צדקה תציל ממס

חלפו מספר שעות, אל בעלי החווה
יוצאים ונכנסים קונים, אך הם לא
הספיקו לרשום את כל הכספים שנכנסו
ויצאו בקופה, כשלפתע בפתח שוב
אורח לא קרוי…

קול צהלת הסוסים ונעירת החמורים, קרקור תרנגולים וציוץ הציפורים התחזק ככל שהתקרבנו לכתובת אליה הגענו. האם הגענו לבית מיושב או שמא לגן חיות קטן?!, הרהרנו לעצמנו. עד מהרה התבהרה התמונה. היה זה אמנם בית פרטי אך הייתה בו חווה לא קטנה, בעלי חיים שונים, ביתיים ואחרים היו שם, כל אחד בכלובו, בפינתו, שר את שירת הבריאה בשפתו ומשמיעה את קולו. ואנו האורחים הבלתי קרואים הבטנו בהתפעלות ובהשתאות על יופי הבריאה.

עד מהרה התעשתנו וחזרנו למציאות, עלינו להמשיך במסלול איסוף הקופות והפצת הספרים. הפעם יותר מתמיד הגענו עם מטען רב של ספרים, דיסקים וחומר הפצה. מניסיון אישי ב"ה, יש ביקוש גדול וצימאון עז, כך שאין על מה לחשוש כי לחינם הבאנו.

בעלי החווה קיבלו אותנו במאור פנים והתעניינו למטרת בואנו. האם לבקר בחווה באנו? או אולי לקנות מזון לבעלי חיים? בחנות שהם מוכרים – כך התברר בהמשך. מיד הסברנו להם פנים והודענו על מטרת בואנו. "אנו שליחי ישיבת "חוט של חסד" בירושלים בראשות הרב שלום ארוש שליט"א, באנו להודות לכם על תרומתכם ולאסוף את קופת הצדקה, כמו כן להציע ספרים נפלאים מאת ראש הישיבה".

הם העבירו לנו את הקופה ושמחו מאוד על כל הספרים והדיסקים שהבאנו. הם ביקשו כמות של ספרים ובניהם ‘גן האמונה” ‘גן השלום’, ‘בגן האושר’ ועוד. נתנו להם כמבוקשם. הרבה קונים נכנסים מידי יום לחנות שבחווה לקנות מזון לבעלי חיים, מדוע שלא יקבלו מזון רוחני לנשמתם?!

את הספרים העמידו בעלי הבית בסמוך לקופה כדי שכל קונה יבחין בהם. כך נפרדנו זה מזה בברכה חמה ולבבית ובתודה, כששני הצדדים שמחים ומרוצים. פנינו להמשך הדרך לא לפני שהשארנו להם טלפון ליצירת קשר.

* * *

חלפו מספר שעות, אל בעלי החווה יוצאים ונכנסים קונים, אך הם לא הספיקו לרשום את כל הכספים שנכנסו ויצאו בקופה, כשלפתע בפתח שוב אורח לא קרוי, חמור סבר וללא חיוך. הוא הציג תעודה והסביר שהוא שליח מטעם מס הכנסה, וכרגע הוא עומד לערוך להם ביקורת, וללא אומר דברים החל מבקר בחווה ובחנות כדי לבדוק שהכל מתבצע לפי הספרים.

ליבם של בעלי הבית כמעט החסיר פעימה, הם הרי לא הספיקו לרשום את כל הכספים שבקופה, ומה יתגלה? יחשבו שהם מעלימים מס…

הלב פועם במהירות אך אין מה לעשות, ממשיכים בביקורת כאילו לא אירע דבר.

משהגיעו לקופה אמר הפקח לפליאתם של בעלי החווה: "הו, אלו ספרים מעניינים מאוד. מלאי תוכן וחיזוק אמיתי, ‘גן האמונה, גן השלום’ כבר מזמן קראתי ואני ממליץ עליהם בחום לכל מי שאני מדבר עמו". וכך, מבלי משים הוסבה השיחה על מעלתם של הספרים הקדושים כשמליבו של הפקח נשכחה המטרה לשמה הוא הגיע, באופן כזה הסתיימה השיחה והשניים נפרדו בלבביות רבה.

כאשר יצא הפקח הודו בעלי הבית על נס ההצלה שקרה, בזכות מצוות הצדקה ובזכות הפצה וקירוב רחוקים שרצו לעשות, ובזכותם של הספרים.

מיד יצרו קשר עם שליחי ‘חוט של חסד’ וסיפרו להם את הנס שאירע, כדי לחזק אותם במעלת זיכוי הרבים שבידם. כמובן שמיום זה ואילך התחזקו אותם בעלי בית והפכו להיות מוקד הפצה וקירוב רחוקים. הם למדו להאמין בה’ ולדבר עימו תמיד.

* * *

קוראים יקרים, אם אתם זוכים להיות מפיצים אשריכם ואשרי חלקיכם. אך טיפ קטן אל תשכחו, שמרו על קשר עם האנשים להם אתם מפיצים, השאירו טלפון או כרטיס ביקור כדי שיוכלו לשתף אתכם בניסים שחוו. וכמובן אל תשכחו לשתף גם אותנו, ולשלוח סיפורים למערכת עלון חוט של חסד. יישר כוח!