החג שכולם אוהבים

"ימי החנוכה, חנוכת מקדשנו בגיל ובשמחה ממלאים את ליבנו…"
 
שמתם לב שחנוכה זה החג עם הכי הרבה שירים שיש? עכשיו, כשבנותיי הולכות לגנים דתיים אני נחשפת לעולם שלם של שירים שנמנעו ממני בילדותי. ואני שמה לב, שנוסף לכמות השירים הבלתי נגמרת שיש 'בצד השני' על החג, בעולם הדתי יש אפילו עוד יותר. ובעוד אני מתרוצצת ממסיבת חנוכה אחת לאחרת, וכל אחת יותר מופקת ויותר מרהיבה מאחותה, ותוך כדי נסיעה במכונית, כשאני שומעת מהחלון את הדלקת הנרות במתנ"ס ובקניון ואיפה לא, אני שואלת את עצמי: מה יש בחג הזה? למה דווקא חנוכה זה החג שכולם אוהבים לאהוב?
 
זה לא ששאר החגים מוזנחים או לא אהובים, אבל יש משהו בחג הזה דווקא שכולם, ולא משנה מאיזו עדה, מגזר או חצר אתה – כולם אוהבים לחגוג. כאילו לאף אחד אין שום דבר נגד החג הזה. מילים כמו 'נס' ו'אור' נזרקות לחלל האוויר בלי חשבון, נרות נדלקים וסופגניות מחולקות בכל פינה, והרבה הרבה מוסיקה נשמעת. ובאמת יש משהו עם האש, האור והנרות, ואולי אפילו זה שאין יותר מדי מצוות. אז זה ממש לא קשה לחגוג את החג. אין אפילו ציווי לסעודה, רק תדליק נרות ותשב קצת מולם בנחת…
 
הבעיה היא שאני לא ממש בטוחה שכולם יודעים ומבינים על מה ולמה. נכון, נס שמונת הימים של פך השמן הוא העיקר, והמפורסם ביותר, אבל משפחת החשמונאים, ההתייוונות, הגזירות הקשות, ואפילו משמעות שם החג – נשכחות מחלק רחב של האוכלוסייה. כי בעיקרו של עניין, אנחנו חוגגים נס.
 
אבל ניסים היו הרבה בזמן התורה וגם לאחריה, אז למה עושים עניין כזה גדול מפך שמן או להבה קטנה?
 
כאן הנס בא אחרי שרוב העם כבר לא האמין בניסים. בהשפעת העם השולט, היוונים, הם אימצו את הדעה שהכל עובד דרך הטבע ושכחו שהשם הוא הבמאי והכל בשליטתו (נשמע קצת מוכר, למרות שזה קרה ממש מזמן…)   
                    
רק אחרי שניצחו את היוונים ואת הגזירות הנוראות שלהם, הם חזו בנס ונזכרו שהשם הוא מיטיבם האמיתי. החג הזה הוא גם חג החשמונאים. אנחנו חוגגים את נחישותה של משפחה אחת של כהנים שלא הסכימה להמיר דתה, נשארה יהודייה ובכך הצילה את דתנו.
 
וכאן מגיעה המהות האמיתית של החג, שהוא הלל והודאה. כי למרות שאנחנו לא טורחים ומכינים סעודה או קוראים הגדה, אלא ממשיכים בחיינו ובעבודתנו כמעט כרגיל, עלינו לזכור את כל הניסים היומיומיים שעושה לנו השם, וכמה שהוא מטיב עימנו. עלינו להסתכל על הנרות הדולקים ולהודות ולהלל ולשבח. כי ככל שנרבה לשבח, כך נביא עלינו עוד ועוד שפע בעולם הזה ונזכה לניסים אמיתיים, שלפעמים קוראים להם גם טבע, כמו גשם למשל.
 
ולא סתם מתחבב החג הזה על עם ישראל. הוא נוגע בעדינות דרך אורה של האש במשהו מאוד עמוק בנפשנו היהודית, ומזכיר לנו שיש בכוחנו לעשות ניסים לעצמנו, להתגבר על הטבע שלנו, לגדול כאנשים וכחברה, לראות את הקדוש ברוך הוא בכל דבר, ובכך נזכה ב"ה להיוושע, לגאולה השלמה עוד בחג הזה. אמן ואמן.
 
"חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך….."