פלוגת האמונה

גבול עזה הוא ממש לא טיול בגן וורדים, אבל כשמדובר בחיזוק החיילים שלנו שם שום דבר לא מפריע, אפילו לא מחבלי החמאס שבצד השני של הגדר. "מה החרדי הזה עושה פה?" תמהו החיילים, אבל לא להרבה זמן. אחרי שסמל המחלקה כינס אותם באוהל התדרוכים הם קיבלו את הפתעת חייהם… (כתבה עם קליפ לצפייה) 
 
תמונות לכתבה: דוד ביידר
 
 
מכירים את הימים הנפלאים האלה שבורא עולם נותן לכם ואתם מרגישים שהם המיוחדים בחייכם? זה מה הרגשתי כשהייתה לי הזכות לבקר חיילים בעמדה קדמית של צה"ל, בגבול עזה ליד מחסום ארז, יחד עם הרב אליעזר רפאל ברוידא שליט"א מברסלב ישראל.
 
כאן נמצאת מחלקה של חיילי חטיבת גולני – ממיטב חיילי החי"ר של צה"ל – בכוננות מבצעית 24 שעות ביממה. גבול עזה הוא ממש לא טיול בגן וורדים. במרחק של מאות מטרים בלבד, בצד השני של הגדר, אורבים מחבלי החמאס ומחכים לרגע של היסח הדעת, לתנועה כלשהי של חיילי צה"ל. אבל, "לא ינום ולא יישן שומר ישראל", הקב"ה. בזכות העובדה שהספר שהרב שלום ארוש כתב – "בגן האמונה", נמצא כמעט בכל טנק ונגמ"ש בגבול עזה, החיילים לומדים להישען באמת על שומר ישראל האמיתי, אבינו שבשמים. ובנקודת גבול זו, המקום בו משרתים חיילים קרביים בקו מסוכן עם איומים תמידיים, גילינו חיילים צמאים לדברי עידוד ואמונה.
 
בדרך כלל, יחידות צה"ל סגורות לרבנים מחוץ למסגרת של הרבנים הצבאיים. אולם, הרב אליעזר רפאל ברוידא – הרב לייזר כפי שמכנים אותו, הן כבוגר אחת הסיירות המובחרות בצה"ל והן כמרצה מורשה מטעם קצין-החינוך הראשי, זוכה לבקר יחידות רבות ומקדיש זמן ומרץ רב בחיזוק הרוחני של חיילים. הוא מדבר איתם על תפקוד תחת תנאי לחץ קיצוניים בשדה הקרב. הוא מלמד אותם דברים שלא לומדים בשום קורס או הכשרה בצה"ל, משמע אמונה בפועל.

רבים מאיתנו מושפעים מהתקשורת הזורעת פירוד ושליליות ויוצרת דעות קדומות בקרב העם הרחב. כך, החיילים הצעירים ביחידה שבה ביקרנו היו בהלם כשראו חסיד עם פיאות ארוכות, זקן לבן ומעיל ארוך מגיע אליהם. אחד משך בכתף ושאל את חברו, "תגיד, מה החרדי הזה עושה פה?" אבל הרבה זמן לתהות לא היה להם, כי מיד לאחר שהרב לייזר חיבק ובירך את סגן עידו, מפקד המחלקה, הגיע סמל המחלקה וכינס את החבר'ה באוהל התדרוכים. ברגעים אלה החיילים עומדים לקבל את הפתעת חייהם…

הרב ברוידא וחיילי חטיבת גולני באוהל התדרוכים

הרב לייזר התחיל לדבר על אמונה תחת אש. זוהי האמונה שחייבת לעמוד במבחנים הקשים ביותר.
 
"חייל חי"ר של היום איננו בשר התותחים של אותם ימים, בהם החיילים רצו על הגבעות עם רובה "קרבין" וטענו כל כדור בודד עם בריח. החייל של היום מתוחכם ומאומן היטב. עליו להפעיל נשק מתקדם ולהיעזר באמצעים טכניים רבים ומגוונים. הוא צריך לזכור הרבה וליישם את כל מה שלמד ותרגל בשדה הקרב. הוא לא יכול לבצע את המשימה שלו אם הוא לא מפעיל את הראש. אבל יש בעיה – פחד משבש ואפילו משתק את מערכת החשיבה. ככל שמפחדים יותר כך שוכחים את מה שצריך לזכור בתנאים מבצעיים. כדי לתפקד במיטבו, על החייל להתגבר על הפחד. קל להגיד, נכון? אך דעו לכם, חיילים יקרים, הדרך היחידה לשתק ולנטרל את הפחד היא אמונה. לאמונה אין תחליף!"
 
החיילים היו מהופנטים.
 
"מי שמפחד מאחד איננו מפחד מאף אחד", המשיך הרב. " דוד המלך לא יצא לשדה הקרב אם לא היה בטוח ב-200% שהשם יתברך איתו, כפי שהוא אומר (תהלים כג): 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עמדי'. חבר'ה, אתם יודעים כמה מסוכן שדה הקרב היום, בעיקר כאן מול עזה? אל תעלו על הנגמ"ש מבלי שאתם לוקחים את השם יתברך איתכם – פק"ל!"
 
כולם מלמלו שוב ושוב "מי שמפחד מאחד איננו מפחד מאף אחד"… משפט חיזוק כזה, די בו לעודד חייל במצבים הכי קשים.
 
דוד פ. )בתמונה משמאל) הוא אחד החיילים המיוחדים ב"פלוגת האמונה" כפי שהוא מכנה אותה. דוד עלה לארץ מארה"ב, התגייס לצה"ל והתנדב לגולני. הוא חייל בודד לקראת סוף שירות החובה שלו. לאחר שעלה ארצה, הכיר את ספריו של הרב שלום ארוש באנגלית, ומאז מגיע לשיעוריו של הרב ברוידא (הנמסרים בשפה האנגלית) בישיבת "חוט של חסד" בכל פעם שיש לו חופשה מהצבא. דוד לא החזיק את סוד האמונה לעצמו ואף קירב רבים מהיחידה. כיום, יש כבר 12 חיילים בעלי תשובה במחלקתו, ונוספים בדרך.
 
"דוד הוא חייל מצטיין", אמר לי סגן עידו, "כולם מעריכים אותו ולכן יש לו השפעה רבה על החבר'ה".
 
מה גורם לבחור צעיר לעלות לארץ לבד ולבחור בדרך האמיצה שבחר, המשלבת אמונה עם מסירות נפש למולדת? זה משהו שסיקרן אותי מאוד והייתי חייב לשאול את דוד.
 
"אני חייב את הכל לרב ארוש ולרב ברוידא. מכיוון שאין לי משפחה בארץ, הרב ברוידא הוא כמו אבא מאמץ בשבילי". דוד עוצר לרגע ושולף את התיקון הכללי מאחד ה"פאוצ'ים" (כיס באפוד המגן) שלו ואומר לי: "זה היה של הרב ברוידא. החוברת הקטנה הזאת ספוגה בדמעותיו. הרב אמר לי ללכת עם זה תמיד, ובפרט בפעמים שאנו יוצאים למבצעים. כל כך אכפת לו ממני וזה מחמם לי את הלב. הגעתם לפה היום ואין לכם מושג כמה המפגש הזה יקר לנו…" 

הרב ברוידא דיבר עם החיילים על תולדות גולני ומה שהיחידה ביצעה במערכות ישראל השונות. הוא גם דיבר אתם על חורבן בית המקדש והתקווה לגאולה, בקרוב בעזרת השם. ויותר מן הכל, הוא דיבר על אחדות ואהבת ישראל ועל הצורך שאחים לנשק יהיו יותר מגובשים מאחים אמיתיים.

הרב ברוידא נותן לסגן עידו ליקוטי מוהר"ן ודיסקים
 

"צריך אהבה משולשת", אמר הרב. "צריך לאהוב את הקב"ה, את כל אחד מעם ישראל וכל סנטימטר מרובע של ארץ ישראל. וחשוב מכל שתהיו מגובשים ותאהבו זה את זה – את זה תוכלו לעשות רק באמצעות האמונה. ניצחון ואחדות הולכים יד ביד. בזכות האחדות שלכם תשפיעו על כלל ישראל לטובה! מה שחסר בחברה הישראלית היא האחדות – בואו נתחיל את זה פה, בגבול עזה!"
 
"אני כבר שנתיים וחצי בצה"ל ולא שמעתי דיבורים כאלה מאף אחד!", לחש לי סמל המחלקה באוזן.

אותי זה לא הפליא, הרי רבי נחמן מברסלב זצ"ל בעצמו אמר "ניצחתי ואנצח…" – רבינו הקדוש מלמד אותנו כיצד לנצח במלחמה.
 
הביקור נמשך עד הלילה, הרגע בו יצאו החבר'ה לסיור. לפני שנפרדנו מהחיילים, הרב לייזר נתן לכל אחד מהם שי צנוע – ספרים ודיסקים, ובירך עם חיבוק גדול ואוהב כל אחד מהם רגע לפני שיצאו לדרך. זה היה מעמד מרגש מאוד. אחד החיילים, קיבוצניק מהצפון, אמר לי רגע לפני שנפרדנו, "לא חלמתי שאי פעם אשמע רב חרדי ועוד אסכים עם מה שהוא אומר".
 
זוהי אמונה – אמונה אמיתית השייכת לכולם. מחמם את הלב לראות את החיילים המתוקים שלנו מתחזקים באמונה, אשרינו עם ישראל!