שלושת הבדואים

המסורת אומרת, שאבותינו הקדושים
מופיעים בדמויות שונות כאשר ילדי
ישראל נמצאים בסכנה, במיוחד בעיר
הקדושה חברון. היה זה בערב סוכות
אחד כאשר הגיעו שלושה בדואים לעיר…

שלושת הבדואים

אנשי קהילת יהודי חברון ציפו בכיליון עיניים משנה לשנה לקיים את מצוות הסוכה.

שנה אחת, מלחמה השתוללה בגבעות הדרומיות של חברון בין הכפריים הערביים. פחד אפף את האזור כולו ויהודי חברון לא יכלו להעז ולסכן את עצמם ביציאה מחוץ לעיר, כדי לחפש סכך לסוכות. ולא רק, רב הקהילה אסר באופן מוחלט על היהודים לסכן את חייהם בחיפוש אחר הסכך. כאשר חג הסוכות כבר היה בפתח, עדיין לא היה סכך בנמצא או אפילו הזדמנות כשלהי להשיג ולו עלה אחד.

בבוקר שלפני סוכות, שלושה בדואים חמושים רכובים על גמלים הגיעו לכיכר העיר עם שלושה גמלים עמוסים בסכך. הם פרקו את המטען מעל גבי הגמלים ועזבו את העיר. קבוצת אנשים ראתה את המחזה ואחד מהם רץ אל גבאי בית הכנסת וסיפר לו את שראה, והגבאי, שהיה המום אף הוא, רץ אל רב הקהילה וסיפר לו על כך.

התרגשות עצומה אחזה בכל יהודי העיר וכולם הגיעו לכיכר העיר לקחת סכך לסוכה ולסיים את ההכנות בטרם יתקדש החג.

באמצע התפילה הראשונה של חג הסוכות, אחד המתפללים שאל את חברו בתמיהה מי היו שלושת הבדואים? אלא אם כן ברור שהיו אלה שלושת האבות הקדושים…

שבת של הקפות

בבית הכנסת "אברהם אבינו" היו שני ארונות קודש של ספרי תורה. אחד, לספרים החדשים והכשרים, והשני לישנים וכאלה שכבר לא ניתן להשתמש בהם. ספרי התורה שהיו בארון השני נועדו לשימוש אחד בלבד – לריקודים בהקפות של שמחת תורה.

לפני שנים רבות, אורח מכובד אך לא מוכר הגיע לעיר ונכנס אל בית הכנסת בזמן התפילה. כאשר הוזמן לשאת את ספר התורה ולקרוא בו, הוא התנהג כאילו הוא "בעל הבית" והוציא ספר מן הארון הלא נכון, מהארון בו היו הספרים הישנים. המתפללים החלו להתרעם, אבל הוא התעלם מכולם.

האורח צעד לכיוון השולחן שבמרכז בית הכנסת כדי להניח את ספר התורה עליו, אך אז התערב הרב ולחש באוזנו: "ספרים אלה אינם בשימוש ולא ניתן לקרוא בהם, השימוש היחידי שלהם הוא רק כאשר אנו רוקדים איתם בשמחת תורה, בזמן ההקפות".

האורח הקשיב היטב לדברי הרב ואמר: "טוב, אז עלינו לרקוד עם הספר".

המתפללים היו המומים. "עכשיו? בשבת רגילה?! הקפות?"

הרב, שהבחין במהומה שהחלה לתפוס מקום בקרב המתפללים, פנה אל קהל המתפללים ואמר: "האורח צודק. יהיה זה ביזיון לספר התורה אם יוחזר למקומו מבלי שעשינו איתו משהו. אולי כדאי שנעשה הקפות…"

האורח הרים בעדינות את ספר התורה שר את הפסוקים שאומרים בהקפות והחל לרקוד איתו.

כשהסתיימה התפילה וכל המתפללים היו בדרכם החוצה, הם חיפשו את האורח אך הוא נעלם כלא היה.

למחרת, נודע להם שהייתה תוכנית לתקוף את בית הכנסת בדיוק באותה שבת. בכל אופן, כאשר התוקפים התקרבו לבית הכנסת, הם פשוט ברחו מן המקום בלי כל הסבר הגיוני. אז היה ברור לכולם שהאורח היה אורח מיוחד מאוד שנשלח משמים.

אולי היה זה אחד האבות הקדושים?…