פנינים אמיתיות

לפעמים אני חושבת שאני צריכה
להיות הפנינה האמיתית. ולפעמים,
מפחדת להסתכל פנימה, על שכבות
הלכלוך. אבל ראיתי את החותמת
במו עיניי – "פנינים אמיתיות"!
 
 
מכירים את החנויות הקטנות והצעקניות-משהו? אז משם קניתי לבת שלי לא מזמן זוג עגילים. הן היו במחיר מציאה, ממש בזול הייתי אומרת, מה שהפתיע אותי כשראיתי את החותמת על הפתק הקטן שהיה בקופסה: "פנינים אמיתיות".
 
כן, בטח… אבל מנהל החנות היה אדם דתי, אז אני מניחה שהוא לא ימכור משהו מזויף עם חותמת 'אמיתי'. הנחתי שאכן מדובר בעגילים עם פנינים אמיתיות, ולא חיקוי או זיוף.
 
כשנפגשתי עם חברתי שהיא גמולוגית (אדם שעוסק בחקר תורת אבני החן), שאלתי אותה האם זה יכול להיות, הן לגבי פנינים אמיתיות והן לגבי פנינים מתורבתות, אחרי הכל המחיר היה ממש מציאה? והיא אמרה לי שכן וגם הסבירה.
 
פנינים מתורבתות נעשות באותה דרך שפנינה אמיתית נעשית, פרט לכך שהגירוי המלאכותי מתבצע, בדרך כלל, באופן שיגרום כמה שפחות דחייה לגוף זר, כדי שהרכיכה לא תמות: פותחים בכוח את שריון הצדפה – אך בזהירות רבה ולא יותר מסנטימטר אחד, ו"שותלים" בתוכה חתיכה זעירה שהופקה משריון צדפה אחרת, יחד עם חתיכה זעירה נוספת של קרום צדפה פנימי. לאחר מכן משאירים את הצדפה בתוך התקן רשת מיוחד מתחת לפני הים, שנתיים שלוש. והנה לכם פנינה מתורבתת שיכולה לקבל חותמת 'אמיתית', אך זולה בהרבה מהפנינה האמיתית.
 
חברתי הסבירה לי שאם אגרד את הפנינה שקניתי אראה את שכבות הפנינה, אבל היא בהחלט פנינה אמיתית. אפשר לקרוא לפנינים אלה פנינים לא מפותחות. כי קצת לפני שהן מגיעות לשיא שלהן הן נמכרות בשוק.
 
תהליך היווצרות הפנינה המתורבתת הזכיר לי את תהליך החזרה של האדם לבוראו. אנו באים עם כל הרעיונות החקוקים והמושרשים בנו, עם המטענים, עבירות והרבה צימאון רוחני, ואז, בשמחה מרגיעים את עצמנו בידיים החמות והאוהבות של אבא שבשמים, ולאט אבל בטוח מפתחים את מה שאנו מקווים שיהפוך לשכבות של קדושה וטהרה, יופי וזוהר בעלי ערך.
 
לפעמים, אני מרגישה שאני בדרך להיות פנינה יקרה. אני רוצה להישאר בטוחה ורגועה בתוך הצדפה – העלייה הרוחנית שאני חווה, ולפתח עוד ועוד שכבות רוחניות טהורות של התעוררות והתקרבות. ואז, יש את הפעמים בהן אני מרגישה שאני קונכייה שהוכרחה להיפתח בשלבים המוקדמים של התהליך, להסיר את הכיסוי המגן ולצאת אל השוק, החוצה, עם חותמת "טובה ומוכנה".
 
לפעמים אני חושבת שאני צריכה להיות העסקה האמיתית, לא פחות. ופתאום, אני מרגישה שאם אתבונן פנימה, אחפור מתחת לפני השטח, אגלה את שכבות הלכלוך, את השלבים ההתחלתיים שמתגנבים בצורה מסוכנת, אורבים בחלקים העדינים של התהליך.
 
אבל שוב, ראיתי את החותמת במו עיניי. היה כתוב "פנינים אמיתיות"!
 
אולי יש את הזמנים האלה בהם אנו צריכים לדעת שאנחנו שווים וראויים, ועדיין, פעמים אחרות אנחנו צריכים להיות מודעים לכמה אנו רחוקים מלהיות ראויים. כשאנחנו 'למטה', נוכל להזכיר לעצמנו שאנחנו פנינים אמיתיות. וכשאנו מרגישים, מבחינה רוחנית, שבעי רצון נוכל לזכור שאנו עטופים בשכבות טובות ומשובחות, אך לא לשכוח שיש להוסיף ולטפח אותן עוד ועוד.
 
ואז יש את הזמנים בהם אנו רוצים לצעוק "תעצרו"! ולתלוש את עצמנו מתוך תהליך ההתפתחות הזה. אפילו בזמנים אלה, כך הבטיחה לי חברתי הגמולוגית, אנחנו בהחלט יכולים להחשיב את עצמנו כפנינים אמיתיות.
 
הדבר החשוב והעיקרי הוא – לא למכור את עצמנו, בכל זמן ומצב בחיים. קל מאוד להרים ידיים ולהתייאש בדרך ליצירת הקשר עם בורא עולם וההתקרבות אליו. הרבה התנגדות רוחנית פוגשת אותנו בדרך מכל המלאכים, גם מהיצר הרע וגם מבורא עולם עצמו, שכל רצונו הוא רק לבחון אם אנו אמיתיים בבקשה שלנו להתקרב אליו, אם אנו רוצים באמת, משתוקקים לזה באמת לאמיתה.
 
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שחשוב מאוד מאוד שנאמין בעצמנו. ובניגוד לז'רגון הניו-אייג' המוכר, רבי נחמן מסביר מה זה באמת אומר: שאנחנו חייבים, בכל הכוח, להאמין שנקודת המוצא שלנו מגיעה ממקום גבוה מאוד, מקום נצחי ואינסופי ושבכל אחד מאיתנו שוכנת נשמה קדושה, חלק מבורא עולם בעצמו, עם פוטנציאל אינסופי של טוהר וטוב.
 
כל זמן שנראה את עצמנו כפנינה אמיתית, ולא משנה באיזה שלב רוחני אנחנו נמצאים בתהליך, אז אנחנו באמת מתחברים עם התכשיט האמיתי שבנו – הנשמה האלוקית שלנו.