מצוות חלה – שפע וברכה בבית

 

 

"וידבר ה’ אל משה לאמור. דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה. והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה’. ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה כתרומת גורן כן תרימו אותה. מראשית עריסותיכם תתנו לה’ תרומה לדורותיכם" (במדבר טו, יז-כא).

 

ברגע שבני ישראל נכנסו לארץ ישראל הם כבר לא אכלו מן, אלא החלו לעבד את האדמה, לגדל חיטה, להוציא ממנה קמח ולהכין את החלה. עבודה קשה זו ברוכה מאוד, משום שברכת השם בעבודתם של בני ישראל היא הרבה יותר משמעותית וגדולה יותר, מאשר הלחם-חינם שקיבלו במדבר, הלא הוא המן.

 

מצוות חלה היא מהמצוות התלויות בארץ, כפי שנאמר: "בבואכם אל הארץ", בחוץ לארץ נוהגת מצוות חלה מדרבנן, כדי שלא תשתכח תורת ה’ מעמו. מצוות חלה היא אחת משלוש מצוות בהן נצטוו הנשים – חלה, נר שבת ונידה (גם הגברים מצווים במצוות חלה, אולם הנשים מוזהרות בה יותר).

 

* * *

אכן, אין כמו לחם הנאפה בבית, במיוחד אפיית חלה לכבוד שבת, כשריח אפייתה ממלא את כל חלל הבית בין כל ריחות התבשילים לכבוד שבת קודש. ניפינו, ערבבנו, לשנו, קלענו, ברכנו, הכנסנו לתנור, הוצאנו והתפעלנו. כן, בין כל הסירים, בין כל המטלות לכבוד השבת – מוטלת עלינו מצוות הפרשת חלה.

 

הקב"ה מצווה אותנו לקחת חתיכה מן הבצק ולהקדיש לו אותה. להרפות מאחיזתנו העיקשת במעשה ידינו, לזכור שלא כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. החלה נראית כמו שהיא נראית ברגע שהיא יצאה מהתנור (ההתפעלות הוכיחה את זה) – זה אך ורק מברכתו של השם השורה בכל דבר, וגם בלחם מעשה ידינו.

 

מצוות הפרשת חלה מסייעת לנו לראות דבר נוסף – היא מזכירה לנו, כי השגחתו של השם יתברך לא מסתכמת בניצוח רק על איתני הטבע. אלא, היא ממש מלווה אותנו גם בזמן שאנו לשות את הבצק במטבח, ועל ידי זה אנו זוכות שהברכה ממש שורה במעשה ידינו. לכן אין מפרישים חלה מן הקמח הגולמי, אלא רק מן הבצק שהכנו בידיים שלנו. כך זוכות אנו לבטא את ההכרה שבורא עולם משגיח על כל פרט בחיינו ומברך את מעשה ידינו. הרי לא פעם ביקשנו מבורא עולם: תן ברכה בכל מעשה ידינו. הנה כאן, יש לנו הזדמנות נפלאה להשרות את ברכתו של השם במעשה ידינו. ולא רק, אל בכל תחומי חיינו.

 

 

הלש עיסה מחמשת מיני דגן בשיעור משתיים ורבע ק"ג (ויש אומרים 1,680 ק"ג) ונילוש גם עם מים ונאפתה בתנור – צריך להפריש ממנה חלקה בברכה. את הבצק שהופרש שורפים באש לחוד ומניחים בשקית באשפה כדי שלא יבוא לידי בזיון. מצוה זו מגינה על האישה מכל גזירות קשות ומגינה עליה בעת הלידה. ובשעת אפיית החלות היא עת רצון מלפני ה’, לכן ראוי להתפלל בעת זו ולבקש על כל הנצרך.

 

 

המצרכים: 2 כפות מלח, 2 ק"ג קמח (מנופה), 3 כפות שמרים יבשים, 6 כפות סוכר, 6-7 כוסות מים חמימים, 3/4 כוס שמן.

 

לציפוי: ביצה טרופה, שומשום או פרג. (הערה: את הקמח הלבן ניתן להחליף בקמח מלא/ כוסמין בתוספת מים לפי מידה).

 

אופן ההכנה: בקערה גדולה מניחים בתחתית את המלח, ומעל קילוגרם וחצי קמח. מוסיפים את שאר המצרכים. לשים את הבצק מספר דקות עד שנוצרת עיסה אחידה, יוצרים כדור גדול ומניחים בקערה. מכסים את הקערה בניילון נצמד או במגבת מטבח נקייה. מניחים לתפיחה במקום חמים במשך כשעה עד שהבצק מכפיל את נפחו.

 

מפרישים חלה. כאן יש לומר את הברכה: "ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה תרומה". אחר כך יש לקחת חתיכה כלשהי מן העיסה (יש המקבצות מארבעה מקומות בעיסה את החתיכה) ולומר: "הרי זו חלה".

 

מעבירים את הבצק למשטח מקומח, מחלקים אותו לחלקים המיועדים לקליעת החלה, ומעבדים כל חלק על המשטח, כך שיהיה נוח לעבוד אתו. קולעים חלות בצורה הרצויה, מכניסים אותן לתבנית, מכסים ומניחים לתפיחה נוספת במקום חמים, במשך כ-40 דקות. בינתיים מחממים את התנור לחום בינוני.

 

מורחים על החלות ביצה טרופה ומפזרים עליהן שומשום או פרג. אופים עד שהחלות משחימות. מוציאים את החלות מן התנור וגם מן התבנית, ומצננים על רשת.

 

 

יהי רצון מלפניך ה’ אלוקינו ואלוקי אבותינו, שהמצוה של הפרשת חלה תחשב כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה, ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקרבן שהוקרב על המזבח שנתקבל ברצון, וכמו שלפנים הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עונות, כך תהיה לכפרה לעוונותיי, ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקייה מחטא ועוון – ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים האלה, עם בעלי (וילדינו) להיות ניזונים מקדושת הימים האלה, ומהשפעתה של מצוות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, וברוב אהבה, ושתתקבל מצוות חלה כאילו נתתי מעשר. וכשם שהנני מקיימת מצוות חלה בכל לב, כך יתעוררו רחמיו של הקב"ה לשמרני מצער וממכאובים כל הימים, אמן.

 

 

כאשר אנו מכניסות את מרכיבי החלה לקערה, נוכל לתת דעתנו על ההיבט הרוחני של כל מרכיב ומרכיב ולהתפלל.

 

מים: "אין מים אלא תורה" – התורה משולה למים. בכל דבר המים מכניסים חיים ואיכות. המים מסייעים לכל המרכיבים להפוך לעיסה אחת, יוצרים מעין הרמוניה של כל המרכיבים ומחברים אותם יחד עד לקבלת העיסה. יהי רצון שנזכה כולנו להתחבר לתורה בכל רגע מחיינו. ויהי רצון שנזכה לאחדות בין כל עם ישראל, שהרי התורה משולה למים, למרכיב שמחבר ומגבש בין כל מרכיבי הלחם/חלה, כך גם בינינו.

 

שמרים: הבעבוע של השמרים יכול לסמל שמחה והתלהבות, ואילו היכולת שלו להחמיץ את העיסה מסמלת את היצר הרע, המנסה להחמיץ את נזר הבריאה – האדם, בעיקר על ידי הגאווה. שמרים מלשון שֹמרים. אנו שומרים עצמנו ממידות רעות ובפרט ממידה רעה זו – הגאווה, בעזרת מידת השמחה. יהי רצון שהשם ישמור את עם ישראל, ישמור אותנו מידות רעות ומהיצר הרע, שנזכה לשמור על כל מוצא פינו (איסורי לשון הרע), על הבריאות שלנו, שנזכה למידת השמחה וכו’.

 

סוכר: המתיקות של הסוכר מסמלת אהבה ואדיבות – מידת החסד, וכן את הנועם והרכות. יהי רצון שנזכה לגלות מתיקות לסובבים אותנו, שנזכה לעין טובה איתה נראה רק את הטוב בכל דבר. ויהי רצון שה’ ימחל לנו וימתיק לנו את הדינים.

 

קמח: כשם שנתן לנו הבורא את החיטה כדי לגדלה ולהשביחה, כך גם לגבי החיים שהוא נתן לנו – להתעלות, להשביח אותם, לטפח אותם, לזכות אותנו לגדול ברוחניות ולהתקדש. קמח מסמל את ההזדמנות שלנו להיות שותפים בבריאה. האישה מנפה את הקמה, מכינה את העיסה, לשה, מברכת ואופה. היא משביחה את המוצר המוגמר, ונותנת כוח וחיים לכל משפחתה בקיימה את מצוות ה’. יהי רצון מלפניך ה’ יתברך שנזכה לדעת וחכמה ולהשתמש בהן רק לטוב. שנדע לבחור בחיים האמיתיים שאתה מזכה אותנו בדרך התורה.

 

מלח: מלח צריך לשים בכמות המדויקת כדי להשיג את השפעתו באוכל. כך הוא הדבר לגבי מידות הנפש שלנו, התכונות שלנו – שיהיו במידה הנכונה. יהי רצון שנזכה שבורא עולם ידריך אותנו ויוביל אותנו בכל מידה ותכונה בדרך הזהב, בשביל האמצע, ושלא נסטה מדרך הישר ונעבור חלילה על הציוויים שלך.

 

שמן: האור מסמל את חכמת התורה, קדושה ואדיבות. המלך, הכהנים, והכלים הקדושים של בית המקדש היו נמשחים בשמן, "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כג). יהי רצון שהשם ימטיר עלינו מברכתו עד בלי די ושנזכה למשיח במהרה בימינו, אמן.

 

יהי רצון שכל בית בישראל יהיה משכן לשכינה הקדושה, אמן.

 

 

זמן הפרשת חלה הוא זמן משמעותי מאוד, הן ברוחניות והן בגשמיות. על כך נאמרו מספר סגולות, כגון:

 

הפרשת חלה לזיכוי אדם הזקוק לישועה – ארבעים נשים מקדישות את תפילותיהן בשעת הפרשת חלה לזכות אדם הזקוק לישועה (לרפואה, לזיווג, להיפקד בבנים וכו’).

 

סגולה ללידה קלה – מצוות הפרשת חלה מקובלת כסגולה לידה קלה ובשלום. יש נשים הנוהגות להפריש חלה כמה פעמים בחודש התשיעי להריונן.

 

סגולה לפרנסה – נאמר בגמרא (שבת לב): "בעוון חלה אין ברכה במכונס… ואם נותנין (חלה) מתברכין". מכאן שמצוות הפרשת חלה מסוגלת היא להביא את ברכת הפרנסה לבית.

   

ישנן נשים הנוהגות לומר פרקי תהלים ולהתפלל על מי שזקוקים לישועה.