יכולות חברתיות ועוד, על מנת להביא לשיפור ההרגשה והתפקוד של האנשים.

 

מובן ששיטה זו, לא עולה בקנה אחד עם שיטת האבחון המדגישה את הפגום והחולני של המטופל. העיסוק בצד השלילי, ברע, ההתמקדות באספקטים דיס-פונקציונאליים בחיים יוצרת התעסקות שהיא אנטיתזה לחשיבה חיובית. חשיבה חיובית, היא דרך שמלמדת אותנו לתפוס אנשים או ילדים בקלקלתם, להתוות את הדרך לליבותיהם של בני האדם ביצירת מערכות יחסים חיוביות ובהערכתם כאשר הם פועלים כראוי.

 

זה אומר תמיד לדעת להסתכל על החלק הטוב. בדיוק כמו שאמרו רבותינו "גם זו לטובה", "ותן בליבנו לראות תמיד מעלת חברינו", "וכל אדם יהיה גדול ממך בעיניך" – זו עבודה שיוצרת שינוי מיידי, גם אם אנחנו לא פותרים את הבעיה לגמרי בעצם שינוי נקודת המבט. נאמר ב"חובת הלבבות" (שער הכניעה פרק ו) על אחד מהחסידים שעבר ליד נבלת כלב מסרחת מאוד. אמרו לו תלמידיו: "כמה מסרחת נבלה זו". אמר להם: "כמה לבנות שיניה". הוא, החסיד מצא את המעלה בנבלה. אפילו בכלב מת צריך לחפש את המעלה, אז כל שכן וכל שכן, באדם חי. עוד מובא בדברי רבינו יונה, "שצדיקים מחפשים מעלות בני אדם ורשעים מחפשים מומי בני אדם".

 

 

האמת שזה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע. כולנו פועלים על פי תבניות התנהגות שרכשנו מגיל צעיר. בהתחלה מתוך הקשר שהיה לנו עם הדמות המשמעותית הקרובה, בדרך כלל האם, ובהמשך מתוך המערכות החברתיות השונות. כל החוויות שאנחנו חווים משפיעות ומעצבות את האישיות שלנו.

 

גילה, לדוגמא, בשנות הארבעים לחייה, בת להורים ניצולי שואה, חונכה ככה שאסור לה להרגיש טוב. הוריה תיארו את החיים שלהם כטובים ומשמעותיים עד לאותו רגע שמשהו השתבש, והרס להם את כל החיים. "הרגשתי נהדר ומצוין עד שאני לא יודעת מאיפה זה בא". הם פיתחו תבנית התנהגותית כזו, שבאופן שיטתי הם נמנעו מלשמוח ולהרגיש טוב כי תמיד אחרי הטוב יש רע. גילה שגדלה על פי התבניות האלו שבאו ממקום הכי מגונן ואכפתי שיכול להיות מצד הוריה, נקלעה לדפוסי התנהגות דיכאוניים ורגשות חרדה מבלי שתהיה לה שליטה על כך.

 

כשעובדים על חשיבה חיובית מנסים לאתר את התבניות האלו שמונעות מהפרט לתפקד. אחר כך מאתרים את המחשבה השלישית שמתלווה לתבנית עד לשינוי משמעותי של מערכות האמונות של הפרט כלפי עצמו.

 

 

שינוי תבניות המתבטאות במחשבות מזיקות ומגבילות. הדרך שבה אנחנו חושבים והדרך שבה אנחנו מדברים עם עצמנו – הדיבור הפנימי משפיע על האפשרות ליצור שינוי. כן, עד כמה שזה נשמע מוגזם אנחנו כבני אדם יוצרים לעצמנו פעמים רבות את הבעיה. אנשים יכולים להכניס את עצמם למצבים דיכאוניים באמצעות דיבור פנימי שלילי. העוצמה שיש למילים היא עוד במצב שהם בבחינת מחשבה, כשעוד לא יצאו מהכוח אל הפועל. חשיבה חיובית היא יצירת שינוי משמעותי ומהותי עוד במחשבות שלנו על עצמנו, ואז נוכל להתחיל לפעול על פי תבניות חדשות ואחרות.

 

הדיבור הפנימי קובע את השתלשלות העניינים ולא המציאות האובייקטיבית. כי לא האירוע עצמו קובע אלא איזה פירוש אנו נותנים לו. הפרשנויות השונות תלויות אך ורק בנו, אם נסתכל על אירועים בצורה חיובית במקום שלילית נוכל לשפר את ההרגשה שלנו.

 

 

המחשבות שלנו, כאמור, משפיעות על מצב הרוח ועל התפקוד. גישה חיובית עוזרת לנו להצליח ולהיפך. המטרה היא לאמן את המוח לשנות את המחשבות כדי ליצור שינוי רגשי ותפקודי. לא פעם ילדים אומרים לעצמם: "רק אלי המורה נטפל", "יצחקו עלי", "אף אחד לא רוצה לבוא אלי", "אני טיפש" ועוד…

 

כך מחשבות שליליות יוצרות הרגשה כללית קשה, גורמות להתנהגות בעייתית ונוצר מעגל הכישלון שקשה מאוד לצאת ממנו.

 

 

מחשבה שלילית, מצב רוח רע, תחושה פנימית רעה, התנהגות בעייתית, חוסר ביטחון, התנהגות עוד יותר בעייתית, מחשבה עוד יותר שלילית…

 

המוח האנושי שעובד כמו מחשב קולט את המסרים השליליים ומעבד אותם, כך שהם יוצאים החוצה באיזו שהיא דרך של התנהגות בעייתית. כאשר כל המסרים השליליים מתקבעים, הם נשמרים ב"דיסק הקשיח" של המוח ומשמשים כבסיס להתנהגות, תפקוד והרגשה. רוב הילדים וגם המבוגרים לא מתעמתים עם המחשבות השליליות ומאחסנים אותם מיד בזיכרון כמידע אמיתי. כך אנשים יכולים לאחסן מחשבות של ‘אני לא שווה כלום’ אפילו אם זה לא נכון.

 

חשיבה חיובית מלמדת לעשות תכנון נכון יותר של המוח. הצורה שאנחנו חושבים על עצמנו או הצורה שבה אנחנו מעבירים מסרים לזולת, חשוב שתתבצע באמצעות מילים חיוביות, אופטימיות ואמונה. גישה חיובית לעצמנו היא דרך סינון של אינפורמציה. אל לנו לקבל כל דבר כמובן מאליו. במיוחד נכון הדבר כלפי ילדים קטנים שניזונים ומושפעים מהתכנות של עולם המבוגרים.

 

ד"ר דניאל אימן, פסיכיאטר ומנהל מכון לבריאות הנפש בקליפורניה, מצביע על תשע מחשבות אוטומטיות שמזיקות לנו. הוא מציע ללמוד לזהות אותן משום שהן גורמות למצבים להיראות הרבה יותר גרוע ממה שהם באמת:

 

1. מחשבות של הכל או לא כלום – ראיית המציאות בשחור לבן. אם אין דרך ביניים נמצאים מאוד מהר במצב של ייאוש. של אין מה לעשות. אם אני מרגיש טוב רק אם אני התלמיד/ העובד וכו’ הכי טוב, ואם לא – אני לא שווה כלום, אז כל מה שנשאר זה רק להרגיש רע ולהתלונן. להיות תמיד בשיא, בפסגה, זה בלתי אפשרי ולכן מזומנות למי שחושב כך אחת משתי האפשרויות – או חוויות כישלון רבות או השקעת אנרגיה אינסופית, גם כשזה על חשבון דברים אחרים כדי להיות תמיד ראשון.

 

2. "תמיד זה ככה" – מעין נבואה שמגשימה את עצמה. כשאנשים מחכים שדברים שקרו בעבר יחזרו על עצמם. לדוגמא, ילד שעבר דחייה חברתית, יגיד "תמיד צוחקים עלי" למרות שזה לא תמיד, אלא למעשה זה קרה פעם אחת בלבד. המחשבה שהדברים כל הזמן או תמיד קורים היא מוגזמת וגורמת להרגשה של עצבות.

 

3. להתמקד בשלילי – כאשר בכל מצב וסיטואציה מתמקדים בשלילי, ברע, בלי לראות שתמיד יש בכל מצב גם צדדים חיוביים. ההתמקדות בצד הרע מונעת חיפוש אחר החיובי, אחרי ההנאה מדברים טובים.

 

4. סוף גרוע – מחשבה מכשילה שגורמת לאיבוד הביטחון. אם אתה בטוח מראש שתיכשל בסופו של דבר, זה מה שיקרה. עצם המחשבה מערערת את הביטחון וגורמת להתרגשות ומונעת את ההצלחה. אם מצפים לדברים גרועים שיקרו – המוח במידה מסוימת יגרום לדברים האלה לקרות.

 

5. קריאת מחשבות – כשאנחנו מנסים לקרוא את מחשבות השני ואנחנו בטוחים שאנחנו יודעים מה השני חושב. "הבוס קורא לי כי הוא רוצה לגעור בי", "הם מדברים עלי", "הוא כועס עלי" וכו’. חבל לנו להיות עסוקים במה השני חושב. לעולם לא נוכל לדעת זאת אלא אם כן הוא אומר לנו.

 

6. רגשות שליליים – בדקו את ההרגשות שלכם. הרבה פעמים המחשבות מבוססות על רגשות שמבוססים על התנסויות מהעבר ולא על הכאן ועכשיו. אל תקבלו כמובן מאליו אף הרגשה שלילית. בדקו גם עם השכל ולא רק עם הלב על מה מבוססות הרגשות אלו.

 

7. ייסורי מצפון – כשהם מוגזמים זהו סוג של התעללות עצמית. ייסורי מצפון מוגזמים גורמים לנו בסופו של דבר לעשות דברים שאנחנו לא מעוניינים בהם. אם אתם עושים דברים, תעשו מתוך גישה חיובית, רצון ותחושה טובה ולא מסיבות שליליות.

 

8. תוויות שליליות – בין אם אנחנו מדביקים תווית לעצמנו ובין אם אנו מדביקים תוויות לאנשים אחרים, אנו מאבדים את היכולת לראות את המצב כמו שהוא. אנחנו גם מנצלים את האנרגיה שלנו למקומות שליליים במקום לנתב אותה לחיפוש פתרונות.

 

9. האשמות – כשדברים משתבשים קחו אחריות במקום לראות מי אשם ובמה אחרים טעו. אם אתם מרגישים קדושים מעונים ואף פעם לא לוקחים אחריות על טעויות, אתם מאבדים את הכוח לטפל בבעיה.

 

החשיבה החיובית היא תנאי מקדים, בבחינת השתדלות. השתדלות שחייבת להיות מגובה במעשים. אפשר לחולל שינוי בכל מצב שלא יהיה, אם רק נזכיר לעצמנו שוב ושוב על כל דבר ש"גם זו לטובה"!

     

   

(מתוך "הבית שלנו")