“עצבות”- מפניני הפרשה

פרשת "ויגש" מפניני הפרשה

"וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (בראשית מה כז)

בספרים הקדושים כתוב שכאשר השבטים באו וספרו ליעקב אבינו ש'טרף טורף יוסף וחיה רעה אכלתהו' הוא נכנס לעצבות גדולה ולמרה שחורה שליוותה אותו משך 22 שנה.

משך כל אותו הזמן עד שהתוודע לידיעה המשמחת שיוסף בנו חי, יעקב היה שרוי בעצב רב. לעצבות ולמרה השחורה של יעקב היו השפעות רבות ושליליות על חייו וכן על הסובבים אותו משום שהיה צדיק גדול ביותר ובעל השפעה רבת ממדים, ונשמות רבות היו תחתיו; ולא רק, אלא בשל העובדה שכל יהודי באשר הוא, כאשר נמצא בעצבות/דיכאון/ייאוש מפסיד ומאבד הרבה דברים טובים הן ברוחניות והן בגשמיות.

העצבות של יעקב גרמה לכך שהסתלקה ממנו השכינה הקדושה ואפילו רוח הקודש. שימו לב קוראים נכבדים, אנחנו מדברים על יעקב אבינו זה שהעמיד את שניים עשר השבטים והקים את עם ישראל. יעקב אבינו זה שעבד בבית לבן 20 שנה, שרימה אותו והחליף בן בנותיו, והיה מנסה לשדל אותו השקם וערב לעבודה זרה, יעקב אבינו זה שהרים בקלות רבה את הסלע, יעקב אבינו בשר ודם זה שנלחם עם המלאך וניצח אותו! יעקב אבינו זה שעמד בגבורה מול עשו וניצח גם אותו! יעקב אבינו שהיה איש תם יושב אוהלים.. יעקב אבינו המושלם במידותיו! יעקב אבינו בחיר האבות! כליל השלמות! אנחנו לא מדברים על אדם כמונו.. אדם מושלם במידות! יחד עם זאת, גם צדיק בדרגת יעקב אבינו כאשר הוא נופל למידת העצבות והיא שולטת בו השם יתברך מסתלק ממנו..

מידת העצבות – רבי נחמן

"על ידי עצבות אדם נחלש" ואכן כן, אנחנו שמים לב שכאשר אדם עצוב ומיואש כוחותיו מדולדלים והאנרגיות על הפנים בלשון המעטה

"על ידי עצבות הקדוש ברוך הוא אין עמו" וכאשר בורא העולם לא נמצא אתו מי כן? הסטרא אחרא…

"מי שיש לו עצבות, מביא על עצמו ייסורין" וידוע שייסורים עלולים לבוא בכל מיני אופנים: כאבים, מחלות, בעיות נפשיות, בעיות בזוגיות, משפחתיות, בעיות בפרנסה בעיות בכל מיני סוגים ואפשרויות השם ירחם ויצילנו.

"כל הנמשך אחר צערו יותר מדי, הצער נמשך אחריו" , זה עלול להיות כבר סוג של הרגל ותאווה ואיזור נוחות להיות בעצבות.. ואז אנשים מבזבזים חיים שלמים בלהיות עצובים, מותשים, מיואשים, מודאגים

"על ידי קלקול השמחה בא חלאים עליו" כפי שרבנו הקדוש אומר שכל החלאים (מחלות הנפש והגוף) באות בגלל סיבה אחת שורשית – קלקול השמחה.. רבנו מדבר על ההיזק העצום של קלקול השמחה, אז מה נאמר בדבר העצבות? שהיא הרבה יותר חמורה מקלקול השמחה

על ידי דאגה בא פחד. היום יותר מתמיד אנשים חיים בפחדים ובחרדות נוראיות, אין יום ואין לילה כי כל היום נמצאים בדאגות ובמחשבות שליליות והנפש לא במנוחה ואין להם במה להיאחז ולהתנחם וחייהם סבל נוראי.