גישה חיובית זה כוח!
יש לנו המון מה ללמוד בכל מצב שאנו חווים בחיים. גם ברע המעושה, ב"כאילו", שאנו חשים בחיינו. וזה מצריך שינוי גישה - גישה חיובית שיש בה כוח אדיר שעושה נפלאות...
בימינו, אנשים רבים מאמינים שהיהדות היא משהו נוקשה, קשה, מגביל ואפילו, חלילה, מייסר, ובעיקר – אסור ואסור ואסור… כמובן שמדובר בחשיבה מוטעית מיסודה, טעות איומה שרבים וטובים נופלים בה. כי ביהדות, מונח כוח עצום של גישה חיובית – של החיוביות, של האמונה, הכרת הטוב והמון המון שמחה. הרבה אנשים חיים את הטעות האיומה שבורא עולם רוצה שנעסיק ונטריד את עצמנו בתעניות והלקאה עצמית. ממש לא! אמונה פשוטה והכרת הטוב משפיעה רחמי שמים על האדם בפרט ועל כולם בכלל, וזה דבר שבאמת יחיש את הגאולה הקרבה במהרה בימינו אמן.
בואו נשתמש במושג זה בחיים עצמם: תארו לכם שמשה רבינו נכנס לבית כנסת בתל אביב ביום שלישי בערב ומכריז: "הקשיבו! באתי לגאול אתכם, השם שלח אותי" (טוב, לא צריך לדמיין את זה, הרי זה באמת קרה, במצרים).
"בבקשה, מה אנחנו צריכים לעשות כדי שניגאל?" שואל הקהל הסקרן.
ומשה רבינו משיב: "כל מה שאתם צריכים לעשות הוא רק לחייך, להיות בשמחה, להודות להשם, לשמור את התורה והמצוות בשמחה, ותמיד לשאוף לחזק את האמונה. שירה וריקודים בין לבין יסייעו לכם בדבר".
אחד האנשים קם וצועק: "רגע, אתה מתחזה! אתה לא יכול להיות הגואל! כי אם היית אומר לנו שאנחנו צריכים לצום כל השבוע, לא לישון כל הלילה, לטבול במים קפואים, להתגלגל בשלג, להיות מלאים בייסורי מצפון כל היום – מילא, היינו מאמינים לך. כי הגאולה, כך אנחנו יודעים, היא עבודה קשה ומלאת ייסורים. אתה נשמע כמו אחד מילדי הפרחים, ההיפים של פעם עם מסר של שמחה, אהבה וכן הלאה. לך לאחד הפאבים הקרובים, שם יקבלו את דבריך בשמחה, לא כאן. אתה לא יכול לעבוד עלינו. צא מכאן מיד, אתה לא הגואל…"
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו, שפגמי האמונה של האנשים מונעים מהם מלהתקרב לבורא עולם דרך אמצעים קלים – הגישה החיובית, שהיא הכוח העצום שבעזרתו, כפי שהיהדות מגלה לנו, באמת נגאלים. אבל למה זה קורה לנו? אבותינו היו עבדים במצרים, הם אולצו לעבוד בעבודה קשה ששוברת את הגב ממש, לכן לא יכלו לעסוק בעניינים הרוחניים. הם לא האמינו ברחמיו של השם, בעיקר לא בעובדה שהשם יכול לקרב אותם בלי שום הלקאה עצמית או ייסורים כאלה ואחרים.
"דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה", אומר רבי נחמן מברסלב, "על כן הם צריכים לתענית, דהיינו עבודות קשות. כי בודאי ידוע, שאפשר לעבוד את השם יתברך בכל דבר, כי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, תורה פ"ו).
מאמרים נוספים במאמר
גם זו לטובה – לאמץ את הגישה החיובית
אתם בוחרים איך ייראו החיים שלכם
רבינו אומר לנו שה"עבודות קשות" הן בעצם הודאה וברכה. למשל, אחרי ארוחה שאכלנו בשמחה, או אימוץ בחום ובאהבה גישה חיובית, הסתכלות שונה ממה שאנו רגילים, בזמנים שלא הולך לנו כמו שאנו מצפים. 'עבודה' כזו עדיפה ונעימה על פני כל ה"עבודות קשות" שמובילות לעצבות ודיכאון. למעשה, עבודת השם עם אמונה, הכרת הטוב ושמחה, הופכת את כל החומרות והנוקשות שאנו חושבים שצריכות להיות למיותרות.
פעם, רבי נתן מברסלב נתן שיעור שהפך לאחד המפורסמים כשאמר, שאם אנשים באמת יקשיבו בקול הצדיקים האמיתיים, יצעדו בדרך האמונה וידבקו בעובדה שהשם עושה הכל לטובה, ויודו ויהללו את השם, בין בטוב ובין במה שנראה כרע – אז כל הכאב, הצער וייסורים והגלויות ייעלמו כלא היו, ואז נזכה לגאולה הנצחית תיכף ומיד.
זה באמת מפתיע. למה אנחנו לא מקשיבים לצדיקים וצועדים בדרך הנכונה? זה לא נשמע לכם קל ונעים יותר? רבי נתן מברסלב מבטיח לנו שאם נעשה את זה, כבר לא נסבול. ניגאל מיד. אז איפה אנחנו? למה כולנו לא עסוקים בעבודה המתוקה של חיזוק האמונה והכרת הטוב בהשם?
התשובה לכך היא, בגלל שאנו עדיין בעצמנו עבדים. עדיין לא השתחררנו מכל ה"עבודות קשות", מקוצר הרוח של הרדיפה שלנו אחרי הבלי העולם הזה. אמונה, לעומת זאת, משחררת את האדם מכל סוג של עבדות – רוחנית וגשמית. החירות הרוחנית המלווה בהכרת הטוב, הודאה ושמחה – הרבה יותר נעימה וקלה מאשר הגאולה בדרך הכואבת.
אדם חסר אמונה סובל מאכזבות. הוא מתאכזב מכל דבר שלא הולך לו, שלא נעשה כמו שרצה, כמו ששאף, חלם או ציפה. הוא חושב שבורא עולם רק רוצה לייסר אותו בלי שום סיבה, חלילה. זאת מחשבה איומה ומבלבלת שממנה יש לברוח כמו מאש. לכן אדם כזה גם לא מבין מה השם רוצה ממנו.
עם קצת עוד סבלנות – ואמונה – נראה שכל מה שקורה לנו קורה מהסיבות הכי טובות ולטובתנו הנצחית. ולא רק, אלא שיש לנו המון מה ללמוד בכל מצב שאנו חווים בחיים. הרע המעושה, הכאילו, שאנו חשים בחיינו תמיד מעלה אותנו למקומות רוחניים גבוהים, לתובנות שלא היו לנו לפני כן, להישגים עצומים שמובילים לגאולה הפרטית, ובהמשך לגאולה של כלל עם ישראל. אומר הנביא ירמיה: "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"! (ירמיה ל, ז). הסבל עצמו הוא הישועה. כאשר אנו מבינים איך להתקרב אל השם יתברך מכל מה שקורה לנו בחיים, וכאשר אנו מבינים כיצד להשתמש באתגרי החיים כדי לחזק את עצמנו (ובדבר זה לכשעצמו טמונה ישועה גדולה לאדם), אז אנחנו באמת מודים ומהללים את בורא עולם על כל מה שעובר עלינו, שהרי הכל נועד לקרב ולתקן אותנו. זה הכוח של הגישה החיובית – לדעת שהכל טוב!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור