בגן החכמה עמודים 209-210
הגן היומי בגן החכמה עמודים 209-210: וּבֶאֱמֶת, גַּם כַּאֲשֶׁר אָדָם מְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ מֻצְלָח, לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ חָכָם מִמֶּנּוּ, לַמְרוֹת שֶׁזֶּה יוֹתֵר הֶגְיוֹנִי...
וּבֶאֱמֶת, גַּם כַּאֲשֶׁר אָדָם מְחַפֵּשׂ מִישֶׁהוּ מֻצְלָח, לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ חָכָם מִמֶּנּוּ, לַמְרוֹת שֶׁזֶּה יוֹתֵר הֶגְיוֹנִי, גַּם זֶה שֶׁקֶר, כִּי אֵין שׁוּם עִנְיָן כָּזֶה – לִהְיוֹת יוֹתֵר טוֹב מֵהַשֵּׁנִי, מֵאַחַר וּלְכָל אֶחָד יֵשׁ מַסְלוּל מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁעַל זֶה אָמַר הַתָּם: זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי, וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בְּזֶה בִּמְקוֹמוֹ. אֲבָל לְחַפֵּשׂ אָדָם שֶׁהוּא חַלָּשׁ, וְלִצְחֹק עָלָיו, זֶה מַרְאֶה עַל זֶה שֶׁצּוֹחֵק שֶׁהוּא הַשָּׁפֵל מִכֻּלָּם, וְיוֹצֵא שֶׁאֵלֶּה שֶׁצּוֹחֲקִים מִמִּי שֶׁפָּחוּת מֵהֵם, הֵם יוֹרְדִים לִהְיוֹת פְּחוּתִים מִמֶּנּוּ.
וְעַל זֶה צְרִיכִים בֶּאֱמֶת לַעֲשׂוֹת לֵצָנוּת, כִּי מִלֵּצָנוּת צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת לֵצָנוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ”ל: כָּל לֵצָנוּת אֲסוּרָה, מִלְּבַד הַלֵּצָנוּת שֶׁלּוֹעֲגִים לַעֲבוֹדָה זָרָה, וְלָכֵן הַתָּם עָשָׂה צְחוֹק מֵאֵלֶּה שֶׁבָּאוּ לִצְחֹק עָלָיו, וְהוֹכִיחַ אוֹתָם עַל פְּנֵיהֶם, שֶׁהֵם הֵמָּה הַשּׁוֹטִים הָאֲמִתִּיִּים.
הַלֵּצָנוּת הִיא רִשְׁעוּת שֶׁאֵין כָּמוֹהָ! הִיא שִׂמְחָה מְדֻמָּה, שֶׁנּוֹבַעַת מִתּוֹךְ רֹעַ לֵב! הִיא גַּאֲוָה נוֹרָאִית! וּצְרִיכִים לִמְחֹק אֶת הַקְּלִפָּה הָרָעָה הַזֹּאת מִן הָעוֹלָם! לְהוֹקִיעַ אֶת הַתּוֹפָעָה הַזּוֹ! וְהַדָּבָר הֲכִי גָּרוּעַ: הַלֵּצָנוּת מוֹרִידָה אֶת הָאָדָם הַמִּתְלוֹצֵץ לְתַחְתִּית הַמַּדְרֵגָה! הֲיֵשׁ דָּבָר מְסֹאָב יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר לִשְׂמֹחַ מִכָּךְ שֶׁאַתָּה הוֹרֵס מִישֶׁהוּ אַחֵר? זֶה דָּבָר נוֹרָא שֶׁרוֹאִים כִּמְעַט בְּכָל חֶבְרָה, שֶׁתּוֹפְסִים אֶחָד, וְ”יוֹרְדִים עָלָיו”, וְהוֹרְסִים לוֹ אֶת הַחַיִּים.
אַתָּה רוֹצָה לִשְׂמֹחַ? הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית הִיא בְּלִי הַשְׁוָאָה לְאַף אֶחָד, רַק בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ, וּבֵינְךָ לְבֵין הַבּוֹרֵא, שִׂמְחָה – שֶׁאַתָּה שָׂמֵחַ בְּחֶלְקְךָ!
עַז כַּנָּמֵר
וְכָאן הַמָּקוֹם לְחַזֵּק אֶת מִי שֶׁפּוֹגַעַת בּוֹ הַפֻּרְעָנוּת הַזֹּאת, וְהוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ נֶחְשָׂף לְלַעֲגָם שֶׁל הַלֵּצָנִים, שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר כְּלָל! וְיִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָה! בִּתְמִימוּת! וְלֹא יֵחָלֵשׁ כְּהוּא זֶה מִמַּה שֶּׁצּוֹחֲקִים עָלָיו! וְזוֹ נְקֻדָּה שֶׁזּוֹכִים לָהּ, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַאֲמִין בְּמָה שֶׁעוֹשֶׂה, וְאָז הוּא לֹא נֶחֱלָשׁ מִכְּלוּם. וְזוֹ הֲלָכָה הַמּוּבֵאת בְּקִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ: יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כַּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. “עַז כַּנָּמֵר” פֵּרוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִתְבַּיֵּשׁ מִפְּנֵי בְּנֵי אָדָם, הַמַּלְעִיגִים עָלָיו בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. (קצשו”ע א)
וְזֶה הַכְּלָל שֶׁצָּרִיךְ לְהַנְחוֹת אֶת הָאָדָם: בֵּרַרְתָּ לְעַצְמְךָ שֶׁזּוֹ הָאֱמֶת? שֶׁזֶּה רְצוֹן ה’? אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּקְסִימוּם? אַתָּה מַאֲמִין בְּמָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה? יוֹתֵר אַל תִּתְבַּלְבֵּל מֵאַף אֶחָד!
כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לָקַחַת אֶת הַתָּם כְּדֻגְמָא: הַתָּם עָמַד כָּאן בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה מְאֹד. בֶּאֱמֶת, אֵין כִּמְעַט מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲמֹד בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה. בְּכָל יוֹם, בְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא רָקַד וְשָׂמַח בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו, חִכּוּ אוֹתָם לֵצָנִים לָרֶגַע הַזֶּה, בִּשְׁבִיל לִצְחֹק עָלָיו. אֵיזֶה אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד בְּזֶה, כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁבָּרֶגַע שֶׁיַּתְחִיל לִשְׂמֹחַ מִיָּד יִצְחֲקוּ לוֹ, מוּל הַפַּרְצוּף שֶׁלּוֹ, וּבְכָל זֹאת הוּא יַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הַתְּמִימָה? זֶה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר יֵשׁ לָנוּ אֶת הַמַּעֲשִׂיָּה הַנִּפְלָאָה שֶׁל רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמְּתָאֶרֶת לָנוּ אֶת דְּמוּתוֹ שֶׁל הַתָּם, יֵשׁ לָנוּ כְּבָר אֶת הַכֵּלִים לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה. כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶת הַדַּעַת הַנִּפְלָאָה שֶׁל רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, וְיֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה תְּמִימָה, הוּא בְּוַדַּאי אֵינוֹ חָשׁ לְזֶה כְּלָל, וְעַל זֶה הָיָה הֶחָסִיד, רַבִּי אַבְרָהָם ב”ר נַחְמָן, אוֹמֵר, שֶׁכַּאֲשֶׁר לוֹעֲגִים לְאָדָם וְצוֹחֲקִים עָלָיו, שֶׁפָּשׁוּט יַחֲשֹׁב שֶׁהָאָדָם שֶׁפּוֹעֵר פִּיו כְּנֶגְדּוֹ בִּצְחוֹק וְלַעַג, אֵינוֹ אֶלָּא קֻפְסָה עִם שִׁנַּיִם…
לָכֵן, צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לַחֲגוֹר מָתְנָיו, וְלִהְיוֹת גִּבּוֹר, לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד תָּמִיד עִם הַ”מִּנְעָל הַמְשֻׁלָּשׁ” שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, דְּהַיְנוּ עִם כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, וְעִם כָּל נְקֻדָּה טוֹבָה, וְלִשְׂמֹחַ עִם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, וְלֹא יָחוּשׁ כְּלָל לְאוֹתָם הַלֵּצָנִים שֶׁלּוֹעֲגִים לוֹ, אֲפִלּוּ אִם הֵם רַבִּים, וַאֲפִלּוּ אִם הֵם נִרְאִים כְּיִרְאֵי שָׁמַיִם – לֹא יִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם כְּלָל, וְעַל זֶה הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם הַנַּ”ל מַרְבֶּה לְהִתְפַּלֵּל:
וְעָזְרֵנִי וְהוֹשִׁיעֵנִי לְהַתְחִיל בְּכַמָּה פְּעָמִים מֵחָדָשׁ, וּלְהִתְגַּבֵּר בְּעַזּוּת גָּדוֹל מְאֹד נֶגֶד כָּל הַמַּלְעִיגִים מִמִּצְוַת הַשִּׂמְחָה, כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁבְּיָמֵינוּ הָאֵלֶּה נִתְכַּפֵּל הַחֹשֶׁךְ, וְהִתְגַּבֵּר וְהִתְפַּשֵּׁט בְּכַמָּה וְכַמָּה דְּרָכִים וּנְתִיבוֹת, וּמַרְבִּים לְהַלְעִיז וּלְהִתְלוֹצֵץ מִכָּל מִצְוָה וּמִצְוָה וּמִכָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִמִּצְוָה שֶׁאָדָם דָּשׁ בְּעָקֵב כָּזֹאת, אֲשֶׁר הַבַּעַל דָּבָר מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְוַת הַיִּרְאָה, וּמַכְנִיס וּמֵבִיא גַּם בְּלֵב הַכְּשֵׁרִים שֶׁחָלִילָה לְבַלּוֹת זְמַן עַל הַמְחָאַת כַּף וְרִקּוּדִין וְשִׂמְחָה בַּה’ הַצִּילֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ מִכָּל מִינֵי מְבוּכוֹת וְטָעֻיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם…
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור