בגן החכמה עמודים 99-100

וּכְדַרְכָּם שֶׁל בַּעֲלֵי גַּאֲוָה שֶׁכּוֹעֲסִים עַל כָּל פְּרָט קָטָן שֶׁנַּעֲשָׂה שֶׁלֹּא לְפִי הֲבָנָתָם וּרְצוֹנָם, הוּא כָּל הַזְּמַן כּוֹעֵס. כְּשֶׁמַּגִּישִׁים לוֹ אֶת הָאֹכֶל הוּא מִתְעַצְבֵּן: לָמָּה בְּצַלַּחַת כָּזוֹ? וְלָמָּה כַּמּוּת כָּזוֹ? (קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה מִדַּי). לֹא כָּכָה מְכִינִים מַאֲכָל זֶה! וכו’. וְכַאֲשֶׁר הוּא מְקַבֵּל אֶת חַדְרוֹ, הוּא מִתְעַצְבֵּן: אֵיזֶה חֶדֶר זֶה? קָטָן מִדַּי! חָשׁוּךְ! אֵיזֶה שָׁטִיחַ מְכֹעָר! טִפְּשִׁים! לָמָּה שָׂמוּ אֶת הַמִּטָּה כָּאן! מָה? הֵם לֹא מְבִינִים שֶׁאִם יָשִׂימוּ אֶת הַמִּטָּה בַּקִּיר הַשֵּׁנִי יִהְיֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מָקוֹם פָּנוּי?! כָּזֹאת תְּמוּנָה שָׂמִים עִם הָרִהוּט הַזֶּה?! כָּל טִפֵּשׁ יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה לֹא מַתְאִים! פָּשׁוּט מְעַצְבֵּן! וכו’ וכו’.

עַל זֶה אָמְרוּ חֲזַ”ל: אֵיזֶהוּ אוֹרֵחַ טוֹב? שֶׁאוֹמֵר – כָּל שֶׁטָּרַח בַּעַל הַבַּיִת, בִּשְׁבִילִי טָרַח. וְאֵיזֶהוּ אוֹרֵחַ רַע? כָּל שֶׁאוֹמֵר – כָּל שֶׁטָּרַח בַּעַל בַּיִת, לְעַצְמוֹ טָרַח. וְהֶחָכָם הוּא לֹא רַק אוֹרֵחַ רַע, הוּא אוֹרֵחַ רָשָׁע. שֶׁלֹּא זוֹ בִּלְבַד שֶׁאֵינוֹ מַעֲרִיךְ אֶת מַה שֶּׁעוֹשִׂים בִּשְׁבִילוֹ, אֶלָּא אַף מִתְלוֹנֵן וּמוֹצֵא חֶסְרוֹנוֹת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂים בִּשְׁבִילוֹ.

יֵשׁ סִבָּה לְכָל דָּבָר

מִלְּבַד הַהֶסְבֵּר הַפָּשׁוּט עַל יִסּוּרָיו שֶׁל הֶחָכָם, שֶׁנּוֹבְעִים מִמִּדּוֹתָיו הָרָעוֹת וְגַאֲוָתוֹ, עוֹד יֶשְׁנָהּ כָּאן הִתְבּוֹנְנוּת עַל נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁחֲסֵרָה לָאָדָם, שֶׁבִּגְלָלָהּ הוּא לֹא מְרֻצֶּה מִן הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מְסֻדָּרִים הַדְּבָרִים סְבִיבוֹ. שֶׁהֲרֵי הֶחָכָם שֶׁלֹּא מָצָא אַכְסַנְיָה כִּרְצוֹנוֹ, זֶה בְּוַדַּאי מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ לוֹ תְּלוּנוֹת עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ מְנֹהָלִים הַדְּבָרִים וְעַל סִדּוּר הַחֲדָרִים וכד’. וְאִלּוּ הָיְתָה לוֹ אֱמוּנָה, הָיָה יוֹדֵעַ: הַחֶדֶר מְסֻדָּר בַּצּוּרָה הַזֹּאת, כִּי כָּכָה הַשֵּׁם רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה מְסֻדָּר, וְיֶשְׁנָהּ סִבָּה לְכָל דָּבָר וְדָבָר, לָמָּה הוּא כָּכָה וְלֹא אַחֶרֶת.

וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּלִקּוּטֵי מוהר”ן, תּוֹרָה ל”א: “וְדַע, שֶׁהַיִּסּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם בַּדְּרָכִים, הוּא בְּסִבַּת גַּלְגַּלֵּי הָרָקִיעַ. כִּי אֵין לְךָ דָּבָר מִלְּמַטָּה, שֶׁאֵין לוֹ כּוֹכָב מִלְּמַעְלָה. יֵשׁ כּוֹכָבִים שֶׁהֵם מְגַדְּלִים מִינֵי עֲשָׂבִים בְּאֵיזֶהוּ מְקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיִּהְיֶה דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים. וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיִּהְיֶה מִדְבָּר, וְיֵשׁ שֶׁהֵם מְחַיְּבִים שֶׁיְּהֵא יִשּׁוּב בַּמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵם מְאִירִים. וּלְפִי הַהִתְנוֹצְצוּת הַכּוֹכָבִים עַל הַמָּקוֹם, כֵּן הַמָּקוֹם מִתְנַהֵג”.

עַל פִּי שִׂיחָה זוֹ נִתָּן לְהָבִין הַרְבֵּה תְּמִיהוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם, כְּגוֹן שֶׁרוֹאֶה שֶׁדֶּרֶךְ מְסֻיֶּמֶת הוֹלֶכֶת בְּמָקוֹם שֶׁנִּרְאֶה לוֹ בִּלְתִּי הֶגְיוֹנִי, כִּי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲבִיר אֶת הַדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם נֹחַ יוֹתֵר. אוֹ שֶׁרוֹאֶה שֶׁיִּשּׁוּב מְסֻיָּם נִבְנֶה בְּמָקוֹם לֹא נֹחַ, כַּאֲשֶׁר לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם יֶשְׁנוֹ שֶׁטַח יָשָׁר וְנִרְחָב הַמַּתְאִים יוֹתֵר לְיִשּׁוּב. וְכֵן יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִרְאִים לָאָדָם, וְעַל פִּי שֵׂכֶל יָשָׁר הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אַחֶרֶת. כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים מְקַבְּלִים מַשְׁמָעוּת אַחֶרֶת, כַּאֲשֶׁר הוּא מַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, מַדּוּעַ הֵם כָּךְ וְלֹא אַחֶרֶת.

עוֹד מוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוהר”ן, בְּתוֹרָה נ”ד, שֶׁבְּכָל דָּבָר יֵשׁ נִיצוֹצוֹת, הַשַּׁיָּכִים לְמִי שֶׁשַּׁיָּכִים, וּבְדָבָר זֶה יֵשׁ נִיצוֹצוֹת הַשַּׁיָּכִים לְאָדָם פְּלוֹנִי, וּבְדָבָר אַחֵר יֵשׁ נִיצוֹצוֹת הַשַּׁיָּכִים לְאָדָם אַחֵר, וְזוֹ הַסִּבָּה מַדּוּעַ אָדָם זֶה לוֹבֵשׁ בְּיוֹם זֶה כָּזֶה בֶּגֶד, וְיוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מְסֻיָּם וכו’. הַכֹּל כְּפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לְתַקְּנָם בְּיוֹם זֶה וּבְשָׁעָה זוֹ. עַל פִּי זֶה מוּבָן עוֹד יוֹתֵר, שֶׁאֵין לְהִתְרַעֵם מַדּוּעַ מִי שֶׁתִּכְנֵן בַּיִת מְסֻיָּם, רָאָה לְנָכוֹן לְמַקֵּם אֶת הַחַלּוֹנוֹת כָּךְ, אוֹ לִצְבֹּעַ אֶת הַקִּירוֹת בְּצֶבַע כָּזֶה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּרְאֶה לֹא מַתְאִים לַחֲלוּטִין לְאָדָם אַחֵר. כִּי אָכֵן לְאָדָם הַשֵּׁנִי זֶה לֹא מַתְאִים, כִּי לְפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁלּוֹ זֶה לֹא שַׁיָּךְ. אֲבָל לְזֶה שֶׁבָּנָה אֶת הַבַּיִת, זֶה כֵּן הָיָה מַתְאִים, לְפִי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ בְּאוֹתָם דְּבָרִים.

כָּךְ כָּל אָדָם בְּמַהֲלַךְ חַיָּיו, יֶשְׁנָם דְּבָרִים שֶׁלֹּא נִרְאִים לוֹ, וְהוּא לֹא מֵבִין מַדּוּעַ עָשׂוּ אוֹתָם כָּכָה וְלֹא כְּפִי דַּעְתּוֹ. אֲבָל אִם יִסְתַּכֵּל בֶּאֱמוּנָה, הוּא יָבִין שֶׁכָּכָה הַשֵּׁם רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה, וּבְוַדַּאי לַבּוֹרֵא יֵשׁ סִבָּה לְכָל דָּבָר. לָכֵן, כָּל זְמַן שֶׁזֶּהוּ דָּבָר שֶׁהוּא יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אוֹתוֹ בְּלִי הַרְבֵּה טְרָדוֹת וְעָגְמַת נֶפֶשׁ, בְּוַדַּאי הַבְּחִירָה בְּיָדוֹ לְשַׁנּוֹתוֹ לְפִי טַעֲמוֹ. אֲבָל כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה שֶׁזֶּה לֹא נָתוּן לִבְחִירָתוֹ הַמִּיָּדִית, צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל אוֹתָם בֶּאֱמוּנָה, וִיבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְדַעַת הַבּוֹרֵא הַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁכָּכָה יִהְיֶה, וְכָךְ יִמְנַע מֵעַצְמוֹ הַרְבֵּה עָגְמַת נֶפֶשׁ, וּבְהַרְבֵּה מִקְרִים הוּא יִרְאֶה בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, שֶׁטּוֹב מְאֹד שֶׁהַדְּבָרִים הֵם כָּךְ וְלֹא כְּפִי שֶׁחָשַׁב.